היא נחשבת לאייקון אופנה. אחת המתלבשות הטובות בעולם, מכנים אותה בתחום. דמותה מקשטת לא פעם את שער "ווג ערביה", המהדורה הערבית של מגזין האופנה הנודע, והיא אורחת רצויה בחתונות ובאירועים של בתי המלוכה האירופיים. את סגנונה האופנתי היא מגדירה כשילוב בין מסורת לגישה מודרנית; חיבור בין לילות ערב לבתי האופנה של פריז, לונדון ומוסקבה. ועם ההון האינסופי שעומד לרשותה, שייח'ה מוזה, אימו של אמיר קטאר, בהחלט יכולה להרשות לעצמה.
ההתחלה לא הייתה זוהרת במיוחד. מוזה בִּנת נאסר אל־מסנד, בת 65, לא נולדה לתוך בית המלוכה. להפך. אביה היה מתנגד משטר ידוע, שבילה שנים בכלא לאחר שהסתכסך עם האמיר. כשהייתה בת חמש שוחרר אביה מן הכלא, והמשפחה גלתה, בתחילה לכוויית. את רוב שנות ילדותה בילתה הילדה מוזה בנדודים בין מצרים ללוב.
היא בכלל חלמה להיות רופאה, אבל איש לא באמת שאל אותה. סמוך לגיל 18 חלה בחייה תפנית דרמטית; משפחתה שבה לקטאר, לאחר שאביה הגיע להבנות עם משפחת המלוכה. במסגרת ההבנות, שמזכירות הסדרים בין בתי מלוכה פיאודליים מימי הביניים, הושג שלום בין משפחת אל־מסנד למשפחת המלוכה. כחלק מההסדר הוחלט להשיא את מוזה לבנו של האמיר דאז, חמד בן ח'ליפה אל־ת'אני, אביו של האמיר הנוכחי.
תאמרו, לא השידוך הכי גרוע בעולם, במיוחד בעבור בתו של דיסידנט ששב הביתה. ובכל זאת, בעבור נערה יפת תואר עם חלומות על קריירה מודרנית כרופאה, למצוא את עצמך נשואה במעמד של אישה שנייה לגבר עם אף בולבוסי, שפם־מברשת ונטייה להשמנה – זו לא בדיוק התגשמותו של החלום הרומנטי. מה גם שבהמשך הגיעה גם האישה השלישית. ובכל זאת, בתוך הנסיבות הללו הצליחה בתו של הדיסידנט למצב את עצמה אט־אט במעמד של האישה הראשונה.
השייח' חמד, שהתחנך באקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט שבאנגליה, לא האיץ במוזה הצעירה. היא אומנם לא הלכה ללמוד רפואה, אבל השלימה לימודי תואר ראשון בסוציולוגיה באוניברסיטה של דוחא. לשניים נולדו שבעה ילדים – חמישה בנים ושתי בנות. נראה היה שהשייח' חמד הולך בדרכם האופיינית של עמיתיו שצמחו מתוך נסיכויות המפרץ הזערוריות. הוא מונה לנסיך הכתר ומילא את תפקיד שר ההגנה, אך בעיקר הוביל את החשיבה הכלכלית לפיתוחה של הנסיכות הקטארית כמעצמת נפט וגז. כל זאת מתוך אמונה בסיסית שהברכה תשרה על הנסיכות כל עוד בית המלוכה ידבק באמונה המוסלמית ובאידיאולוגיה של תנועת האחים המוסלמים.
רומן קצר מועד
על פניו נראה היה שהכול מתקדם במסלול כמקובל. אבל אז הכול השתנה. ב־1995, בזמן שאביו, שליט קטאר, ח'ליפה בן חמד א־ת'אני, בילה בחופשה בשווייץ, הדיח אותו בנו ממעמדו בהפיכה בלתי אלימה. מוזה בנת נאסר, אז בת 38, הפכה לשייח'ה מוזה, אשת אמיר קטאר.
