המחנה הציוני מתרסק, הבית היהודי עולה בהדרגה: סקר שערך מכון "מאגר מוחות" עבור עיתון "מקור ראשון" על רקע התחזיות לבחירות בחודשים הקרובים מגלה כי רוב הציבור, 55%, דווקא מתנגד להקדמתן. על פי הנתונים בסקר, במפלגתו של ראש הממשלה רוב מכריע נגד הקדמת הבחירות (63%) וכן גם במפלגת הבית היהודי (59%). אפילו בקרב מי שמתכוונים להצביע למפלגתה החדשה של אורלי לוי אבקסיס כמעט מחצית מתנגדים לבחירות בתקופה הקרובה.
באופן מפתיע במפלגת ישראל ביתנו 50 אחוזים אכן תומכים בהקדמת הבחירות ובאחוזים גבוהים באופן ניכר בהשוואה ליתר מפלגות הקואליציה. 84 אחוז מקרב מצביעי המחנה הציוני תומכים בהקדמת הבחירות. אולם על פי תוצאות הסקר המחנה הציוני (מפלגת העבודה לדורותיה) מתרסקת לשפל חסר תקדים עם שמונה מנדטים בלבד אם הבחירות היו נערכות היום.
הנסקרים נשאלו לאיזו מפלגה היו מצביעים בהנחה שלמרוץ יצטרפו גם רשימות חדשות בראשותם של בני גנץ ואורלי לוי אבקסיס. הליכוד שומרת על כוחה עם 31 מנדטים, יש עתיד יורדת ל-14 ואילו הבית היהודי מטפסת ל-13 מנדטים. עוד עולה כי שתי המפלגות החדשות, של גנץ ולוי אבקסיס, זוכה כל אחת בשמונה מנדטים.
לפי תוצאות הסקר, יהדות התורה מקבלת שישה מנדטים מהציבור הישראלי וכך גם כולנו של משה כחלון. ישראל ביתנו נשארת סטטית עם חמישה מנדטים, וש"ס מגיעה אל סף אחוז החסימה עם ארבעה מנדטים בלבד. בנוסף מקבלת מרצ שישה מנדטים והרשימה המשותפת 11. נראה כי דרעי שנלחם נגד יוזמתו של נתניהו להורדת אחוז החסימה, כדי לא להכניס למרוץ את אלי ישי, יזדקק בקרוב ליוזמה הזו בעצמו.
בהמשך נשאלו הנסקרים למי היו מצביעים בהנחה שגנץ היה חובר ללפיד וכאן השתנתה תמונת המצב באופן דרמטי עבור יש עתיד, שמקבלת במצב הזה 24 מנדטים, כשבנוסף ל-14 במצב הנוכחי מצטרפים עוד שמונה שמביא איתו גנץ, ועוד שניים מהליכוד ולוי אבקסיס. הליכוד במצב הזה תקבל 30 מנדטים ולוי אבקסיס שבעה. יתר המפלגות נותרות עם מספר יציב של מנדטים.
על פי הצבעת העבר של העונים על הסקר, נראה כי מצביעי המחנה הציוני שמקבלת שמונה מנדטים בלבד, נוטשים אותה לטובת לפיד (12%) ובני גנץ (21%). מפלגתו החדשה של גנץ גם לוקחת 12% ממצביעי 'יש עתיד' בבחירות הקודמות, 14% ממצביעי ישראל ביתנו ושמונה אחוזים מכולנו.
למרות שנראה כי המפתח להישרדות הקואליציה נמצא כעת בידי מועצת גדולי התורה של "יהדות התורה", שתכריע באשר לפשרה בחוק הגיוס, המצביעים מאמינים כי נתניהו יכול אם ירצה להשאיר את הקואליציה על כנה. כאשר נשאלו בסקר "מיהו לדעתך גורם המפתח העיקרי להקדמת הבחירות: בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן או החרדים?"
ענו הנסקרים 45 אחוז מכלל המדגם כי נתניהו הוא גורם המפתח (62% מבעלי הדעה), 8% חשבו שליברמן הוא הגורם העיקרי ו-20% חשבו שהחרדים הם הגורמים להקדמת הבחירות. על פי פילוח כוונת הצבעה בבחירות הבאות, 61 אחוז ממצביעי "יהדות התורה" תלו גם הם את האשמה בראש הממשלה באופן מפתיע. ב"ליכוד" לעומת זאת ענו 39 אחוז כי החרדים הם האשמים בהקדמת הבחירות ו-37% סברו שנתניהו.
