כאשר יונתן מאיר, המנכ"ל היוצא של "נתיב – המרכז הלאומי לזהות וגיור", השתתף לראשונה בטקס סיום של אחד מקורסי הגיור לחיילים, הוא נחשף לפלח בחברה הישראלית שטרם הכיר עד אז. מה ששמע וראה הפתיע וריגש אותו."אתה מדבר עם צעירים וצעירות שנולדו בישראל, לובשים מדים של צה"ל ונראים כמוני וכמוך, אבל אז אתה מגלה שהם לא בטוחים בישראליות וביהדות שלהם, בשייכות שלהם לפה. זה מה שהביא אותם לקורס. מחקו להם את הדת בכוח, ועכשיו חובתנו כמדינה היא לאפשר להם להיות חלק בלתי נפרד מהעם היהודי".
מאיר, שסיים לאחרונה את תפקידו ב'נתיב' לאחר שלוש שנות כהונה, הגיע לארגון הגיור מתחומים שונים לחלוטין – הייטק ועריכת דין – אך נראה שדווקא המבט הרענן שלו סייע לו להצליח בתפקיד. הוא הטמיע ב'נתיב' כלים טכנולוגיים חדשים, ובעזרתם הביא להכפלת מספר המשתתפים בקורסי הגיור. "כל האנשים שעובדים ב'נתיב' מקדישים את חייהם למשימה הזאת. זה יתרון וחיסרון", הוא מאבחן. "לי לא היה שום שיוך ארגוני או אידיאולוגי מוקדם. הגעתי ללא תפיסות מוקדמות".
'נתיב' הוא גוף ממלכתי המופעל על ידי אגף הגיור במשרד ראש הממשלה והסוכנות היהודית, ועוסק בהכנה לגיור של חיילים ואזרחים. הרקע להקמתו היה העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות התשעים, שכשליש מבניה לא נחשבו יהודים על פי ההלכה. ממשלת ישראל הקימה אז את ועדת נאמן בראשות פרופ' יעקב נאמן המנוח, והטילה עליה לגבש פתרון לבעיה. הוועדה המליצה על פתיחת מכון ללימודי יהדות שיורכב מכל הזרמים בעם היהודי, אבל יכין את המשתתפים לגיור של בתי הדין הרבניים, כלומר האורתודוקסי. "הכוונה הייתה לשמור על אחדות העם היהודי, שהגיור יהיה מקובל בכל מקום. אבל כמו בכל פשרה, לעולם לא תגיע למצב שכולם יאהבו אותה", אומר מאיר.
ולמרות הכול, המכון ללימודי היהדות שהוקם אז פועל עד היום. "זה הגוף היחיד בעולם היהודי שמורכב מהזרמים השונים, ולמרות זאת עובד עם הרבנות הראשית לישראל", מציין מאיר בסיפוק. "זה היה מהלך מהפכני, שהוכיח שכל הזרמים יכולים לעבוד ביחד". בתום תקופת הלימודים, המשתתפים נבחנים בבית הדין ומשלימים את תהליך הגיור.
איך מצליחים להביא רבנים אורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיבים ללמד יחד לקראת גיור אורתודוקסי?
"בהנהלה שלנו יש רבנים מכל הזרמים, וכך גם בסגל המורים. זה חלק בלתי נפרד מהתהליך. הרעיון הוא שכולם עוברים את אותו מסלול. זה קשור גם לתפיסה שלנו. אנחנו מכבדים את התלמיד ורואים בו אדם אינטליגנטי שצריך להכיר את הדברים כמו שהם. הרי הוא זה שבחר להתחיל את התהליך. הוא נחשף לכל מה שקיים בעולם היהודי, אבל אנחנו מציעים לו לעבור תהליך גיור כפי שהוא מתנהל היום ברבנות הראשית. אין פה מה להסתיר. זה דווקא מעצים ונותן תחושת כוח: בחרת בדרך שבה אתה רוצה ללכת. בעיניי זו הדרך החינוכית הנכונה. כל המורים שלנו מחויבים לטובת התלמידים, ומתוך כך מעודדים ומכינים אותם לקראת הגיור. בקורס הצה"לי צריך לעבור שני סמינרים, ואחרי הסמינר הראשון כל אחד מחליט אם להמשיך בתהליך. בסמינר השני ישנו דגש על בית הדין, ושם מתמקדים בנושאים הלכתיים יותר".
