אם בשבוע שעבר היה נראה שהקואליציה בהובלת נתניהו דוהרת לבחירות, השבוע היה נראה שהרגל של הנהג ירדה מהגז, אך הכיוון נותר זהה והרבה לפני נובמבר 2019. כבר ביום ראשון התכנסה מועצת גדולי התורה והוציאה את העוקץ ממשבר חוק הגיוס כאשר לא נתנה הנחיה ברורה לחברי הכנסת להימנע מחקיקתו.
ואילו ביום שני בנאום פתיחת כנס החורף נתן נתניהו סיכום עשור לממשלות בראשותו, מנה את הישגיהן והודיע לחברי האופוזיציה: "העם לא יפקיד בידיכם, החמוצים, את הנהגת המדינה". רוצה לומר: בחירות יהיו, השאלה על מה. אגב, בזמן שנתניהו פתח את נאומו במליאה עזב את האולם חבר אחד, ולא היה זה יו"ר מרצ או מי ממפלגת הרשימה המשותפת אלא דווקא שותפו יו"ר כולנו משה כחלון. רגע לאחר שנאומו של נשיא המדינה הסתיים וכאשר ראש הממשלה עלה לבמה, יצא כחלון מהמליאה בהפגנתיות, מחאה על מסיבת העיתונאים שנתניהו "שתה" לו בשבוע שעבר. בסביבתו אומרים שהוא עדיין כועס על נתניהו מאז.
וממסיבת עיתונאים אחת לאחרת. שעה קלה לאחר נאומו במליאה יצא נתניהו מלשכתו אל מזנון הח"כים וערך בפעם השנייה בתוך שבוע מסיבת עיתונאים מאולתרת בפני העיתונאים שנאספו סביבו. תמלול הדברים שנביא כאן מבהיר מעבר לכל ספק – עניין הגיוס או הגיור ממש לא משנים, נתניהו יחליט על רגע הבחירות כשיתאים לו. את הקרקע הוא כבר מכין והתירוץ הוא לא העניין.
"חוק הגיוס עומד בפני עצמו. חבר'ה, אני לא צריך תירוץ ללכת לבחירות, תכניסו את זה לראש. בשנת בחירות אין לך בעיה ללכת לבחירות, עדיף להיפטר מהנושא הזה (חוק הגיוס, שא"כ)", אמר נתניהו בגילוי לב ומיד תיקן את עצמו: "זה חוק טוב, טוב לצבא, טוב לציבור החרדי, טוב לאחדות העם ולשוק העבודה. צריך להסיר את זה מהשולחן. אם אראה שיש אפשרות להמשיך נמשיך".
בהמשך שאל אותו כתב גל"צ מיכאל האוזר־טוב על מה כן הולכים לבחירות, ונתניהו השיב בשאלה משלו: "אתה חבר כנסת? אתה רוצה להיות? בוא נראה אם תרצה העברה תקציבית צנועה של ארבעה מיליארד שקלים. דברים כאלה לא קורים בשנים הראשונות אלא מתחילים לקרות בשנה האחרונה.
"בגלל זה השנה האחרונה היא השנה האחרונה. בדרך כלל היא מתקצרת בגלל הסיבה הזאת", אמר נתניהו בחיוך בהתייחסו לניסיונות המפלגות להוביל חקיקה פופוליסטית שתעלה לקופת המדינה הרבה מאוד כסף רגע לפני בחירות. באשר למועד הבחירות המועדף עליו אמר: "אני רוצה את הבחירות עד נובמבר 2019", מה שגרם לאחד מכלי התקשורת לשגר 'פוש' מוטעה לאוויר עם ההערכה שנתניהו רוצה בחירות במועדן, כשהרטוריקה שלו הבהירה שהוא רוצה הכול, רק לא את זה.
"להערכתי צריך להעביר עכשיו את חוק הגיוס ולגמור עם זה. אני לא מאמין שבג"ץ יפסול הצעה שהצבא נתן. הוא חוק טוב ומאוזן ומתחשב בעולם התורה". נתניהו ניצל הפוגה קלה בזרם השאלות ושוב הביך את העיתונאים סביבו כשתהה בקול "מה עם בכירי הפרשנים? אני מחכה. אם אפשר לקרוא להם, בכל פעם שאני רוצה לעשות מסיבת עיתונאים הם לא באים".
כאשר נשאל שוב על בחירות וחקיקה פופוליסטית השיב כי "יש חוקים לא ראויים. אתה עוזר שר או שרה ואתה תקדם חוק שצריך לממן במיליארדים. אתה מבין מה זה עושה? הקואליציה הזאת היא טובה, יש לה כמה קלקולים ואפשר לתקן אותם בהתנהגות, לא בהרכב". רגע לפני שיצא מהמזנון נשאל אם הוא מוטרד מהחקירות והוא שיגר לעברנו "אל תבנו על זה".
