עשרות אלפי עזתים מנהלים בחודשים האחרונים מלחמת התשה יומיומית עם ישראל בגבול רצועת עזה. במסווה של מחאה אזרחית ספונטנית והפגנות בדרכי שלום, מנצח ארגון חמאס מאז מארס האחרון על פעילות טרור מוגברת, שמצליחה לפגוע בתדמיתו של צה"ל ובחייהם של תושבי העוטף.
הפעולות מגיעות כביכול מתושבי עזה, כמחאה על "המצור שמטילה ישראל". הפעילים בשטח אומרים שהם מבצעים את הפעילות למען המטרה העליונה, השיבה לאדמתם, ומתעקשים כי הם לא מקבלים שכר, אך מדובר למעשה בפעילות מאורגנת ומסודרת שממומנת ומנוהלת בידי חמאס.
בחודשים הראשונים של פעילות הטרור על הגדר חילק חמאס 25 מיליון דולרים למתפרעים. בחודש האחרון הוא הגביר את הפעילות, כמו גם את התקציב שמופנה לטובתה. על פי מידע שמסר דובר צה"ל רונן מנליס, כל משפחה שמגיעה להשתתף בפעילות האלימה סמוך לגדר מקבלת מחמאס כ־100 דולרים. מי שמוכן להיפצע במהלך הפעילות יקבל 500 דולרים מהארגון.
הגוף העליון שאחראי לפעילות הקרובה לגדר הוא "הוועדה הלאומית העליונה לצעדות השיבה", שפועלת יחד עם "המשרד לשבירת המצור". בתחילת השנה הנוכחית הם הכריזו על כמה פעולות, מחאה על העברת השגרירות האמריקנית מתל־אביב לירושלים ולציון "יום הנכבה". מארגני הצעדות הקימו מאהלי מחאה והתכוננו לאסוף המונים להפגנות שבועיות תחת הכותרת "השיבה לאדמות פלסטין". גולת הכותרת הייתה אמורה להיות הפגנת סיום שבה ישתתפו מיליון פלסטינים סמוך לגדר. המארגנים לא האמינו ששבעה חודשים מאז תחילת הפעילות האלימה, הם יצליחו לשרוף מאות דונמים בעוטף ולהסב נזק של מיליוני שקלים לחקלאים ישראלים.
הם גם לא האמינו שבאמצעות לוחמה פרימיטיבית הם יצליחו, בַמקום ששיגור רקטות ופצצות מרגמה כשל, להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות בישראל ולגרום לריכוך בעמדה הישראלית לקראת הסדרה מול ארגון חמאס. השבוע אישרה ישראל להעביר משאיות סולר במימון קטארי לרצועה כדי להפעיל את חברת החשמל העזתית, וכסף קטארי שנועד למנוע משבר הומניטרי. מצידו השני של המטבע מתקיים חשש להסלמה ופוטנציאל אמיתי של כניסה למבצע צבאי בעזה.
כשהוא שואב עידוד מהחזרת עזה לכותרות, מתַפעל חמאס את הוועדה לצעדות השיבה במוקדי העימותים הסמוכים לגדר, במחנות הפליטים חאן־יונס, ג'באליה, אל־בוריג', בית־חנון, רפיח ועוד. באחרונה החלה פעילות גם סמוך לבסיס זיקים, המשלבת פעילות ימית "לשבירת המצור".
חמאס מגייס את ההמונים לפעילויות השונות במסגרת יחידות מסודרות, שלכל אחת מהן תפקיד מוגדר במארג הלחימה מול ישראל. כל יחידה מונה בין עשרות למאות פעילים, והם מתניידים בין הגזרות השונות. אבו־יוסף א־נג'אר הוא מפקד היחידה בחאן־יונס, יוסף אבו־אל־וליד הוא מפקד גזרת רפיח. תחתיהם פועלים מפקדי שטח. מטרת־העל היא להתיש את חיילי צה"ל ולהעסיק אותם באינספור משימות, כמו גם לפגוע בחייהם של תושבי עוטף עזה ולגרום להם לעזוב את ביתם.
דובר חמאס עבד א־לטיף קאנוע הגדיר את הטרור בגדרות כ"סוג חדש של התנגדות", וציין כי היא זקוקה לתמיכתם של כל הפלגים הפלסטיניים. "ההתנגדות הזאת הוכיחה את יעילותה מול האויב, והיא מטרידה מאוד את צבא הכיבוש. כל היחידות הפועלות בשטח חייבות להמשיך בה".