הקדמת הבחירות? "סיכוי של 50-50"
שבעה חודשים עברו מאז עמדה קואליציית הימין של נתניהו בפני פירוק ובחירות, והשבוע כמו בשידור חוזר למארס 2018, נראה כי הסוף בלתי נמנע והמפתח (שוב) בידי החרדים, כלומר אצל מועצת גדולי התורה. הסמכות הרוחנית העליונה של יהדות התורה צפויה להכריע בתחילת השבוע אם לאפשר הצבעה על חוק הגיוס בקריאה שנייה ושלישית, ואם כן באיזו נוסחה. אלא שהפעם, במפלגה לא מחכים להכרעה משמיים ופועלים בימים אלו כדי לברר מה רמת הגמישות אצל כל רב באשר לחוק.
כדי לנטרל מעט את כוחם של הקיצוניים במועצה מונה לה גם מזכיר חדש. תפקידו לגשש ולפשר, ובכלל לשנות את ההתנהלות הרדיקלית של הגוף שאינו נבחר אמנם על ידי הציבור, אך קובע את גורלו פעם אחר פעם. אנשי יהדות התורה דווקא רוצים למלא את ימיהם בקואליציה, כמו יתר המפלגות, אך הדינמיקה של שנת בחירות משאירה מקום קטן לגמישות ולפשרות ומעצימה נכונות לפיצוצים בתדירות ההולכת וגדלה בין השותפים.
לקואליציית הימין יש עוד קצת יותר משנה כדי להשלים את הקדנציה, 67 מנדטים יציבים, תקציב שאושר, נשיא מעצמה אוהד (פחות ניקי היילי), כמעט מלחמה בעזה ואיום תמידי מאיראן. אה, וגם סקרים שאינם מנבאים טובות לחלק מהשותפות. כל הסיבות הטובות להמשיך יחד. נתניהו ושותפיו נוהגים לומר פה מדי פעם שזו הקואליציה הכי טובה שקמה לימין, וגם השבוע לא היה אחד שדיבר על בחירות כאפשרות העדיפה עליו. ובכל זאת, ההתפתחויות בשבוע החולף הבהירו כי הן בפתח.
אחד מראשי הקואליציה שעמם שוחחתי בסוף השבוע שעבר העריך כי הקדמת הבחירות היא בסבירות של 50־50, אך ביום ראשון כבר אמר שלהערכתו אין מנוס מבחירות והן יוקדמו בסבירות של 90%. השר אריה דרעי אמר את זה בקולו ביום שלישי והעריך שהבחירות יהיו במארס. ואכן, ההערכות שנשמעו במערכת הפוליטית בסוף השבוע הן שלאחר הבחירות המקומיות, יבקש נתניהו בנובמבר לפזר את הכנסת והבחירות תיערכנה בחודשים פברואר־מארס.
גם שר הביטחון ליברמן סבור כי הבחירות ייערכו במחצית השנייה של פברואר או במחצית הראשונה של מארס. בריאיון לאתר NEWSru הוא הוסיף כי "גורמים בקואליציה מנצלים את חוק הגיוס כדי להפיל את הממשלה".
בישיבת ראשי הקואליציה שנערכה ביום ראשון זה כבר היה ברור – גם אם יפתרו את בעיית הגיוס יגיע נושא הגיור, ומי יהיה מוכן לפשרות עכשיו, רגע לפני שהוא פוגש את המצביעים בקלפי? גורמים שנכחו שם אומרים לנו כי בחלק הראשון של השיחה ניסה נתניהו לראות איך למצוא פתרון לגיוס בלי שמישהו ירגיש שעושים עליו סיבוב, ובינתיים עלו חששות מפני האופוזיציה שעשויה להגיש הצעות חוק שיביכו את הממשלה, ומפני אתגרים נוספים.
האווירה הייתה חיובית, לא היה אחד בחדר שדיבר על בחירות מרצון. אבל נושא הגיור שנזרק פנימה הוביל את דרעי, שחושש מבחירות אולי יותר מכולם, להגיד שכנראה אין מנוס. גיוס או גיור, בסוף זה יתפוצץ. גם אם הבחירות ייערכו לבסוף באורח נס מאוחר יותר השנה, החשדנות הבסיסית בין חברי הקואליציה בשנה האחרונה כבר לא מאפשרת לכנסת לתפקד כראוי ולפעמים גם לא לממשלה.
