אני מכיר את אלעד גביאן כבר כמה שנים, מפעילותו בעניין הר הבית. הוא צעיר חביב וחייכן מעמק יזרעאל. ככל שידי משגת הוא אדם ערכי באמת ובתמים, שגם שילם מחיר על דעותיו.
פעמיים לפחות ראיתי אותו נגרר באלימות מההר או ממבואותיו בידי שוטרים – פעם לאחר שבחר להקריא באוזני השוטרים קטעים ממגילת העצמאות במחאה על כך שסירבו לאפשר לו לעלות להר, ופעם נוספת כשבחר להסתובב בהר לבדו כשלראשו כיפה, ולא הצטרף לקבוצות המפוקחות־עד־חנק שבמסגרתן נדרשים להסתובב בהר יהודים שומרי מצוות.
השבוע התברר לעם ישראל באמצעות תוכניתה של איילה חסון שבמשך שנה וחצי היה גביאן כסוכן המחלקה היהודית בשב"כ, וכי התבקש לעקוב אחרי פעילי מחאה לגיטימיים כדוגמת יוזמי הפגנות הימין הגדולות בשנתיים האחרונות.
שיחת טלפון שקיימתי עם גביאן מיד אחרי הפרסום בכאן 11 גילתה שגביאן בהחלט התבקש לעקוב גם אחרי פעילות מחאה לגיטימית לחלוטין – לא אלימה, לא מסוכנת ולא מסיתה – של תנועות הר הבית.
בהתכתבויות הוואטסאפ שגביאן מסר לי באדיבותו נשלחה בין השאר רשימת העליות החגיגיות שקיימה תנועת "בידינו" להר הבית, בין השאר בהדרכתי. גביאן תהה באוזני מפעילו לאיזו מהעליות הללו כדאי לו להתלוות. במקרה אחר, תוך כדי המלחמה, התבקש גביאן לספק פרטים על כנס פומבי בנושא הר הבית שהתקיים בפתח־תקווה בהשתתפות ח"כ אריאל קלנר, משה פייגלין, מנכ"ל תנועת בידינו תום ניסני והמזרחן ד"ר מוטי קידר.
חודש וחצי אחרי פרוץ המלחמה, כשמדינת ישראל הייתה עסוקה בעניינים בוערים יותר, נשלח גביאן בידי מפעילו לעקוב אחרי תנועת מחאה נוספת העוסקת בענייני הר הבית – "בני הר המוריה" שמה. בהזדמנות אחרת נשאל בקשר לפעיל מסוים בתנועה הזו.
בקיץ שעבר, כשגביאן דיווח למפעילו שביקר בהר הבית יום קודם לכן (גם הפעם בהדרכתי), קבע איתו מפעילו פגישה כדי לשמוע בין השאר על רשמיו מהעלייה להר. מכיוון שהייתי נוכח בעלייה המסוימת ההיא אני יכול לדווח – לא רק לשב"כ אלא לקוראים כולם – שהיא עסקה בהיסטוריה, בארכיאולוגיה ובמורשת של ההר. אין כאן דבר שאמור לעניין ארגון ביון פנימי רציני שלא איבד את הצפון.
יש להדגיש: מדובר באזרחים מהשורה שעולים להר הבית או פועלים למענו – מקום שעל פי כל הגדרה רשמית הוא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל – ועושים זאת כידוע תחת עינה הפקוחה של המשטרה, שלא פעם טורחת לצרף לקבוצות שומרי המצוות בלשים סמויים־למחצה משלה.
מה יש לשב"כ לבדוק או לחקור בעליות הלגיטימיות הללו? מדוע שב"כ עוסק בזה בכלל, ועוד בזמן מלחמה קשה שחושפת את חדלונו אל מול אויב ממשי ולא מדומה?
משירות הביטחון הכללי נמסר בתגובה: "שב"כ פועל בהתאם לייעודו ותפקידיו על פי חוק, וכידוע אינו מוסר פרטים באשר לפעילותו".
השבוע התבשרה קהילת עולי ההר על מות אחד ממתמידיה, בוריס קפלן, בן 74, מאדם בבנימין. קפלן, יהודי ערירי, שקט וכמעט אלמוני, הותיר רושם גדול על חבורת העולים. הוא פקד את ההר מדי בוקר, חבוש כובע מצחייה, וטרח להתייצב בכניסה גם בימים שההר היה סגור כדי להביע את דרישת המקום – למשל, כך עשה בשבעים הימים שבהם ההר נסגר עקב מגפת הקורונה באביב תש"ף. בקהילת העולים הזכירו השבוע כיצד שינן באוזני חבריו שהם אינם אנשים פרטיים אלא "חיילים", הכה בחביבות בכתפם, ודרש שיהלכו במקום הקדוש בזקיפות קומה כי "יש לנו פה משימה". השבוע, משנודע דבר מותו והובהר שכנראה אין קרובי משפחה שיתאבלו עליו, החליטו העולים שיתיישבו על רצפת ההר לצד שער הרחמים כאות אבל על לכתו ויאמרו שם קדיש לזכרו.
