"ככל שהשיחות נמשכות, איראן מתקרבת יותר לסף הגרעיני", אמר ראש מחלקת איראן ב-CIA בדימוס – נורמן רול – שעבד בסוכנות הביון האמריקנית למעלה משלושים שנה. "אם היא תסיק שהיא מרוויחה יותר מלהישאר על סף החימוש מאשר מלעבור את הקו – היא תמשיך לשחק במשחק הזה".
לדידו של רול, משטר האייתוללות מנסה למשוך זמן במטרה לקדם בינתיים את פרויקט הגרעין במידת האפשר. לדברי רול, טהרן הוכיחה יכולת מרשימה ב"ניהול המשא ומתן על המשא ומתן" – כלומר שימוש בדיפלומטיה ממושכת ככלי להפגת איומים צבאיים ולהקלה בסנקציות, תוך התקדמות מתמדת בפיתוח הגרעיני.
רול ציין כי בעבר נהגה איראן להיכנס למשא-ומתן רק כאשר הסכנה לעימות צבאי הגיעה לשיאה, כגון הגברת הנוכחות האמריקנית באזור או ערעור היציבות האזורי. כך נהגו ב-2003, 2012 וגם ב-2015, אז נחתם הסכם הגרעין של ממשל אובמה (JCPOA). כזכור, במהלך החודשים האחרונים סירבה איראן להיכנס למשא-ומתן ישיר עם ארה"ב בלי צעד מקדים אמריקני, כגון ביטול חלק מהסנקציות, והמשטר נעתר להתדיין עם אנשי טראמפ רק לאחר שכוחות צבא ארה"ב העבירו מפציצים ארוכי טווח ומכליות תדלוק אוויריות למיקום אסטרטגי באוקיינוס ההודי, ממנו ניתן לתקוף באיראן. עם זאת, כיום הוא סבור שהמצב שונה.
"המשטר הזה חלש יותר, מבודד יותר, ופחות אהוד בעם. אם איראן תמשיך להשתמש בתוכנית הגרעין כמגן מפני ביקורת על דיכוי, טרור ולקיחת בני ערובה – הקהילה הבינלאומית חייבת להוציא את האמת לאור ולגלות את הבלוף שלה". לצד הבעיות שציין רול, ביחס למעמדה של איראן יש לזכור נקודות נוספות, לרבות המשבר הכלכלי והאנרגטי העמוק בו היא מצויה, הפגיעה בציר ההתנגדות וכן גילו של חמינאי והעובדה שאין לו יורש מוצהר. כל אלה מביאים את הרפובליקה האסלאמית לאחת הנקודות החלשות בתולדותיה.
לדברי רול, ממשל טראמפ נכנס לשיחות עם מטרה ברורה: חיסול מוחלט של יכולת איראנית להשיג נשק גרעיני מבלי לחזור על טעויות הסכם הגרעין מ-2015. "ההסכם מ-2015 הציב מגבלות זמניות על תכנית הגרעין שהיו ניתנות לביטול והעניק לאיראן הקלה בסנקציות הקבועות", הוא אמר. "התוצאה הייתה שאיראן ניצלה את הכסף כדי לממן טרור ומיליציות ברחבי האזור". כעת, וושינגטון עשויה לשאוף לאפשר לאיראן השגת יכולת גרעינית לצרכים אזרחיים, אך עלולה לאפשר לה להתקדם בדרך לפצצה, באם לא תכסה את כלל ההיבטים הרלוונטיים.
שעה גורלית
כאמור, שיחות ארה"ב-איראן מתנהלות בשעה גורלית עבור הרפובליקה האסלאמית וכאשר היא רחוקה משיא כוחה.
שנת הכספים האחרונה באיראן התאפיינה בירידה עקבית בערכו של המטבע המקומי וכיום דולר אמריקני אחד שווה כמיליון ריאל איראני, שהפך למטבע השני בחולשתו בעולם אחרי הפאונד הלבנוני. שיעורי אבטלה גבוהים, קריסת הריאל והאינפלציה הנוסקת דחפו מעל 80% ממשקי הבית האיראניים אל מתחת לקו העוני, בהתאם לתקן של הבנק העולמי, כאשר כ-30% מתוך אוכלוסייה זו מוגדרת ככזו שחיה בעוני קיצוני. לפי נתוני הבנק העולמי, האינפלציה באיראן ב-2023 הייתה השמינית בגובהה בעולם, עם שיעור שנתי של 44.6%.
משבר האנרגיה התאפיין בהפסקות חשמל מרובות שפגעו קשות בתושבים ובעסקים, ולראשונה חוותה המדינה מחסור בחשמל ובגז בכל עונות השנה. בנוסף, משבר המים באיראן הגיע גם הוא לנקודה מסוכנת ולפי דיווחים במדינה, מאגרי המים העיקריים של טהרן נמצאים ב-7% מהקיבולת בלבד, ויש מי שמזהירים מפני מחסור חמור במים עד הקיץ הקרוב.
המשבר הכלכלי שהולך ומחריף, האינפלציה הגואה, שיעורי האבטלה הגבוהים והפגיעה החמורה בחשמל והגז עוררו גל מחאות והתבטאו בחוסר שביעות רצון כלפי משטר האייתוללות. נתוני ההצבעה לבחירות לנשיאות שנערכו אשתקד שברו שיאים שליליים ואף עלו טענות כי הם פוברקו, כך שלמעשה הם גרועים עוד יותר. על כל פנים, הנתונים הנמוכים הציפו טענות על הלגיטימציה הציבורית לה זוכה משטר האייתוללות בקרב הציבור האיראני.
במישור הצבאי, תקיפת חיל-האוויר בחודש אוקטובר הותירה את איראן כמעט נטולת יכולות הגנה-אווירית לחלוטין, אם כי מאז – לפי דיווחים – איראן הצליחה לשקם את המערך באופן חלקי. העובדה שהיא נותרה חשופה לפגיעה דוחקות את איראן להסכם שימנע תקיפה של מתקני הגרעין, או למצער למשוך זמן כדי להספיק ולחזק את מערך ההגנה-האווירית במידת האפשר.
רול הביע תמיכה מובהקת בפתרון דיפלומטי, אך עם זאת ציין את היתרון בתקיפה ישראלית של מתקני הגרעין. "אם ישראל תכה מכה משמעותית – זה לא ישמיד לצמיתות את היכולת הגרעינית של איראן", הוא אמר, "אבל זה עשוי לעלות במחיר כזה שטהרן תהסס בטרם תחליט לשקם אותה".
