עו"ד ד"ר יעקב וינרוט הלך הבוקר (ג') לעולמו עקב מחלה קשה, בהיותו בן 71. מחלתו פרצה בשנת 2017 אולם בהמלצת רופאיו המשיך בעבודתו ואף הופיע וייצג בבתי המשפט, גם בשבועותיו האחרונים. ויינרוט, מגדולי עורכי הדין והמשפטנים בישראל, הותיר אחריו את אשתו ג'יזל, ילידת בלגיה, ושישה ילדים. בנו, עו"ד דובי וינרוט אמר "אינני יודע מה היה גדול יותר אצל אבא שלי: המוח או הלב. הלוא תדעו כי שר וגדול נפל בישראל".
"רעייתי ואני המומים מצער על פטירתו של יקירנו עו״ד יעקב וינרוט ז״ל", כתב ראש הממשלה בנימין נתניהו בטוויטר. "יעקב היה מופלא באישיותו, בחוכמתו, בחריפות שכלו, בתחושת הצדק שלו ובנאמנותו לעמו. זהו אובדן גדול למשפחתו, למכריו ומוקיריו, וזהו אובדן גדול לעולם המשפט הישראלי".
שרת המשפטים איילת שקד ספדה לו: "יעקב וינרוט הכיל עולם ומלואו. מסעו התחיל בעליית משפחתו מגרמניה מיד לאחר הקמת המדינה, והסתיים לאחר שהפך לאחד מאנשי המשפט המובילים והמוערכים במדינת ישראל. וינרוט מסמל את פאר הציונות בת ימינו. הוא היה אדם מורכב ומלא ניגודים. תלמיד ישיבה מבריק שהוסמך לרבנות על ידי גדולי הרבנים מחד, ואיש הפרקליטות הצבאית מאידך. סניגור מהשורה הראשונה, שזכויות חשודים היו קדושות בעיניו. לצד עבודתו מסביב לשעון, השקיע את מרצו ויכולותיו בדוקטורט שלימים התקבל כחוק וסייע לשיפור מצבן של העגונות בישראל. ליבו הרחב ושכלו החריף זהרו בעולם המשפט הישראלי. וינרוט תמיד סימל את התפר בין חלקי החברה הישראלית. אדם שתבניות צרות היו ממנו והלאה. יהי זכרו ברוך".
פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, סיפר על חשיבותו של פרקליט הצמרת בן החברה החרדית בישראל: "עבור אלפי בוגרי ותלמידי הקמפוסים החרדיים שלנו בקריה האקדמית אונו עו"ד יעקב וינרוט היה הרבה יותר מאשר 'ד"ר למשפטים, פרקליט צמרת ורב' כפי שתואר הבוקר", הסביר פרופ' אלבשן. "הוא היה, קודם לכל, פורץ דרך של ממש ומודל לחיקוי. כמי שבא מלב האליטה החרדית – ישיבת פוניביז' – והיה מכובד ומקובל על כל מנהיגיה, לרבות הקיצוניים שביותר, העובדה שהוא נע ונד בין עולם התורה לעולם המשפט נתנה לגיטימציה גם להם לחצות שוב ושוב את הגבולות בין שני העולמות. מעמדו הבכיר בשני העולמות ומעבריו הבלתי פוסקים הביאו לכך שבאזורים רבים קו הגבול הזה היטשטש לגמרי והמעבר הפך לטבעי ואף לא מורגש. הלילה הוא הלך לעולמו אבל אלפי המשפטנים החרדים שלנו ימשיכו לכבוש ברגליהם את הדרכים שהוא פרץ וסלל למענם ולמען כולנו".
עו"ד מתן פריידין, שהתמחה ועבד כעורך דין במשרדו של וינרוט, סיפר על חוויית העבודה לצד פרקליט הצמרת: "קיץ 2008, הטלפון בחדרי מצלצל ועל הקו קמי – המזכירה הנאמנה של יעקב. 'מתן, יעקב קורא לך לחדר'. גומע במהירות את המסדרון הארוך והצר עד ללשכה ההדורה של עו"ד וינרוט. בלי סמול-טוק מיותר, יעקב מסביר בכמה משפטים על תיק סבוך שיש לטפל בו ושולח אותך, כדרכו, לפענח לבד את רזי התיק. זה האיש וזה משרדו, לא מקום של 'האכלה בכפית', אלא מקום של צלילה למים העמוקים, גדילה וצמיחה אישית ועצמאית.