כמה נושרים בין שני הסמינרים?
"לא כולם ממשיכים. הרי נדרש שינוי באורח החיים. אנחנו מצדנו עובדים לייעל את התהליך כדי שכמה שיותר משתתפים יסיימו".
פייסבוק בשירות היהדות
בתחילה יועד הגוף החדש לאזרחים, אך בשנת 2003 החל שיתוף פעולה עם צה"ל במטרה לפתוח קורסי גיור גם לחיילים. מאיר נכנס לתפקיד לפני כשלוש שנים, "במטרה לפרוץ את ההיקפים של משתתפי הקורסים, וכך גם את מספר הגיורים. זה אתגר. כל הארגונים בעולם היהודי יודעים לעבוד עם האוכלוסייה שהם מכירים, אבל מה עושים עם קבוצת אנשים שאתה לא באמת מכיר?"
השינוי שמאיר הביא עמו היה שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית, ש'לומדת' להכיר את קהל היעד. "ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש פילוחים רבים על אוכלוסיות שונות ואפשר לבחון את הנתונים לפי גיל או מין, אבל יש המון תת־קבוצות ששונות זו מזו. כל ארגון חושב שהוא מכיר את אוכלוסיית היעד, אבל צריך הרבה ענווה להגיד שאני דווקא לא יודע וצריך ללמוד את הנושא. היינו צריכים ללמוד את אותן אוכלוסיות לעומק, ולהבין מה יכול להיות משמעותי עבורם בשיח של הזהות היהודית".
כדי להכיר את אוכלוסיית היעד המדוברת – ישראלים שאינם מוגדרים כיהודים מבחינה הלכתית ומהווים מועמדים פוטנציאליים לגיור – ולהגיע אליה, נבנתה מערכת למיפוי השטח בסיוע חברה חיצונית. "ישנם כלים שיכולים לאתר קבוצות שונות לפי טרנדים ברשתות החברתיות, וללמוד גם מה חשוב לאותן תת־קבוצות. זה יכול להיות אנשים שמתעניינים בנושא מסוים, או על פי מיקום גיאוגרפי", מסביר מאיר. "אתה יכול להתאים להם את תוכנית הלימודים כך שהיא תדבר אליהם בצורה טובה יותר, על פי הערכים שהם קשורים אליהם ומאמינים בהם. למשל, גילינו שבעבור יוצאי בריה"מ לשעבר, הסבא והסבתא שלחמו במלחמת העולם השנייה הם אחד האלמנטים המהותיים ביותר בזהות היהודית שלהם. זה מעין גשר להתחיל לדבר על הנושא היהודי".
איך נושא כזה עוזר לך?
"זה נכנס לתוכנית הלימודים שלי. כשהם לומדים על גבורה יהודית הם יכולים ללמוד על חיילים בגולני, אבל גם על סבא וסבתא שלהם שנלחמו בקרבות היסטוריים והצילו את העולם. הנושאים שמעניינים אותם משתנים כל הזמן, ואנחנו צריכים ללמוד אותם בזמן אמת. היום יש כלים דיגיטליים שהם טובים יותר מסקרים. גוגל ופייסבוק יודעים עלינו יותר מכל אדם או גוף שקיים היום. אחרי שלמדתי מה מעניין את אותם מתגיירים פוטנציאליים, אני מתאים את עצמי אליהם. לא בקטע שיווקי, אלא תוכני ותקשורתי. התקשורת שלי איתם צריכה להיות במסרים שהם בעלי ערך לכל קבוצה. זה יכול להיות קידום בפייסבוק של מאמר על ברית מילה, או לחלופין סרטון על חיילים והקשר שלהם לציונות".
ואכן, היעדים שהציב מאיר לעצמו הושגו במלואם בזמן קצר ביותר: בשלוש שנותיו כמנכ"ל הארגון הוכפל מספר המשתתפים בקורסי 'נתיב'. את ההצלחה המרשימה הוא לא זוקף רק לעצמו. "אני לא מכיר תוצאות מוצלחות כל־כך לא בשירות הציבורי ולא במגזר הפרטי. זה כוחו של הדיגיטל", הוא אומר, וממשיך להדגים את השיטה. "יש למשל רשת חברתית בשפה הרוסית שרוב הישראלים לא מכירים. אנחנו יכולים לסרוק שם מידע, וגם לקדם תכנים שקשורים לפעילות שלנו".