לא סתם תקופת כהונה ממוצעת של כנסת ישראל עומדת על שלוש שנים וחצי בלבד (על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה), ואת השנה האחרונה קשה מאוד לצלוח תוך כדי קמפיין. הגמישות שחברי קואליציה יכולים לגלות כלפי נושאי דת ומדינה בתחילת ימיהם אינה דומה לחשדנות ולהססנות שמתלווה לרגעים האחרונים של אותם חברים. ואת זה בדיוק מבינים נתניהו, בנט, כחלון, ליברמן ודרעי. ובכל זאת הם מחכים לשמוע את מועצת גדולי התורה בתחילת השבוע – בשביל הדינמיקה.
כולנו: "אנחנו בשיא"
"אנחנו עושים מאמץ לפתור את בעיית הגיוס וגם בעיות אחרות, וזה יימשך. אם נמצא דרך אנחנו נשמח להמשיך לסוף השנה, ואם לא, נלך לבחירות. אבל זה עוד שאלה פתוחה", אמר לי נתניהו במסיבת העיתונאים המאולתרת שערך ביום שלישי. אך בפועל הוא מתנהג בחירות. ביום ראשון הוא העביר החלטת ממשלה מיותרת להעלאת בני הפלאשמורה והרחיב למעשה את חוק השבות – אולי בלי יכולת לתקן.
בפגישות עם מקורביו הסביר נתניהו כי יש לו עוד שולחן לנקות לפני הבחירות, שבראשו הסדרת מינויי הרמטכ"ל והמפכ"ל. ביום שלישי, למרות שמועות על תיאום עם כחלון, הוא הפך מסיבת עיתונאים משותפת למופע יחיד שלו ושלח את שר האוצר בסיום האירוע זועם הביתה. בתמורה הוא קיבל באותו ערב את כחלון במהדורה המרכזית של חברת החדשות, מצהיר שוב שלא ישב איתו בממשלה תחת כתב אישום. דינמיקה של בחירות.
שר בכיר בליכוד אמר השבוע ל'מקור ראשון' כי כחלון הוא שלוחץ את נתניהו לקראת בחירות. "חבל לאבד כמעט שנה של ממשלת ימין שיכולה לקדם את כל הנושאים הלאומיים עם ממשל אמריקני תומך ואוהד. לכאורה, יש קשיים עם חלק מהשותפות, בעיקר על חוק הגיוס וגם מול כחלון שחושש מהחמרה במצב הכלכלי. לכן נתניהו נדרש להחליט אם ללחוץ על פתרון בעיית הגיוס וליישר את כחלון, שאין לו הרבה אופציות, או לתת לזה להתגלגל לבחירות. הוא עוד לא החליט".
השר גם ציין כי לליכוד יש הכי פחות מה לחשוש מבחירות לנוכח הסקרים המחמיאים, אך הזהיר כי "בין נקודת הפתיחה הגבוהה לבין התוצאה המאכזבת, וגם להפך, דברים משתנים מהר. מבחינת הימין בישראל הוא עשוי להפסיד מהמהלך הזה, כאשר רק בשנתיים הבאות של ממשל טראמפ אפשר יהיה לקדם נושאים ביטחוניים ומדיניים רבים וחבל לאבד חלק מהזמן ולהחמיץ את ההזדמנות".
גם שר בכיר אחר בקואליציה אמר השבוע כי תהיה זו טעות להפיל ממשלת ימין מתפקדת ו"לבזבז שנת טראמפ בשלטון". לדבריו, "כשבני גנץ ואורלי לוי־אבקסיס יהיו בפנים זה לא יהיה אותו דבר, ולא ברור לאן הקואליציה תמשוך מבחינה מדינית וביטחונית. נתניהו וגם אנחנו יודעים שלבחירות אתה יודע איך אתה נכנס ולא יודע איך יוצא, מצד שני הוא אולי רוצה להגיע כראש ממשלה חדש לפני החלטה של היועמ"ש בענייניו".
בינתיים הלכו והתרבו השבוע ההערכות על התיאום בין נתניהו לכחלון, ויש שהרחיקו לכת ודיברו על איחוד מפלגתי קרב. שרי הליכוד ביקשו להבהיר לכל מי שהיה מעוניין לשמוע כי לא ייתנו לנתניהו לשריין את כחלון על חשבונם ובכולנו אמרו שזה בכלל לא על הפרק. "אנחנו בשיא כוחנו", אמר ל'מקור ראשון' גורם במפלגה – בניגוד למשבר הדיור שהיה הטיקט של המפלגה בבחירות האחרונות, שרחוק מפתרון.