השנים הראשונות נראו כמו חלום שהתגשם. בתוך שנתיים מההפיכה הייתה קטאר לנסיכות השנייה מבין מדינות המפרץ שהעניקה לנשים זכות הצבעה, כנראה לא מעט בזכותה של שייח'ה מוזה. האמיר החדש היה גם המנהיג הראשון שעשה את הצעד פורץ הדרך וכונן יחסים עם מדינת ישראל. בסתיו 2007 הגיעה לראשונה שרת החוץ הישראלית דאז, ציפי לבני, לביקור בקטאר.
אבל הרומן הגלוי היה קצר מועד. שנתיים אחר כך, בעקבות מבצע עופרת יצוקה, ניתקו הקטארים את יחסיהם עם ישראל. מתחת לרדאר המשיך אומנם להתקיים דיאלוג בין המדינות, אך בפועל קטאר הלכה וחיזקה את קשריה עם הפלסטינים, והיחסים בין קטאר לחמאס, תנועה־בת של האחים המוסלמים, הלכו והתהדקו.
חמש שנים אחרי ההפיכה בעזה, שבה השליכו אנשי חמאס את אנשי פת"ח מהגגות, הגיע אמיר קטאר לביקור בעזה. באותו ביקור הוא גם הכריז על הקמת שכונת חמד, שיהיו בה בתים בעבור תושבי עזה מעוטי היכולת. בפועל הפכה השכונה הקטארית לאזור של מגורי יוקרה בעבור פקידי השלטון החמאסי. בשנה וחצי האחרונות התברר גם שהשכונה שיועדה תחילה לעניי עזה, רושתה במנהרות תת־קרקעיות שיצאו היישר מבתיהם של בכירי חמאס.
לאורך כל הזמן הזה, שייח'ה מוזה לא קפאה על השמרים. זמן קצר לאחר שבעלה תפס את השלטון, הכריזו האמיר החדש ואשתו על הקמת "קרן קטאר לחינוך, מדע ופיתוח קהילתי", ככלי לקידומה של הנסיכות במסעה מכלכלה תלוית פחמן לכלכלת ידע. ובמילים פשוטות יותר: מהסתמכות על נפט וגז, להתבססות על ידע והשקעות חכמות. זה היה צעד מכונן. אומנם קטאר לא הפכה למעצמת הייטק, אבל הקרן הפכה לכלי המוביל בידי קטאר לייצור השפעה גלובלית באמצעות עוצמה רכה.
שייח'ה מוזה התגלתה כדמות המושלמת לעמוד בראש הקרן. השילוב בין דמותה האלגנטית, אישיותה והכסף האינסופי שזרם מן הקרן לגופים בינלאומיים ובראשם האו"ם, הפכו את הקרן ואת השייח'ה למנוע גלובלי רב־עוצמה. באמצעות הקרן רתמה מוזה למטרותיה יכולות פוליטיות, ארגוניות וכלכליות בינלאומיות, ויצרה תלות בתוכניות ופרויקטים במימון קטארי, לא רק במזרח התיכון ובאפריקה אלא גם במערב. היא הפכה לדמות משפיעה במיוחד במסדרונות האו"ם באמצעות מערך של ארגוני אקדמיה, חינוך, בריאות וסיוע הומניטרי שהקימה בשיתוף גופים כמו יוניצ"ף ואונר"א, בהשקעה של מיליארדי דולרים.
הסכומים האדירים שהעבירה הקרן לאו"ם העניקו לשייח'ה מוזה מעמד מיוחד לא רק במסדרונות האו"ם, אלא גם בקרב מנהיגי המערב. דמויות בינלאומיות כמו יו"ר אונסק"ו לשעבר, או אלמנתו של נלסון מנדלה, הוזמנו לשמש דירקטורים במועצות השונות של קרן קטאר. כך ייצרו הקטארים לאורך שנים מכפיל כוח לקידום מעמדה של ארצם. כל זה נתמך בסיקור תקשורתי מחניף של ביקוריה של השייח'ה מוזה בתצוגות נוצצות, ותיוגה כאושיית אופנה הלובשת מותגים של בתי אופנה מובילים כמו ולנטינו ופראדה. במקביל היא תוארה כמי שמקדמת את מעמדן של נשים בעולם המוסלמי, אם כי בדרך שמרנית ומסורתית; למשל באמצעות הקמת מסגד המנוהל על ידי נשים בלבד.
