כתבה מקיפה שפורסמה הלילה ב"וול סטריט ג'ורנל" מתארת כיצד חמאס בעזה מתמודד עם מצוקת מזומנים חמורה, לאחר חודשים של לחימה אינטנסיבית, חיסולים ממוקדים, והפסקת אספקת הסיוע ההומניטרי לרצועה – שהיה עבור הארגון מקור הכנסה מרכזי.
לפי מקורות ערביים, ישראליים ומערביים שצוטטו בכתבה, לוחמים מדרגי השטח של חמאס הפסיקו לקבל את שכרם או מקבלים רק מחצית ממנו. גם בכירים בארגון ופקידי ממשל המזוהים איתו מדווחים כי שכרם קוצץ. עד לאחרונה שכר חודשי של לוחם זוטר עמד על 200–300 דולר.
חמאס, אשר מוגדר כארגון טרור על ידי ארה"ב, ניזון במשך שנים מהעברות כספים חודשיות של 15 מיליון דולר מקטאר, וכן ממקורות מימון נוספים במערב אפריקה, דרום אסיה ובריטניה – כאשר חלק ניכר מהכספים נצבר בטורקיה. לפי ההערכות, לפני המלחמה עמדו עתודותיו של חמאס על כ־500 מיליון דולר.
אולם עם פרוץ המלחמה, ישראל סגרה את הגבולות למעבר מזומנים, מה שאילץ את חמאס לפתח מנגנונים עוקפים – בהם גביית מסים על סחורות, השתלטות על סיוע הומניטרי לצרכים צבאיים, ומכירת מוצרים בשוק השחור. חלק מהכספים הושגו גם על ידי פריצה לחשבונות בבנקים פלסטיניים, כולל בנק פלסטין.
לפי הדיווח, הכנסות אלו כמעט ונעלמו עם הפסקת הכנסת סיוע הומניטרי לרצועה בחודש מרץ. פעיל אופוזיציה בעזה אמר כי "חמאס היה תלוי בעיקר במכירת סיוע הומניטרי במזומן – וכעת אין איך לשלם את שכר העובדים הממשלתיים שלו".
בשבועות האחרונים, ישראל חיסלה מספר בכירים במנגנוני הכספים של חמאס, כולל חלפן כספים שהיה אחראי על מימון טרור, כך לפי דוברי צה"ל. כמו כן, נהרגו מנהיגים פוליטיים שעסקו בחלוקת כספים, ואחרים ירדו למחתרת.
חוקר כלכלה מעזה, אייל עופר, הסביר כי גם אם בידי חמאס עוד קיימת כמות מזומנים כלשהי, קשה לו להפיץ אותה מבלי להפוך ליעד לתקיפה ישראלית. לדבריו, "העברת מזומן על ידי שליחים או הקמת נקודות חלוקה – כל אלה מושכים אש".
במהלך הפסקת האש בינואר, חמאס ניסה לשקם את מנגנון התשלומים באמצעות חלוקה פומבית של מזומנים ואף סחורות. אך מאז חידוש התקיפות במרץ, ההעברות נעשות אישית בלבד ובצנעה.
המצוקה הכלכלית פוגעת ביכולת חמאס לגייס לוחמים חדשים ולשמור על לכידות פנימית. לפי הדיווח, עזתים החלו להפגין נגד הארגון, וישנם דיווחים על תקיפות פיזיות נגד אנשיו.
מלבד הלוחמים, גם אזרחים סובלים ממחסור חמור במזומן. בנק ישראל נהג להזרים שקלים חדשים לעזה באופן שוטף, אך לא עשה זאת מאז פרוץ הלחימה. מרבית הכספומטים והסניפים הושמדו או הושבתו, ואנשים נאלצים לשלם עמלות של למעלה מ־20% כדי להמיר כסף המגיע מהעולם החיצון. לפי ההערכות, עדיין מסתובבים בעזה כ־3 מיליארד דולר במזומן – אך במצב פיזי קשה.
המצוקה כה חמורה, עד שנפתחו בעזה "סדנאות תיקון שטרות", בהן מדביקים פיזית שטרות קרועים ומכבסים אותם, כדי להשיבם למחזור.