החלטת ישראל להגביר את הכוננות ולהגדיל את היקף כוחותיה בגבול עזה נתפסת בחמאס כסימן להצלחה, ומעודדת את מפקדי השטח של הארגון. אחד מהם, אל־גראבלי, הצהיר בראיונות לכלי תקשורת פלסטיניים: "הצלחנו לזרוע פחד וחרדה בקרב ליבם של הישראלים, ולשבש את פעילותם השגרתית של החיילים באמצעות הטרדה. הצלחנו לחשוף את חולשת הצבא הישראלי, ונמשיך לעשות זאת ככל שנצטרך.
"הפעילות שלנו תמיד כוללת חידושים ופיתוחים", הוא הוסיף. "בתקופה הקרובה נכניס עוד יחידות שיסייעו לנו להילחם בצבא הכיבוש ובמתנחלים המתגוררים סמוך לעזה".
יש לא מעט יחידות כאלה, והרי הן לפניכם.
יחידת העפיפונים והבלונים
היחידה נושאת את שמו של בכיר חמאס מוחמד א־זווארי, שבעזה מאשימים את ישראל בחיסולו בתוניסיה בשנת 2016. א־זווארי היה מהנדס תעופה שעמל על פרויקט לפיתוח מטוסים ללא טייס בעבור ארגון הטרור.
העפיפונים הופרחו תחילה באופן ספורדי במסגרת "צעדות השיבה", בעיקר כגימיק הצהרתי, אך הפכו לנשק של ממש מבחינת ישראל. בעקבות ההצלחה בגרימת נזק לשדות וליישובי העוטף, אורגן מעוף העפיפונים תחת יחידה מסודרת, שעמלה על פיתוח משחק הילדים שהפך לנשק מרכזי של חמאס.
הדגמים הראשונים של העפיפונים היו קטנים. פיסת בד יוטה טבולה בשמן חוברה לזנב, ושוגרה לעבר השדות. בשלב השני עברו משגרי העפיפונים להשתמש בגחלים ובפחיות מלאות דלק, שמתפזרים בשטח לאחר נפילת העפיפון וגורמים נזק גדול יותר. העפיפונים, הנעשים בייצור מקומי, הפכו בהמשך גדולים יותר, כדי שיוכלו לשאת משקל כבד יותר כמו צמיגי מכוניות בוערים ומטעני נפץ.
הסרבול בהכנת העפיפונים הוביל את יחידת א־זווארי להשתמש בבלונים ממולאים בהליום שסיפקה ישראל לבתי חולים בעזה. מהירות השיגור של הבלונים ומעופם השקט מקשים על ישראל לזהות את הסכנה מבעוד מועד, וזה הפך אותם לכלי המלחמה המועדף. לבלונים צורפו גחלים לוהטות כדי להצית שריפות בשדות, וכן מטענים שנועדו לפגע בכוחות כיבוי האש. לחלק מהבלונים מצורפים סיסמאות ואיומים על ישראל, שאנשי היחידה כתבו בניסיון לייצר מלחמה פסיכולוגית.
ביחידת א־זווארי שואפים להמשיך לפתח כלי נשק מעופפים, כדי להגביר ככל האפשר את הנזק לישראל. באחרונה שוגרו מרצועת עזה דאונים שנשאו מטעני נפץ.
יחידת הצמיגים
חודש לאחר פרוץ המהומות ברצועת עזה, פורסמה ההודעה הראשונה של "יחידת הצמיגים". מפקד היחידה, אבו־דיע, הציג ערמה של צמיגים שפעילי היחידה אספו מרחובות עזה והביאו לאזור ההפגנות. מטרת היחידה, אמר אבו־דיע, היא להצית את הצמיגים בעת המהומות כדי ליצור מסך עשן שיקשה על חיילי צה"ל, ובמיוחד על הצלפים, לפגוע במתפרעים המנסים לחצות את הגדר.
"אנחנו מציתים את הצמיגים, ולאחר מכן, באמצעות מוטות ברזל וגדרות תיל, מושכים אותם לאזורי העימות", הסביר אבו־דיע. "המטרה שלנו היא לסייע ליחידות הפורצות את הגדרות וליחידות המשגרות בלונים, ולהפריע לאויב לפזר את ההפגנות כמה שיותר".