כאישה אל אישה
כיצד פועלת המכונה המשומנת הזו? פרשת המיילים של הילרי קלינטון סיפקה בזמנו הצצה נדירה אל הנעשה מאחורי הקלעים. בין אלפי המיילים שנחשפו היו גם 19 תכתובות, לא פחות, של שרי בלייר, אשתו של ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, עם הילרי קלינטון, בעת שזו כיהנה בתפקיד מזכירת המדינה של ארה"ב. באותם מיילים ניסתה בלייר לקדם פגישה של קלינטון עם שייח'ה מוזה, שאותה כינתה "ידידתי מ־Q". באחד מאותם מיילים כותבת שרי בלייר כי שייח'ה מוזה פנתה אליה באופן פרטי ואמרה כי היא מעוניינת לקדם את יחסי קטאר עם ארה"ב, ומקווה לפגישה עם הילרי "כאישה אל אישה".
מאז השתנו הרבה דברים. שייח'ה מוזה כבר לא צריכה טובות כדי להיפגש עם שרים וראשי מדינות. בשנים שחלפו מאז, קטאר העמיקה את אחיזתה בארה"ב בסדרה של השקעות עתק בנדל"ן, ברכש צבאי, בכלכלה ובחינוך. בשנה האחרונה, בעקבות המהומות באוניברסיטאות, נחשפו השקעותיה של קטאר באוניברסיטאות העילית האמריקניות, ועימן השפעתה על תוכניות הלימודים.
לאורך שנים הועברו, דרך מוסדותיה של שייח'ה מוזה, מיליוני דולרים לאוניברסיטאות היוקרה בארה"ב ובאירופה, ובהן קולומביה, ייל, קורנל ואוניברסיטת טקסס, שבוגריהן מאכלסים את מוקדי קבלת ההחלטות בממשל האמריקני. על פי הדו"חות של ISGAP, המכון לחקר אנטישמיות גלובלית, העוקב אחר התרומות הקטאריות בעשרים השנים האחרונות, קטאר היא התורמת הגדולה ביותר לאוניברסיטאות בארה"ב. חלק ניכר מהתרומות הללו לא דווחו למשרד החינוך האמריקני, בניגוד לחוק. במקרים רבים התרומות שורשרו דרך ארגונים שונים כדי להסוות את מקורן, ממש כמו בטכניקות של הלבנת הון. כך למשל, ברשת בתי ספר במדינת ניו־יורק שולבו תוכניות ללימודי ערבית שכללו תכנים השוללים את קיומה של מדינת ישראל.
מה שמחזיר אותנו אל שנות ילדותה של השייח'ה מוזה, כאשר גלתה מקטאר עם אביה, שעל פי עדויות שונות נמנה עם בכירי תנועת האחים המוסלמים בקטאר. אלו היו השנים המעצבות באופייה של מוזה, הנושאת עימה מאז את המורשת השמרנית־קיצונית של אביה, ומאמינה כי טיפוחה הוא הבסיס להצלחה ולשגשוג של בית המלוכה הקטארי ושל הנסיכות.
במהלך משפחתי מבריק היא קידמה את מועמדותו של בנה השני, שייח' תמים, לתפקיד האמיר הנוכחי. לפני כן היא דאגה להרחיק מהירושה את בנה הבכור של אשתו הראשונה של השייח' חמד, ואז גרמה גם לבנה הבכור, ג'אסם, לוותר על זכותו לכתר לטובת בנה השני
האמונה הזו באה לידי ביטוי גם בקִרבה שנוצרה בין שייח'ה מוזה ובית המלוכה הקטארי ובין השייח' יוסוף אל־קרדאווי, מנהיג האחים המוסלמים שקטאר העניקה לו בית לאחר שנאלץ לעזוב את מצרים. עד מותו לפני כשנתיים קידם קרדאווי בחסות קטאר אידיאולוגיה אסלאמיסטית קיצונית ויחס של אלימות, שנאה וטרור כלפי היהודים, כולל תמיכה בהיטלר וקריאה להשמדת מדינת ישראל. ואף שכלפי חוץ טיפחה קטאר דימוי של קדמה וסובלנות, מבית סיפק המשטר לאל־קרדאווי במה להפצת משנתו הרעילה, כולל תוכנית שבועית באל־ג'זירה ותמיכה כספית נדיבה של שייח'ה מוזה באתר "אסלאם אונליין", שבו קרא קארדאווי שוב ושוב לג'יהאד נגד המערב, וניבא כי האסלאם ישוב לאירופה ככובש ומנצח.
