כשהבנתי שהמעטפה המסוכנת נשלחה לבית הוריי – הלב שלי פשוט התכווץ," מספר השר יצחק וסרלאוף, לאחר שמעטפה חשודה הגיעה ביום ראשון לבית משפחתו.
בחודשים האחרונים, מעטפות חשודות הפכו לתופעה מדאיגה בקרב חברי הקואליציה. שרים וחברי כנסת מדווחים כי מדובר באירוע שכבר אינו חריג, אלא שגרה מטרידה. הם משתפים בתחושות הקשות, בהתמודדות האישית והמשפחתית, ובפחד המתגבר. לפני כשבועיים פתחה המשטרה בחקירה, עליה הוטל צו איסור פרסום. את החקירה מובילה יחידת להב 433.
"זה הבית שבו גדלתי, המקום שהכי בטוח עבורי," מספר וסרלאוף. "ופתאום יש מי שמבקש לאיים עליו. אף פוליטיקאי לא אמור לקבל איומים – וקל וחומר שאמי לא אמורה לחוות דבר כזה. זו לא רק פגיעה בי, אלא במשפחה כולה. למרות התחושות הקשות, דווקא מהמקום הזה אני שואב כוח להמשיך. הם לא ישברו אותנו".
גם ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, חווה לאחרונה מקרה דומה. היום, בפעם השנייה בתוך זמן קצר, קיבל מעטפה חשודה – הפעם כשאסף את הדואר.
"התחושה היא שחיינו הפכו להפקר," הוא אומר. "כוחות כיבוי אש ומד"א היו מאוד נחמדים לילדים, אבל איך אפשר להסביר להם את זה? שמישהו רוצה לפגוע באבא שלהם? הילדים רואים כבאים לבושים בחליפות מגן וחבלן משטרה – וזה לא משחק. הם לוקחים את זה ללב."
רוטמן מוסיף כי בקבוצת היישוב בה הוא מתגורר, מעלים תמונות של כוחות הביטחון סמוך לביתו. "זה הפך לאטרקציה לגור ליד שמחה רוטמן," הוא אומר באירוניה, אך מדגיש את הסכנה והביקורת כלפי אופן ההתייחסות לנושא.
"שמעתי מכוחות ההצלה שזה כבר הפך לשגרה – וזה מטריף. כאילו שזה הפך ללגיטימי: אתה חבר קואליציה? תקבל איומים, תקבל אלימות, תקבל מעטפות חשודות – ואף אחד לא מדווח על זה. והתקשורת? היא מספרת סיפורים על איך יאיר לפיד יוצא נגד הסתה כלפי ראש השב"כ".
לדבריו, הסכנה ברחובות מוחשית. רוטמן מפנה את האצבע המאשימה כלפי ראש השב"כ: "ראש השב"כ מגיש היום תצהיר לבית המשפט שבו הוא מספר שראש הממשלה ביקש ממנו לבדוק מה קורה בהפגנות בקפלן – והוא מעז להתנגד? הוא צריך לעוף הביתה. מישהו באמת חושב שאין צורך לבדוק מה קורה שם? גם בשיחה שלי איתו אמרתי לו – בושה וחרפה שאתה לא בודק את ההפגנות האלה. במקום זה הוא מתחיל למכור לי סיפורים על איזו קשישה פה וקשישה שם. אמרתי לו – תפקח עיניים! תוקפים שרים, ואני מסתובב עם מאבטח כי אני מאוים. אתה השתגעת?".
ח"כ גלית דיסטל אטבריאן כתבה השבוע בפייסבוק בעקבות המעטפה שקיבל רוטמן: "עזבתי את הבית בישוב שבו גדלו הילדים שלי ועברתי לעיר אחרת כי החיים שם הפכו לבלתי אפשריים." דיסטל שיתפה על מאחורי הקלעים של המחירים ששילמה ובעקבות כך ההחלטה לעזוב את הבית "הקש היה המצב הנפשי שהבן שלי הגיע אליו. הוא לא עמד בזה. כשהוא התחיל להטיח אגרופים בקירות של הבית בכל שבת בבוקר כשהם התקהלו עם מגפונים מתחת לחלון שלו – ידעתי שזה או אישפוז פסיכאטרי או לברוח משם. אז ברחתי".
"קיבלתי בדואר מכתב נאצה שמפרט את השמות, הכתובות ותעודות הזהות של הילדים שלי" כתבה דיסטל "תוך הבטחה שאחד מהם עומד להרצח בקרוב."
