משלחת של נשות הציונות הדתית, בהובלת יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ שולי מועלם, יצאה בשבוע החולף לסיור באירלנד על מנת ללמוד מהסכסוך ארוך השנים והעקוב מדם שהתקיים בצפון המדינה במשך 30 שנה, עד לחתימת 'הסכם יום שישי הטוב' בשנת 98'.
הקבוצה נועדה עם שניים מבכירי הנושאים והנותנים מטעם ממשלת אירלנד שהיו מעורבים בגיבוש הסכם יום שישי הטוב, ועד היום מלווים את הסכסוך בצפון אירלנד סביב הטיפול ב'ברקזיט', יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי. מעבר לעובדה שההפרדות מהאיחוד היא בעלת משמעויות הרות גורל לצפון אירלנד מבחינת גבולות והסכמי סחר, היא מציפה מחדש שאלות של זהות. אם בשנים האחרונות האירים לא היו צריכים לעסוק בשאלה האם הם יותר אירים מבריטים או יותר בריטים מאירים – הברקזיט חושף מחדש את שאלת הזהות הדתית – הקתולית (לאומנים אירים), הפרוטסטנטית ('יוניוניסטים' שנאמנים לממלכה הבריטית), והיחסים המורכבים ביניהן.
במהלך הפגישה סיפר אחד הבכירים שהוא היה בן 23 כאשר נכנס לעבודה על מתווה השלום של אירלנד. "הייתי צריך להיפגש עם ארגונים יוניוניסטים אלימים, מנהיגי ה-IRA (ארגון טרור אירי שתמך בעצמאות), פוליטיקאים מהדרום (הרפובליקה האירית), מהצפון, מהממלכה ועוד. עד מהרה הבנתי שבמקרים האלו מה שהכי חשוב זה שתהיה לאדם ענווה. מהניסיון שלי הייתי מייעץ לאנשים מבחוץ להיות פחות יהירים. לוויכוחים אלימים לא מוצאים פתרונות פשוטים. הם רחבים כמו שהם עמוקים.
"ראש ממשלת אירלנד שעבדתי איתו על ההסכם, נהג לומר ש'עשיית שלום היא מסע. בצעדים הראשונים לא יודעים מהו היעד, צריך להתחיל ללכת, לבנות אמון ולהעמיק אותו ואז לתת ליעד לדאוג לעצמו'. לומדים את המורכבות כשצועדים ביחד עם הבן אדם שמתנגד אליך. לומדים שאולי הוא צודק, אבל לא במאה אחוז. כשהמחשבות שהיו לי לפני התהליך באו במגע עם האנשים שלא הסכימו איתי, הקלפים נטרפו. שום דבר לא כל כך פשוט כשפוגשים את האנשים שמתנגדים אליך, אבל חייבים לשמור על ראש פתוח". עוד הוא ציין כי "צריך המון סבלנות כדי להמשיך להקשיב לאותו טיעון שוב ושוב ושוב. אבל אם מתמידים בזה, באיזשהו שלב בניהול הדיאלוג, החשיבה משתנה ומגדירה את עצמה מחדש".
הבכיר מתח ביקורת על ההתנהלות של משרד החוץ הישראלי: "באופן תדיר במשרד החוץ הישראלי היו כמעט אלימים ביחס אלי ולממשלת אירלנד. תופסים את אירלנד כעוינת וקשה. זה נכון שהאטמוספרה הכללית פה כשאנשים רואים את החדשות היא מאד שמאלנית באופן פוליטי, מאד נוח להיות 'אין', מהפכני, ולהזדהות עם המאבק של החלשים, וזה נכון שדורשים מכם סטנדרטים יותר גבוהים כשאתם רק מגנים על עצמכם". אמר והוסיף כי הוא "מבין גם את ההיסטוריה הארוכה של העם היהודי, לא רק במאה עשרים, אלא גם במאות השנים שקדמו לה, אבל אתם חייבים לחשוב בצורה מושכלת איך אתם יכולים לרכוש חברים בעולם.
"אם מדינת ישראל נתקלת במשרד אירי עוין, אל תוותרו. גם אם לא תשנו את דעתם מהקצה אל הקצה, אתם חייבים לחזור ולהסביר את עמדתכם, עד שמשהו קטן יזוז. כשנשלחתי לטפל באנשים שהיו מאוד עוינים, לא עצרתי עד שלא הייתי משנה במקצת את הדעה שלהם, לא התייאשתי משיחה קשה ולא הנחתי לה להגדיר את כל היחסים שלנו, ואף פעם לא עזבתי מישהו עד שלא הצלחתי לשנות בו ולו משהו קטן".
עוד אמר הבכיר, "זה נכון שהעולם אימץ לעצמו באופן מסורתי שצריכה להיות מדינה פלסטינית שתתקיים לצד מדינת ישראל, אבל בזמן ההתנתקות בתקופת שרון, ניהלתי שיחות גם בצד הפלסטיני, ותמיד אמרנו לפלסטינים 'אתם צריכים לעשות רפורמות – ליצור אטמוספירה של שלום. שלום עושים עם שני צדדים. לא רק עם צד אחד'".
יש לציין כי המשלחת הישראלית הייתה אמורה לקיים פגישה עם משרד החוץ, אך על רקע הגעתם של בכירים בריטים לבלפסט ודבלין במטרה לקיים שיחות דחופות על הברקזיט, בוטלה הפגישה. בין חברות המשלחת היו כאלו שתהו, האם ברקע לביטול הפגישה, נמצא גם היחס הלא אוהד לישראל.
השני שדיבר, שהדגיש שוב ושוב כי הוא אומר את הדברים כ"ידיד של ישראל" וכאדם "בעל מחויבות עמוקה למדינת ישראל", דיבר על הקושי להגן על מדינת ישראל בהיעדר תהליך שלום, המשך בנייה שטחים והמצב בעזה. "מכיוון ששנינו נלחמנו במשך שנים נגד ה-IRA , אתם יכולים לדמיין מה אני חושב על חמאס – מתנגד לו בכל תוקף. אני גם מכיר כמובן את נושא הקאסמים, ויחד עם זאת, אני חושב שפתרון של מדינה אחת הוא לא הגיוני, וחייבים למצוא דרך לקדם את תהליך פתרון שתי המדינות.
"לאחר הבחירות האחרונות ביקרתי בישראל ונועדתי עם הרצוג. שאלתי אותו למה הוא לא נכנס לממשלת איחוד? הוא השיב לי שיש סוגיות של חינוך וכלכלה ובריאות, והמון אי הסכמות אבל כשאתם מתמודדים עם שאלת יסוד, שאלות אחרות הן שאלות יומיומיות, המרכז צריך להתאחד ולגרור בעקבותיו את החברה".
הרב ד"ר דורון דנינו, ממארגני המשלחת ויועץ למשרדי החוץ של האיחוד האירופאי, סיכם את המפגש: "כפי שאמר אחד הבכירים באירלנד, גם אם לא מסכימים עם הדעות שלך וגם אם לפעמים אתה נתפס כעוין, יש לנו מחויבות להציג את העמדה שלנו בכל מקום, להסביר אותה שוב ושוב, עד שנצליח לשנות משהו בשיח. המשימה הראשונה במעלה של הציונות הדתית זה להנכיח את הקול שלה בכל מקום בעולם המערבי והערבי, כי כשיודעים מי אתה ובמה אתה מאמין, הלבבות נפתחים להקשבה אמתית והאחר יכול להצליח להסתכל על האירועים גם מהזווית שלך".