הקורסים של 'נתיב' בצה"ל זוכים לשביעות רצון של כ־99 אחוזים ממשתתפיהם. לדברי מאיר, הנתונים החיוביים הללו הפתיעו גם אותם. "לקחנו אנליסט שיעבור על הנתונים. חשבנו שיש בעיה עם המספרים, הרי לא הגיוני שתהיה שביעות רצון כה גבוהה. למדנו שתהליך הלמידה והגיור הופך את החיילים למשפחה".
בבדיקה שנערכה בדפי האינסטגרם של בוגרי 'נתיב' נבחן היחס הנוכחי שלהם לערכים כמו שבת וירושלים. "גילינו שהקשר שלהם לירושלים ולשבת גבוה משהיה. ראינו אותם מצטלמים בבגדי שבת כמשפחה, ושהם העלו תמונות מירושלים או דיברו עליה. זה מפתיע וחזק. תוך כמה שבועות הם יצאו מהקורס עם חוויה משמעותית מאוד, ורבים מהם לא ידעו דבר על הנושאים האלה לפני כן".
המכון שלכם הוא הרשמי, אך הוא לא היחיד. מדוע בעצם נפתחו עוד ארגונים?
"בצה"ל אין גופים אחרים מלבדנו, ובאזרחות יש גופים קטנים מאיתנו. לפני כמה שנים התקבלה החלטה שתהיה תחרות בתחום הזה. בעיניי תחרות היא דבר טוב, זה גורם לנו להיות טובים יותר. העובדה היא שבוחרים ב'נתיב' יותר מפי שניים מכל ארגון אחר. אני חושב שהגישה של לדבר לנער 'באשר הוא שם', כלומר במקום שבו הוא נמצא כרגע, ייחודית ל'נתיב' ומוכיחה את עצמה. הגישה היא לא להביא אותם אליך, אלא לבוא אליהם".
לצד השמחה על הגידול הלא צפוי בהיקף הפעילות, הוא גרם ל'נתיב' גם בעיה תקציבית קשה. במאי האחרון שלח מאיר מכתב לראש מערך הגיור הרב יצחק פרץ ולמשרד ראש הממשלה, והודיע כי בשל הקשיים הכספים תופסק באופן מיידי הפעילות של המכונים ברחבי הארץ, וכך גם לימודיהם של כ־2,500 תלמידים וחיילים לגיור. צעד כזה, הוסיף והבהיר מאיר, יגרור שליחת מכתבי פיטורין לכ־180 מורים ול־20 עובדי מטה. "למהלך האמור אין אח ורע בתולדות הגיור בישראל, ויהיו לכך השלכות הרסניות על מאות רבות נוספות של תלמידים וחיילים המצויים לקראת גיור", התריע.
על פי הדיווחים בתקשורת, בעקבות הצלחת 'נתיב' בשנים האחרונות נוצר מחסור של 20 מיליון שקלים בתקציב הארגון. לאחר ששרים וחברי כנסת מימין ומשמאל הפעילו לחצים על הממשלה, הוקצה לארגון הסכום הדרוש. "כשארגון מכפיל את היקפו, זה מאתגר את המערכת", אומר מאיר. "התקציב שלנו אמנם גדל, אבל בפחות מחצי מהנדרש. המערכת הייתה רגילה כל השנים להיקפים מסוימים, ואני שמח שממשלת ישראל דאגה לכך שלא יהיה מחסור תקציבי. לראשונה אתגרנו אותם, ואני שמח שהתעקשנו על כך".
באמת שקלתם לסגור, או שרק רציתם ללחוץ על הממשלה ולהשיג עוד תקציבים?
"היינו חייבים את הגדלת התקציב, והאישור לא הגיע. לא הייתה לנו ברירה. היה יפה מאוד לראות אנשי ציבור מכל המפה הפוליטית תומכים ב'נתיב' בקונצנזוס אדיר. משרים כמו נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, ועד ח"כ ציפי לבני. הייתה אחדות נדירה סביבנו".