בחסות העשן השחור והסמיך בוצע גם ירי צלפים מתוך הרצועה, במטרה לפגוע בחיילי צה"ל העומדים בקרבת הגדר. המיסוך נועד גם לסייע ליחידת חותכי הגדרות, שאנשיה מציבים מטענים על הגדר ומנסים לחדור לשטח ישראל.
יחידת הצמיגים מבקשת כל הזמן מתושבי הרצועה לספק להם חומר בערה. בשבועות האחרונים, בהעדר צמיגים, יוצרים פעילי היחידה מיסוך עשן גם באמצעים אחרים, כמו בקבוקים שמוכנסים בהם חומרים מחוללי עשן.
יחידת חותכי הגדרות
מדובר בצוותים המצוידים בקאטרים המסוגלים לחתוך את גדרות הברזל של ישראל. פעילי היחידה, המתגאים באומץ ליבם, מצטלמים בפנים מכוסות במסכה כשבידיהם "קאטר תוכי".
היחידה כוללת גם פעילים שתפקידם לצלם ולתעד את הפריצות לגדר כדי ליצור אפקט תודעתי. בשבוע האחרון הצליחה יחידת חותכי הגדרות לנחול הצלחה לא מבוטלת, באזור זיקים בעיקר. פעילי היחידה חדרו לתוך שטח ישראל, ובכמה מקרים אף הציתו עמדות של צה"ל. סרטוני ההצתות פורסמו ברשתות החברתיות ובערוצי התקשורת של חמאס, מה שעודד את המתפרעים להמשיך בפעילות וסייע בגיוס פעילים נוספים ליחידות ההתשה השונות.
אחד ממפקדי היחידה, עיסא אבו־ג'אמע, הספיק להצטלם כשהוא עומד על גדר הגבול סמוך לבסיס זיקים בידיים מורמות אל על לאות ניצחון. התמונה פורסמה ברשתות החברתיות, וזכתה לתגובות רבות. רגעים ספורים לאחר הצילום חטף אבו־ג'אמע ברגלו כדור מצלף של צה"ל.
יחידות ההתשה הלילית
תחילה התנהלה פעילות הטרור בקרבת הגדר בכל יום שישי. שיגור עפיפוני תבערה ובלונים וניסיונות חדירה שנועדו לפגוע בחיילים ואף לחטוף אותם עמדו במרכז הפעילות. בעקבות כישלון שיחות ההסדרה מול חמאס, שנערכו בתיווכה של מצרים, ציווה הארגון להגביר את הפעילות, והיא הפכה משבועית ליומיומית.
והנה עוד הסלמה: מחודש ספטמבר הצטרפה לפעילות היומית גם פעילות לילית. לצורך כך הוקמה "יחידת ההתשה הלילית", שפעילותה מתחילה בשעה 20:00 בערב ומסתיימת בשעות הזריחה. נכון להיום, היחידה מונה כ־700 פעילים.
אבו־יאסר אל־גראבלי, העומד בראש יחידות ההטרדה הליליות, נותן את האות לפתיחת העימותים – מלחמת התשה נגד כוחות צה"ל ותושבי הדרום. במקביל ליחידות הליליות הרגילות, מתפעל חמאס גם יחידות בעלות "אופי פעולה מיוחד ללילה". הרי הן:
יחידת הערפל: מיסוך טבעי
היחידה מתחילה את פעילותה עם עלות השחר, בסוף המשמרת של יחידת ההתשה הלילית. פעילי היחידה מנצלים את הערפל של שעות הבוקר המוקדמות כדי לנסות לחצות את הגדר ולהניח עליה מטענים, במטרה לפגוע בחיילי צה"ל.
יחידת הלייזר והזיקוקים: אור סנוורים מתפרעים פלסטינים
פעילי היחידה מכוונים אלומות לייזר לעבר חיילי צה"ל, ובעיקר צלפים. בנוסף ללייזר, הפעילים יורים לעבר החיילים בכינון ישיר זיקוקים וכיסי קרטון שבתוכם חומר נפץ, באמצעות רוגטקות ענקיות.
יחידת הצופרים: מניעת שינה
במטרה לשבש את חייהם של תושבי העוטף, פעילי יחידה זו מנסים לייצר כמה שיותר רעש. זאת במסגרת מטרת־העל של היחידות כולן, שהיא להטריד ככל האפשר את אזרחי ישראל ולמנוע מהם את השינה בלילות.
את ההרעשה שהיא מבצעת סמוך למוצבי צה"ל מגדירה היחידה כמלחמה פסיכולוגית.