ההערכה המקובלת היא כי תמיכתה של שייח'ה מוזה באידיאולוגיה של האחים המוסלמים, נובעת מאמונה כי הצלחתה תלויה בתמיכת התנועה במהלכיה. זה כולל גם את המהלך המשפחתי המבריק שבו קידמה את מועמדותו של בנה השני, שייח' תמים, לתפקיד האמיר הנוכחי. לפני כן היא דאגה להרחיק מהירושה את בנה הבכור של אשתו הראשונה של השייח' חמד, ואז גרמה גם לבנה הבכור, ג'אסם, לוותר על זכותו לכתר לטובת בנה השני. וכך, בקיץ 2013 הודיע השייח' חמד בן ח'ליפה, בעלה של שייח'ה מוזה, כי הוא מתפטר מתפקידו כאמיר, ובנו שייח' תמים ירש את מקומו.
לא טרחה להגיב
מאז 7 באוקטובר, שייח'ה מוזה איננה מהססת להשמיע את קולה פעם אחר פעם בהכרזות אנטי־ישראליות בוטות, לכאורה בלי קשר לתפקידה של קטאר כמתווכת בעסקת החטופים. בלי להתבלבל ובלי להתנצל, היא מתייצבת בגלוי ובאופן טוטאלי בצד החמאסי של המשוואה. היא מנצלת את כוחה של הרשת, ובאמצעות שורה ארוכה של אתרים שהיא שולטת בהם, היא מפיצה את הנרטיב החמאסי שלפיו ישראל מבצעת רצח עם בעזה. היא מעולם לא גינתה את טבח 7 באוקטובר.
לפני שנה פורסם בישראל באופן רשמי, באתר הממשלה, מכתב מאת אשת ראש הממשלה שרה נתניהו לשייח'ה מוזה, שבו היא קוראת לה "כאישה אל אישה" לפעול למען שחרור החטופים. שייח'ה מוזה לא טרחה להגיב. גם סרטון של השחקנית מורן אטיאס – שגילמה בסדרת הטלוויזיה "העריץ", ששודרה בארה"ב וברחבי העולם הערבי, דמות שנשענת במידה רבה על דמותה של שייח'ה מוזה – אשר פנתה אליה "כאישה אל אישה" לפעול למען החטופים, נפל על אוזניים ערלות.
לאחר חיסולו של יחיא סינוואר, שייח'ה מוזה הבהירה היטב היכן היא עומדת. היא ספדה לו במילים חמות בדף שלה ברשת X, וציטטה מן הקוראן את הפסוק: "אל תחשבו את אלה שנהרגו למען אללה מתים, כי חיים הם, ואצל ריבונם כלכלתם". היא הוסיפה: "הישראלים חשבו שהוא מת אך הוא לא מת, הוא חי. הוא יחיה והם יסתלקו". לטובת הקהל הבינלאומי היא הוסיפה ביאור באנגלית: "השם יחיא פירושו חי. הישראלים חשבו שהוא מת, אך כשמו כן הוא, הוא יחיה והם ייעלמו".
השאלה היא אם לא הגיע הזמן למצוא את הדרך לטפל בארס שמפיצה אימו של אמיר קטאר. בניגוד למערב, בעולם הערבי יש רבים שאינם מחבבים את השייח'ה מוזה. לעיתים אף לועגים לה בגלל שמה שפירושו בננה, או מגחכים על סדרת הניתוחים הפלסטיים שהשאירו אותה צעירה ומתוחה להפליא. ואולי מה שנחוץ הוא קצת סאטירה בריאה, שתתקע מחט בבלון הקטארי שיצא מכל פרופורציה. ב"ארץ נהדרת" עוד לא התחילו למצות את הקונספט. כשזה יגיע, אפשר להיות בטוחים שבדוחא לא יישארו אדישים
הפרויקט המלא, מחר במקור ראשון, קטאר, מאחורי הכותרות | מה אנחנו יודעים על הנסיכות הקטנה שמסעירה את ישראל?
