כשנה וחצי לאחר הריסת תשעת הבתים בעפרה במצוות בג"ץ – הריסה שלוותה בהבטחה ממשלתית להסדיר בהקדם את מעמדה המשפטי של עפרה – הליך ההסדרה עדיין מתמהמה.
ניירות עמדה שהוגשו בנדון ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולראש הממשלה בנימין נתניהו, ולחצים של שרי הבית היהודי נפתלי בנט ואיילת שקד, טרם הבשילו לכדי הסדרה של ממש. היישוב היהודי הוותיק ביותר בין ירושלים לעפולה עדיין נאבק על תרגום ההכרה הזאת להסדרה משפטית מלאה.
בעפרה מתגוררות היום כ־700 משפחות שרכשו את בתיהן באישור המדינה, אך רק מקצתן מתגוררות על אדמות שהן חלק מתוכנית בינוי רשמית (תב"ע), ואף היא אושרה רק לפני שנים אחדות. חלק ניכר משטחו הבנוי של היישוב טרם זכה להסדרה תכנונית כוללת, מפני שהוא רשום על שם פלסטינים, נפקדים או נוכחים.
ואולם, מתווה משפטי שגובש בעת האחרונה מאפשר את ההסדרה בכל זאת לאור העובדה שהתושבים היהודים רכשו את הבתים בתום לב ובחסות המדינה, ומכיוון שבכל מקרה לא צפויה להתקבל החלטה משפטית להחזיר את האדמות לבעליהן, עשרות שנים לאחר שנבנו עליהן בתים.
המתווה, שאותו הכין עו"ד ולדי בורודובסקי לבקשת שר הביטחון אביגדור ליברמן ושרת המשפטים, קובע שיש בסיס משפטי איתן להליך הפקעה למעשה של האדמות בעפרה, תוך מתן פיצוי לבעליהן, אם יימצאו כאלה. זאת, בהתחשב ב"נסיבותיו המיוחדות של היישוב עפרה, ובכלל זה בהתחשב בתום ליבם של תושבי עפרה, באופיו הוותיק של היישוב והבינוי בו, ובעוצמת המצגים השלטוניים ביחס להתבססותו של היישוב בקרקעות החורגות לקרקע פרטית".
אחרי עקירת תשעת הבתים בעפרה בתחילת 2017, הבטיחו ראש הממשלה ובכירי שלטון אחרים להכשיר בהקדם את היישוב כולו, כדי למנוע עקירות נוספות. היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט אף ביקר לפני שבועות אחדים ביישוב, במסגרת בחינת ההצעות להסדרתו. ובכל זאת המהלך מתמהמה. שרי הבית היהודי בנט ושקד פנו בחודשים האחרונים לראש הממשלה בבקשה לקיים עימו פגישת עבודה בנושא, אך עד תחילת השבוע לא נקבעה פגישה כזאת. בעקבות פניית מקור ראשון נמסר מלשכת נתניהו ש"הנושא חשוב לראש הממשלה ומשרדו מטפל בו. פגישה תתקיים בהקדם".
בעפרה מקווים שהפעם תהיה פריצת דרך בנושא. מזכירות היישוב מציינת שעפרה הוכרה רשמית עוד ב־1977: "כל ממשלות ישראל מאז ידעו את הבעיות במעמד היישוב. כולן הוסיפו לתמוך בפיתוחו, בתכנון ובביצוע ובתשתיות. בעבר הבעיות המשפטיות לא הכבידו על התפתחות היישוב. אלא שבעשורים האחרונים שאלת מעמדם החוקי של מקומות יישוב קיבלה משנה חשיבות בכל הארץ וביו"ש בפרט. הותרת המצב המשפטי כפי שהוא בעפרה משמעותה חנק איטי של היישוב, בהיעדר אפשרות לקבל היתרי בנייה".