לעקוף את החסמים
מאיר, בן 36, הוא תושב מודיעין, נשוי ואב לארבעה. לפני כמה שבועות טס עם משפחתו לתקופת מגורים בארה"ב, בעקבות זכייתה של אשתו במלגת פולברייט ללימודי פוסט־דוקטורט בכימיה באוניברסיטת קולומביה. הוא נולד בחיפה להורים שעלו מצרפת, למד בישיבת מעלה־גלבוע ושירת ביחידה 8200. הוא לא יכול לפרט מה בדיוק עשה שם, אך כן אומר שהיו לו "הישגים גבוהים יחסית, כולל הצגה של תכנים ופרויקטים לפני רמטכ"לים. כחייל שאיננו קצין, זה די נדיר". במהלך שירותו הצבאי זכה בכמה פרסים. "מבחינה מקצועית זה היה בית ספר מדהים לחיים. 15 שנים אחרי הצבא עוד יישמתי דברים שלמדתי שם".
לאחר שירותו הצבאי עבד בחברת מחשבים בצרפת, וכששב לארץ השלים תואר ראשון ושני במשפטים. הוא עבד במשרד עורכי דין ואז שלוש שנים ברשות לניירות ערך, שם עסק בחקיקה ורגולציה בתחום ההשקעות. כמו כן שימש ראש המטה של אורית פרקש־הכהן בעת שכיהנה כיו"ר רשות החשמל.
אז איך מעריכת דין, הייטק וחברות ממשלתיות מגיעים לעסוק בגיור? "חיפשתי אתגר, מקום שאוכל להתוות בו דרך, למרות שאין לי שום רקע בתחום הזה", מספר מאיר. "כשהגעתי ל'נתיב' אמרו לי '17 שנים אנחנו מנסים להגיע ליעד מסוים ולא מצליחים, מה אתה מציע שנעשה אחרת'. ראיתי את זה כאתגר מאוד גדול. בתחילת הדרך לא חשבתי שאגיע ליעדים האלה, ולשמחתי הצלחנו".
הטכנולוגיה הייחודית שפותחה ב'נתיב' בתקופתו, סבור מאיר, עשויה להיות הפתרון שארגונים יהודיים בעולם מחפשים באופן נואש. "הנתונים על מעורבותם הנמוכה של יהודים צעירים בחיים יהודיים מטרידים מאוד. הארגונים משקיעים כל כך הרבה כסף, ולמרות זאת טרם הצליחו לשנות את הטרנדים השליליים. אפשר לתת כל מיני תירוצים או סיבות, אבל השאלה היא עד כמה זה מדויק. בשימוש נכון בדיגיטל אפשר לעקוף את החסמים של התקשורת והפוליטיקה, ולהבין היכן נמצאים אותם צעירים יהודים במגוון תחומים ודעות. אני בקשר עם ארגונים גדולים בארה"ב, וכולם מבינים שזה מה שהם צריכים לעשות".
חיילת שפגש מאיר, שאיננה יהודייה מבחינה הלכתית, סיפרה לו שכילדה היה לה קשה בחופשות החגים גם בסביבה חילונית, כאשר לכולם היה מכנה משותף בסיסי והם ידעו מה החג מהווה עבורם, ואילו היא לא חשה כך. "מבחינתי זה היה רק יום חופש", אמרה. חיילים אחרים אמרו שהם לא יודעים "אם מותר להם לשיר עם כולם בקידוש". "זה היה מאוד מטלטל בעבורי. גם להיות בבית הדין זו חוויה מיוחדת. על השולחן יש רק טישו. מאוד מרגש לראות אותם אומרים 'שמע ישראל' בכוונה, ומקבלים על עצמם את המעמד הזה".
לאחרונה הגיש השר לשעבר משה נסים את דו"ח הגיור שחיבר, המציע פשרה חדשה בסוגיה המעוררת שוב ושוב ויכוחים ומשברים פוליטיים. מאיר איננו מתייחס לתוכן החוק והדו"ח, אלא לדרך. "הפוקוס צריך להיות בביקוש, לא בהיצע. אפשר להתווכח איך הדיינים צריכים להתעסק בזה, אבל הפתרון לא שם. הדיגיטל יכול לחבר אנשים בצורה בלתי אמצעית. בשנת 2018 היחס לדת בישראל נמצא בשפל. פעם היית אומר לאנשים שחשוב להתגייר, וחלק היו עושים זאת. היום זה כבר לא קורה, ועם האתגר הזה אנחנו צריכים להתמודד. המסע הדיגיטלי יכול לגבור על חסמים גדולים". 
