מבצע "עוז וחרב" ברצועת עזה נפתח ב־18 במרץ, לפני חודש וחצי, בניסיון להגביר את הלחץ הצבאי על חמאס ולקדם את שחרור החטופים. המבצע מתמקד בפגיעה בתשתיות הארגון, חיסול הנהגתו ופעיליו, ומניעת ההתחמשות מחדש של חמאס. צה"ל נערך להרחיב את התמרון הקרקעי, בכפוף להנחיות ולהתפתחויות המבצעיות. נראה שבינתיים הלחץ של צה"ל נושא פרי: חמאס סירב לפני חודש לשחרר חטופים, אך כעת דן על שחרור של עשרה חטופים לפחות.
הצבא נוקט גישה התקפית, ופוגע במאגרי נשק, מנהרות ותשתיות מעל הקרקע. הוא גם שומר על עמימות תקשורתית, במטרה למנוע מחמאס לצפות את מהלכיו הבאים. ואכן, אחרי שחסימת ציר פילדלפי ומעבר רפיח מנעו מארגון הטרור להתחמש מחדש, ואילצו אותו להסתמך על סדנאות ייצור מאולתרות, הקמת ציר מורג לביתור חטיבות חמאס ברפיח וחאן־יונס – מעין "ציר פילדלפי 2", אם תרצו – תפסה את המחבלים בהפתעה. היא אפשרה את כיתור רפיח, מנעה העברת ציוד ונשק בין החטיבות, ומקלה על כיבוש כל השטח של רפיח בשבועות הקרובים.
גם את התמרון הזה ביצע צה"ל בזהירות. "יכולנו לכבוש את ציר מורג תוך שש שעות, אבל העדפנו לעשות זאת תוך שבוע כדי לא לספוג אש מהאגפים", מסבירים בצבא. רוחב הציר כיום משתרע על 500 מטרים עד קילומטר, והוא מורחב עוד בימים אלה. תפיסת השטח שלו הייתה רק חלק מכלל השלמת האחיזה המבצעית בעזה, כולל שטחים אסטרטגיים וצירים נבחרים. כיום, כ־30 אחוזים משטח הרצועה הפך למרחב אבטחה מבצעי.
במקביל אותרו והושמדו מנהרות באורך של מאות מטרים, כולל כאלה שחיברו בין צפון הרצועה לדרומה, וכן ממזרח למערב. אף שבצה"ל נזהרים מקביעות מוחלטות, בצבא סבורים כי יכולתו של חמאס לחפור מנהרות חדשות נפגעה מאוד. כמו כן, ההערכה בצבא היא שהושמדו כל המנהרות ההתקפיות, המצויות בסמוך לגדר הגבול ועד למרחק של שני קילומטרים ממנה.
עד כה באזור רפיח הכוחות לא נתקלו במחבלים רבים, וגם בציר מורג לחמו הכוחות במספר מועט של אנשי חמאס. בצבא רואים חשיבות בקו רכס 70, שזכה לשמו בשל גובהו, ואשר חיוני להגנת יישובי העוטף. בצפון הרצועה יצר צה"ל "תוחמת צפונית" – מרחב של שני קילומטרים שמבודדים את מרחב חוף זיקים מהרצועה, באזור שבו בעבר שכנו היישובים אלי־סיני, דוגית וניסנית.
ללא קרבות ישירים
בסך הכול מתחילת המבצע תקף צה"ל כ־1,200 מטרות, ביצע כמאה סיכולים ממוקדים וחיסל כ־350 מחבלים ומפקדים של חמאס. בין היתר חוסלו סגן מפקד חטיבה, חמישה מפקדי גדודים, סגן מפקד גדוד, ראש המודיעין הצבאי של דרום הרצועה, 15 מפקדי פלוגות ומחבלים נוספים שהשתתפו בפשיטה לישראל ב־7 באוקטובר. השבוע חוסל מפקד הגדוד של שג'אעייה, החמישי בתפקיד, וכן ראש תשתית ההברחות של חמאס. חיסולים אלה מאתגרים עוד יותר את המחסור במפקדים מנוסים בדרגי השטח של חמאס, ומעוררים פחד בקרב המפקדים שנותרו בחיים.
את הפעילות הצבאית מלווה המחלקה לדין בינלאומי בצה"ל, שמפקידה על הגבלות משפטיות קפדניות גם בחיסול מחבלים או בתקיפות בתי חולים ובתי ספר. בה בעת, צה"ל נמנע מלסכן את הכוחות, ומשתמש בצורה נרחבת באמצעי חבלה לפני כניסה לאזורים רגישים. תשומת לב מיוחדת ניתנת לשמירה על חיי החטופים, ונציגי מפקדת השבויים והנעדרים שוהים במרכזי התקיפה ומאשרים את הפעילות הצבאית בהתאם למודיעין, כדי להימנע מפגיעה בחטופים.
בתוך כך גובר גם הלחץ על האוכלוסייה האזרחית בעזה: כרבע מיליון תושבים נעו מצפון הרצועה לכיוון דרום, וצה"ל הצליח לפנות את כל אזור רפיח וצפון עזה מאזרחים. הפסקת הסיוע ההומניטרי הובילה לעליית מחירים ולמחסור בציוד, ובאזור מואסי מורגש לחץ רב של התושבים. הצבא מזהה סדקים ביכולת המשילות של חמאס, שבאים לידי ביטוי למשל בהפגנות נגדו, בהפצת תכנים ברשתות החברתיות ואפילו בתקרית שבה הוצא להורג שוטר של ארגון הטרור. תקריות אלה, בעיני צה"ל, מלמדות על שבירת מחסום הפחד בקרב האוכלוסייה העזתית. עם זאת, בצבא מדגישים שלמרות ההשפעה ה"חיובית" לכאורה, לישראל אין כוונה להרעיב את אוכלוסיית עזה, ומתאם פעולות הממשלה בשטחים עוקב אחר המצב ההומניטרי בעזה ללא הרף.
נראה כי גם חמאס הופתע מעוצמת האש שהפעיל צה"ל, אחרי שסבר כי המלחמה הסתיימה. תקיפות כירורגיות על בתי חולים, שמשמשים אתרי מסתור למחבלים, תרמו להישגים של הצבא ולתחושת הנרדפות של חמאס. לפי שעה ארגון הטרור מסתמך רק על ירי של טילים נגד טנקים, מרגמות והטמנת מטענים, ואינו נכנס לקרבות ישירים מול החיילים.
