האם הציבור הדתי-לאומי מרוצה משליחיו לכנסת? על פי סקר חדש, רוב הציבור מרוצה במידה כזו או אחרת, או לפחות איננו מאוכזב, מפעילות נציגיו במפלגות המזוהות עם המגזר – "הציונות הדתית" ו"עוצמה יהודית" – עם כמה פערים בולטים.
על פי ממצאי הסקר שנערך עבור עלון השבת "דרכי נועם" על ידי מכון "מאגר מוחות" בניהולו של פרופ' יצחק כ"ץ, כשליש (36%) מהציבור טוען כי השרים וחברי כנסת מטעם הציבור הדתי לאומי מייצגים או מייצגים מאוד את עמדותיהם, כשליש (36%) טוען כי הם מייצגים "ככה ככה" (במידה בינונית) וכרבע (28%) כי אינם מייצגים או כלל לא מייצגים. לגבי תפקודם בפועל של נציגי המפלגות – למעלה משליש (39%) מעניק ציון טוב או טוב מאוד לתפקודם של השרים וחברי הכנסת מטעם הציבור הדתי לאומי כיום, כשליש (34%) ציון בינוני וכרבע (27%) ציון גרוע או גרוע מאוד.
בסקר נבדק יחסו של הציבור באופן ספציפי למפלגות, ומהממצאים עולה כי ברוב הנושאים הציבור הדתל"י חש שמפלגת ציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' מייצגת כיום את עמדותיו, למעט בשני נושאים בהם שיעורי אי-הייצוג עולים על שיעורי הייצוג: תקצוב מוסדות לימוד חרדים (פער שלילי של 24%) וגיוס חרדים לצה"ל (פער שלילי של 6%). הנושאים שבהם שיעורי הייצוג גבוהים במיוחד הם חיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון (פער חיובי של 60%) והמשך הלחימה בעזה (פער חיובי של 48%).
לגבי מפלגתו של איתמר בן גביר, עולה כי ברוב הנושאים הציבור הדתל"י חש שמפלגת עוצמה יהודית מייצגת כיום את עמדותיו, כשגם כאן למעט בשני נושאים בהם שיעורי אי-הייצוג עולים על שיעורי הייצוג – אותם הנושאים: תקצוב מוסדות לימוד חרדים (פער שלילי של 28%) וגיוס החרדים לצה"ל (פער שלילי של 12%). נושאים בהם שיעורי הייצוג גבוהים במיוחד הם גם כאן חיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון (פער חיובי של 40%), המשך הלחימה בעזה (פער חיובי של 38%), וכן פיטורי היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ (פער חיובי של 36%).
בסקר נבדקה גם סיעת היחיד "נעם" בראשות אבי מעוז, ונמצא כי ברוב הנושאים הציבור הדתל"י חש שמפלגת נעם בראשות אבי מעוז לא מייצגת כיום את עמדותיו, בניגוד לשתי המפלגות הגדולות. הנושאים בהם שיעורי אי הייצוג בולטים יחסית הם גם כאן גיוס חרדים לצה"ל (פער שלילי של 40%), וכן תקציב המדינה החדש באופן כללי (פער שלילי של 34%) ו"אחדות העם" (פער שלילי של 33%).
מהסקר עולה באופן בולט וחריף כי קיים פער גדול מאוד בין יחס הציבור לגיוס בני הציבור החרדי לצה"ל לבין עמדת המפלגות בפועל, במסגרת ישיבתן בקואליציה עם המפלגות החרדיות, ובאופן כללי קיימת אי נוחות רבה מתקצוב המוסדות החרדיים. כשליש (36%) מתנגד לשיתוף הפעולה בנושאי התקציב בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבין המפלגות החרדיות, כשליש (37%) תומך ולרבע (27%) אין דעה מגובשת בעניין. הרוב (54%) טוען להשפעה רבה יותר של נציגי המגזר החרדי מאשר נציגי המגזר הדתי לאומי בנושאים תקציביים.
הרוב (59%) תומך בגיוס החרדים לצה"ל ומתנגד לחקיקה שתפטור אותם מכך13. הרוב (59%) תומך בגיוס החרדים לצה"ל ומתנגד לחקיקה שתפטור אותם מכך.
במקביל, שיעור משמעותי (40%) עשוי לתמוך בשיתופי פעולה פוליטיים ופרלמנטריים של מפלגות הציבור הדתי לאומי עם המפלגות החילוניות הנמצאות כיום באופוזיציה. כרבע (26%) מתנגד וכרבע (22%) תומך בכך.
נתון שעשוי להיות מקור לדאגה עבור הח"כים והשרים הוא האפשרות להחלפתם או להקמת מפלגה אחרת. (44%) היו מחליפים את השרים וחברי כנסת מטעם הציבור הדתי לאומי, בנציגים אחרים, וכשליש (36%) מצדד בהקמת מפלגה חדשה שתייצג טוב יותר את הצרכים והעמדות של הציבור הדתי לאומי, כרבע מתנגד לכך וכשליש (31%) עשוי לצדד בכך, תלוי בנסיבות.
הסקר, שנערך עבור עלון השבת "דרכי נועם", בוצע על ידי מכון "מאגר מוחות" בניהולו של פרופ' יצחק כ"ץ, לבקשת קרן "ערך", בין התאריכים 2–6 באפריל 2025. הסקר בוצע בשיטה משולבת – פאנל אינטרנטי וראיונות טלפוניים – בקרב מדגם מייצג של 501 משתתפים מהאוכלוסייה הדתית–לאומית בגילאי 18 ומעלה. טווח הטעות הסטטיסטית עומד על 4.4% ברמת מובהקות של 95%.
רס״ן במיל' יאיא פינק, מייסד עלון השבת "דרכי נועם", אמר על ממצאי הסקר כי "הנתונים מוכיחים: בבחירות הקרובות יש הזדמנות היסטורית לשינויים גדולים בהצבעה הפוליטית של בני ובנות הציונות הדתית".
לנתוני הסקר המלאים והתפלגות המשיבים – לחצו כאן