"חודשים חולפים ומועד הדיון מגיע. בבוקר הדיון אני מניח 3 קלסרים עבים במשרדו של וינרוט וכעבור שעות אנו ישובים במונית בדרך לביהמ"ש המחוזי בירושלים. לא חולפות דקות ואתה מבין שיעקב מכיר את התיק על בוריו, הרבה יותר טוב ממך – למרות שאתה עוסק בו חודשים ארוכים ואילו הוא עיין בו לראשונה בבוקרו של יום. הנסיעה מתוחה ושאלות נוקבות, כבחקירה נגדית, ניתכות על ראשך בזו אחר זו: 'מדוע לא צורף נספח כזה וכזה', 'מדוע לא נטענה טענה כזו או אחרת', ואתה מנסה, בגמגום לא נשלט, להסביר ולתרץ ולדון עמו, כשכולך מלא יראת כבוד לאיש החד פעמי הזה.
"ובדיון עצמו, וינרוט טוען בלהט הג'ינג'י הידוע שלו, במשך חצי שעה רצופה, טיעון סדור ובהיר ששזורים בו משפט ופילוסופיה, גאונות ושכל ישר. ואיש אינו משמיע קול ואף לא ציוץ, לא השופט, לא באי-הכוח ולא בעלי הדין והקהל. הכול מבינים שיש כאן טיעון ברמה אחרת ומזמנים אחרים, שאין להפריע לו או להפסיקו ולו לרגע קט. ובדרך חזרה במונית האווירה משתנה, המתח מתפוגג. נינוחות עוטפת את הכול ולפתע נשמעת שריקה חזקה צלולה ומדויקת, נעימת "The Sound of Silence". אני מביט לימיני ורואה את וינרוט. עיניו עצומות, פניו שלוות ומחייכות ומבין שפתיו נשמעת השריקה המיוחדת.
"הנסיעה נמשכת ואתה מבין ולו במעט את סוד גדולתו של האיש הרנסנס הזה. ידיעה שנשמעת ברדיו, שלט פרסומת הניצב בצד הדרך, שיחת חולין עם יעקובי הנהג המסור, הכול מסקרן אותו ומוציא ממנו תובנות ורגשות. ידיעה ברדיו על משחק של נבחרת גרמניה בכדורגל מביאה אותו לאיחולי הפסד בטון המיוחד שלו ל'גרמנים הארורים הללו'. שניות אח"כ הוא עובר מכדורגל לתובנות עמוקות בפילוסופיה מודרנית, ומשם לדת ומדינה, לפסיכולוגיה וחוזר חלילה.
"שנתיים ומחצה זכיתי לשהות במחיצתו הקרובה של עו"ד יעקב וינרוט ז"ל והייתה זו תקופה בלתי נשכחת לצד אדם יחיד בדורו. איש של שכל אדיר לצד לב רחב. את היקף ועומק הניגודים ששררו בו (קודש וחול, ימין ושמאל, תורה ואקדמיה, סוציאליזם וקפיטליזם ועוד ועוד), ואת תחומי העניין, העשייה והחסד של האיש – תקצר היריעה מלתאר. חבל על האי שופרא דבלי בעפרא. יהי זכרו ברוך".
עו"ד ד"ר יעקב וינרוט נולד ב-1947 באנסבך שבגרמניה להורים יוצאי פולין. כאשר מלאו לו שנתיים, בשנת 1949, עלה לישראל עם משפחתו לעיר נתניה. בנערותו למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב, ובגיל 18, כשסיים את לימודיו בישיבה, המשיך ללמוד בישיבת פוניבז' בבני ברק, ולאחר מכן המשיך ללמוד בישיבת מיר בירושלים והוסמך שם לרבנות. לאחר לימודיו בישיבה התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל בשירות סדיר וכן שירת במילואים בפרקליטות הצבאית.
הוא למד משפטים באוניברסיטת תל אביב ושם גם קיבל את תואר הד"ר. ב-1972 הקים משרד עורכי דין בו הוא פעיל עד למותו. וינרוט ייצג רבים בצמרת הפוליטית מכל גוני הקשת: את ראש הממשלה בנימין נתניהו בשלל פרשיות כמו "פרשת בר-און חברון", ב"פרשת עמדי", ובפרשיות תיק 1000 ותיק 2000, את שרה נתניהו בהליך השימוע בפרשת מעונות ראש הממשלה, את רפאל איתן, השר מאיר שטרית, נשיא המדינה עזר ויצמן, השר צחי הנגבי, השר אביגדור ליברמן, ח"כ אחמד טיבי ורבים אחרים. לוינרוט הוצע ב-1991 לכהן כשופט בבית המשפט העליון, אך הוא דחה את ההצעה.
ב-31 בדצמבר 2009 הוגש נגדו כתב אישום בחשד לעבירות של מתן שוחד והלבנת הון. ב-31 באוקטובר 2011 זוכה בבית המשפט המחוזי מכל ההאשמות נגדו.