"מימשנו את כל מה שהתחייבנו והדעה הציבורית עלינו מצוינת", הוסיף. אבל רק הקלפי תוכיח בסוף מה חושב הציבור, בטח כשאורלי לוי־אבקסיס נושפת בעורפם. בכל מקרה, יציאה לדרך בתיאום עם נתניהו היא נקודת פתיחה טובה בעבור כחלון שלא ברור איזה תפקיד נתניהו ייעד לו בממשלה הבאה. בכולנו ברור שההכרזה על בחירות היא רק עניין של זמן ולכן הם עולים על הספינה ומקווים לטוב.
"קואליציה בתקופת דמדומים לא משרתת אף אחד", המשיך הגורם מכולנו. "כחלון ונתניהו הם המבוגר האחראי שנותר בחדר ואף אחד לא רוצה לחזור לסדר יום מתוח לשנה שלמה, אבל אם ברור שהבחירות יקרו בעוד כמה חודשים – אין לנו התנגדות שהבחירות ייערכו כבר עכשיו. אנחנו לא מחפשים בחירות בכוח, אבל אנחנו אחת המפלגות שהכי מוכנות לקראתן". באשר לחשש לגורלה של קואליציית הימין אמר כי "יכולה להיות קואליציה ימנית מצוינת גם בלי משגיח הכשרות בנט".
בבית היהודי מתכוננים למאבק לקראת הבחירות, מתוך הנחה שמבוססת על ניסיונות קודמים שהם לא הבחירה הראשונה של נתניהו להרכבת ממשלה. הם יצטרכו להיאבק על כל מנדט כדי להקשות עליו להשאיר אותם בחוץ. בנט, שחישק את נתניהו בחודש מארס ומנע ממנו ללכת לבחירות, כבר לא מתכוון לעשות זאת כעת כשהמוכנות של שני הצדדים לפשרות קטנה הרבה יותר. שם, אגב, מאמינים שבלי המצפן של הבית היהודי ממשלת נתניהו תהיה נתונה לסחטנות שתוביל אותה הרחק למרכז.
ולסיום, תחזית
הסטטוס של מפלגות הקואליציה נכון לסוף השבוע הוא זה: מתכוננים למלחמה וממתינים לגדולי התורה. לכל הצדדים (החרדים וליברמן) ברור שחוק הגיוס הוא סוגיה פתירה, אך כאשר היא מנוהלת בידי רבנים ללא שיקולים קואליציוניים, אין פה משחק רציונלי. יו"ר הקואליציה לשעבר דוד ביטן התייחס למחלוקת: "איני בעד שהממשלה תפסיק לתפקד בגלל הגיור והגיוס, כי בעיות אלה לא ייעלמו, ולכן אם אפשר לפתור לפני בחירות, עדיף".
ביום ראשון תחזור הכנסת מפגרת הקיץ למושב חורף שכנראה לא יאריך ימים. ישראל ביתנו דורשת לקדם שוב את חוק עונש מוות למחבלים, מרצ תגיש הצעת חוק לביטול יום הזיכרון לרחבעם זאבי (גנדי) ומיקי זוהר יוזם הצעת חוק שלפיה מחבלים לא יהיו זכאים לשחרור מוקדם. וזו רק ההתחלה. כל שבוע נוסף לכהונת הכנסת תחת ערפל הבחירות יוביל לעומס על שולחנו של היועץ המשפטי לכנסת עם יוזמות חקיקה, שיספיקו להיצרב בזיכרונו הקצר של הציבור רגע לפני הפיזור.
והרי לוח הזמנים המעודכן לפי התחזיות הפוליטיות העדכניות: הבחירות המקומיות ייערכו ב־30 באוקטובר וסיבוב שני צפוי בירושלים שבועיים לאחר מכן, ובכנסת לא רוצים להפריע למערכה הזאת להסתיים. בינתיים נתניהו רוצה גם לסיים את שרשרת המינויים שנותרו לו עד לחודש דצמבר, וכך נראה שפיזור הכנסת (עם חוק הגיוס או בלעדיו) צפוי רק בעוד חודש. הימין נכנס לסחרחרת בחירות שיהיה לו קשה לצאת ממנה, כשהפתרון הזמני נמצא אולי בידי מועצת גדולי התורה, אבל פתרון לטווח הרחוק נמצא רק בידיו של ראש הממשלה.
