בסוף השבוע האחרון, כתבה מקיפה שפורסמה ב"וול סטריט ג'ורנל" המתארת כיצד הנהגת חמאס מתמודדת עם מצוקת מזומנים חמורה, עלתה לכותרות הבינלאומיות. על פי העיתון האמריקני המוערך, לאחר חודשים של לחימה אינטנסיבית, חיסולים ממוקדים, והפסקת אספקת הסיוע ההומניטרי לרצועה – ארגון הטרור בעזה חווה בימים אלה מצוקה כלכלית חסרת תקדים, עד כדי שהכריז כי יפסיק את העברת התשלומים לדרגי השטח.
"להערכתי, לחמאס נשארו עדיין הרבה מאוד מזומנים", טוען אייל עופר, מומחה לכלכלת חמאס, בריאיון למקור ראשון. "עם זאת, לארגון יש כרגע בעיה לוגיסטית שלא מאפשרת לו לשלם לפעילים שלו. הרי לצורך כך, הוא חייב להקים נקודות תשלום שבהן ישב שָׁלַם עם הרבה מאוד כסף, או לנייד את השָׁלַמים שלו לכל מיני מקומות שבהם נמצאים אנשי השטח. שתי הפעולות האלו מושכות תשומת לב, כי כוללות תנועה משמעותית של הרבה מאוד אנשים לנקודה אחת ספציפית". מלכודת עכברים לכל דבר.
"לדוגמה, אנחנו יודעים שהייתה לארגון נקודת תשלום מסוימת בתל־אל סולטן שליד רפיח ועוד נקודת תשלום בשיפא", ממשיך המומחה. "אם היום, בזמן שצה"ל מבצע חיסולים ממוקדים בכל מקום ברצועה, אנשי חמאס ינסו להקים נקודות תשלום כאלה, הם בוודאי ימשכו תשומת לב כזו שתביא לחיסולם. המצב הוא כזה שאו שהשָׁלַם מתחיל לנסוע ממקום למקום, וחושף בכך את כל המחבואים שבהם נמצאים המחבלים, או שהוא יושב באיזושהי נקודה וכל המחבלים באים אליו. כך או כך, זה רע לארגון".
למעשה, לדברי עופר, פרסומו של ה"וול סטריט ג'ורנל" נכון רק בחלקו. "מאז שצה"ל חזר ללחימה עצימה, הוא שם על הכוונת, בין היתר, את כל אנשי הזרוע האזרחי, כלומר גם מי שמתעסק בתשלומים וגם מי שמקבל את משכורות", הוא מציין. "בפועל, כולם מפחדים לנוע ממקום למקום. לכן, בעקבות קשיים לוגיסטיים אלה, יכול מאוד להיות שחמאס אמר לאנשיו שיקבלו את המשכורת שלהם רק בעוד כמה חודשים, כשבפועל הוא מחכה להפוגה הבאה. או לעסקה הבאה".
וזה לא הכול. "מהרגע שהצטברו אצלו הרבה מאוד מזומנים, חמאס הפך לבנק השקלים של עזה", עוד מסביר המומחה. "כל מי שצריך כסף מזומן, נעזר בעצם ברשת החלפנים שמחוברת לארגון הטרור – לפחות בחלקה. מי הם החלפנים האלה? אנשים שברשותם כסף שמגיע היישר מחמאס ושמספקים מזומנים לאותם העזתים שמקבלים תמיכות מארגוני האו"ם, אך בפורמט של העברות בנקאיות. כלומר, דרך אפליקציות שתושבי הרצועה בכלל לא יכולים לעשות שימוש בהן".
נכון להיום, קיימות שתי אפליקציות עיקריות בעזה; האחת נקראת "פאלפיי", מלשון "פלסטיניאן פיי" (משחק מילים על אפליקציית פייפאל), והשנייה נקראת "ג'וואל פיי", הקשורה לחברת הסלולר הפופולרית ברצועה. "מדובר בארנקים דיגיטליים שהאו"ם מעביר לתוכם סכומים שנעים בין 1,000 ל־1,500 שקלים למשפחה עזתית", מספר אייל עופר. "הבעיה היא שאי אפשר באמת לשלם באפליקציות האלה בעזה. הסוחרים בשוק לא ערוכים לקבל תשלומים דיגיטליים – צריך להמיר אותם לשטרות".
כך למעשה התפתחה ברצועת עזה תעשייה שלמה של חלפנים שמקבלים כסף מתוך האפליקציה וגובים בתמורה עמלה כבדה מאוד, שנעה בין 20% ל־40%. "באופן הזה, חמאס צובר את הרווחים שלו", חושף המומחה. "הוא משחרר לציבור העזתי חלק מהמזומנים שנמצאים אצלו, בעזרת רשת החלפנים שלו". אבל זה לא מקור ההכנסה היחיד שיש לארגון. על פי פרסומים רבים, ניתן לקבוע כי חמאס התעשר, בין היתר, ממכירת המזון שהוכנס לרצועה מסיבות הומניטריות.
"בישראל חוזרים כל הזמן על הקשקוש הזה שחמאס מחלק מזון לעזתים – זה פשוט לא נכון, חמאס לא עוסק בשום חלוקת מזון", מכריז עופר. "מה שהארגון עושה זה להשתלט על המשאיות כדי למנוע את הביזה שלהם על ידי כנופיות מאורגנות או אזרחים רעבים וחסרי אמצעים. כדי למנוע זאת, חמאס הקים משטרה שתפקידה להגן על המשאיות, על מנת שהמזון יגיע לסוחרים ולארגונים הקשורים אליו. בשביל השמירה הזאת, הוא גובה דמי פרוטקשן. היום, אנו יודעים כי הארגון מתעשר גם מהפעולה הזו".
אנו יודעים להעריך היום מה הונו המצטבר של חמאס? כמה כסף נשאר לו בפועל?
"זו שאלה נורא־נורא קשה", נאנח עופר. "אנו יכולים רק לעשות הערכות, אבל אין שום סיכוי שנדייק. למעשה, אנחנו יודעים שחמאס גבה על חלק מהמשאיות שהוכנסו לעזה בסביבות ה־20 אלף שקלים. לפעמים 30 אלף ובמקרים קיצוניים 50 אלף שקלים. עד כה נכנסו לרצועה כעשרות אלפי משאיות. נדמה לי סדר גודל של 50 או 60 אלף משאיות. אז אם הוא גבה בין 20 ל־30 אלף שקלים על המשאית – שוב, לא על כולן – אז כנראה שהוא הרוויח סדר גודל של 1.5 או 2 מיליארד שקלים. בנוסף, הוא בוודאי גם השתלט על חלק מהסחורה ומכר אותה, מה שמהווה עוד הכנסה משמעותית עבור הארגון".
הסחורה היחידה שחמאס שם עליה את ידו באופן בלעדי, היא הדלק. "צריך להבין שבזמן הפסקת האש, ישראל אפשרה לקטאר להכניס לרצועה 978 מכליות, כשבהן בערך 50 מיליון ליטר של דלק", מבהיר המומחה. "המחיר לליטר ברצועה לפני הפסקת האש נעה בין 16 ל־24 שקלים. אחרי הפסקת האש, כלומר לאחר שהתחדשה הלחימה, המחיר לבנזין עלה ל־64 שלקים לליטר. כנראה שלא את כל הדלק חמאס מכר, אבל על 978 מכליות הוא לכל הפחות הרוויח עוד מיליארד שקל. בסך הכול, אפשר להניח שאצל חמאס יצטבר הון כולל של כ־4 מיליארד שקלים".
