בית המשפט המחוזי דחה בסוף השבוע את ערעורה של לארה אל-קאסם, על מניעת כניסתה לארץ. יש להדגיש כי למרות מה שעלה לכאורה מפרסומים שונים, אל-קאסם שנרשמה ללימודי תואר שני באוניברסיטה העברית ונחתה בנתב"ג לפני כשבוע וחצי, אינה עצורה בישראל, אלא כניסתה מעוכבת. היא חופשיה להמריא חזרה לארה"ב בכל עת שתחפוץ.
אחת הטענות שנשמעו בעניינה של אל-קאסם, היא כי ויזת הלימודים כבר הוענקה לה בידי הקונסוליה הישראלית במיאמי, ולכן אין סיבה לעכב את כניסתה לאחר הגעתה. אך במשרד החוץ מבהירים כי כאשר קונסוליה מעניקה אשרה, "אין זה מתפקידה או מסמכותה לבצע בדיקת רקע. הקונסוליה נותנת אשרה לאדם העומד בתנאים הנדרשים לקבלתה, בדיקות נוספות נערכות בכניסה לארץ על פי חוק הכניסה לישראל".
בנוסף, בעת בקשת הוויזה, על המבקש למלא טופס בו הוא מצהיר בין היתר כי לא פעל "נגד העם היהודי וביטחון מדינת ישראל", וידוע לו כי במידה ויש נגדו מניעה כלשהיא, תבוטל אפשרותו להיכנס לישראל, גם במקרה בו תאושר הוויזה.
אל-קאסם הייתה פעילה בארה"ב בארגון "סטודנטים למען צדק בפלסטין" (SJP). במסגרת התשאול בנתב"ג עם נחיתתה, אמרה אל-קאסם כי היא אינה פעילת חרם, ואילו בדיון בבית הדין הודתה בחברותה כנשיאת סניף של SJP. למעשה, היא לא אמרה את האמת לרשויות על מעורבותה בקידום פעילויות חרם. בנוסף, היא מחקה את חשבונותיה במדיה החברתית טרם הגיעה, כאמצעי לטשטוש פעילותה.
השר גלעד ארדן כתב בעקבות החלטת בית המשפט ביום שישי, כי בכך הובהר "שלמדינת ישראל יש זכות, כמו לכל מדינה מתוקנת, שלא לאשר לזרים שפוגעים בה להיכנס לארץ. זו החלטה מובנת מאליה, אבל במציאות הישראלית שבה גורמי שמאל רבי השפעה (השפעה תקשורתית בעיקר) מסוגלים להשתלט על סדר היום כמעט לחלוטין, ולהפיץ פייק ניוז בלי אבחנה, צריך לברך את בית המשפט שלא נבהל מרעשי הרקע וזעקות הסרק וקבע כי 'כל מדינה מתוקנת רשאית להילחם בחרם על יצוא מוצריה, על תרבותה ועל תדמיתה'".