לא רק סרטונים
אבל בפועל, אנשים שנפגשו השבוע עם נתניהו סיפרו כי ראש הממשלה אכן חושש מאפשרות שיוגש נגדו כתב אישום ואף מנסה להיערך לכך. אחד מחברי הכנסת בליכוד אמר השבוע ל'מקור ראשון' כי הציע לנתניהו לחכות לכתב אישום וללכת לבחירות אחרי כן כדי "לחזק את הליכוד". לדבריו, כתב אישום על עבירות קלות צפוי רק לחזק את נתניהו ואת התנועה ולהוביל לתמיכה רחבה יותר של הציבור במפלגה. נוסח השאלות שיגיעו לציבור יהיו: "האם על חמגשיות מפילים ראש ממשלה מכהן?" בסדר יום כזה – שבמוקד הבחירות נמצא הרצון להפיל את נתניהו כביכול באמצעות בית המשפט – הליכוד צפוי לקבל תמיכה גורפת יותר (40 מנדטים?) על חשבון השותפות הקואליציוניות שטרם הודיעו אם ימשיכו לשבת עם נתניהו כשכתב אישום תלוי מולו.
למרות ההתחממות בגזרה הדרומית והתחושה כי הבהילות לבחירות הורדמה בשבוע החולף, שר בכיר בקואליציה אמר לנו כי הסיכויים לבחירות בחודשים הקרובים נותרו גבוהים מאוד. "אם נתניהו לא היה רוצה בחירות, הוא פשוט היה אומר את זה", גרס השר. לטענתו, גם חוק הגיוס אינו סוגיה פתורה כפי שניסה נתניהו להציג השבוע בחסות החרדים.
צפירת ההרגעה של מועצת גדולי התורה בתחילת השבוע עדיין לא מבטיחה ויתור מלא של החרדים על גיוס בני הישיבות, ולנוכח אי־יכולתו של ליברמן לעשות פשרות בשנת בחירות, החוק לא יכול להיות מאושר בגרסתו הנוכחית בלי שינוי. לדברי השר, על הפרק נמצאת הדרישה ההגיונית להוציא את קביעת יעדי הגיוס מנוסח החוק ולהפקיד אותם בידי הממשלה. וגם אם לבסוף יפתרו את הגיוס (כדי לא לתת נקודות אקסטרה ללפיד), תמיד יגיע הגיור. נתניהו קרא לזה השבוע במזנון הכנסת "סעיף ג1 וסעיף ג2".
גם אם הבחירות התרחקו במעט, וזה כלל לא בטוח, נתניהו מכין את השטח. הוא חורש את הארץ ומגיע לכל מועמד בבחירות המקומיות מהצפון עד לדרום, גם לכאלה שסיכוייהם לנצח מוטלים בספק. גורם בליכוד העיד כי אם בעבר נתניהו היה מסתפק בשליחת סרטוני תמיכה בני דקה לכל דורש, הפעם הוא מגיע אליהם פיזית כשהתמורה ברורה – התגייסות מוחלטת אחרי הבחירות המוניציפליות לטובת ההתמודדות של הליכוד בכנסת.
על נדיבות הלב שמפגין נתניהו כלפי המועמדים בבחירות המקומיות אפשר היה ללמוד מהתור הארוך שהשתרך מחוץ ללשכתו ביום שני בערב. האחרונים בתור שפגשתי היו חברי סיעת 'מחל' בירושלים שהמתינו בסבלנות להיקרא אל תוך החדר ללחוץ יד, להצטלם ולנסוע הביתה. "יאללה קדימה, ראש הממשלה מחכה לכם", קרא קול עלום מתוך החדר והאולם התרוקן באחת.
המחזה הזה לא נראה בבחירות המוניציפליות הקודמות וגם לא באלו שלפניהן. נתניהו עובד על הקשר האישי שלו ויוצר אצל המועמדים מחויבות אישית להצלחתו ביום שאחרי. אימא שלי קוראת לזה "תן לי ואתן לך". גם יו"ר הבית היהודי למד את חשיבות הקשר האישי על בשרו השבוע. בוועידת חברי המרכז של המפלגה שנערכה ביום ראשון עברו תיקוני החוקה שיזם ברוב, אך לא ברוב מוחץ ותוך קריאות "בוז" ליו"ר. חשבון הנפש של בנט לא איחר לבוא ולתוך סדר יומו נדחפו עוד כמה סיורי תמיכה במועמדים ברחבי הארץ. "צריך עוד לעבוד על התקשורת", הודה בסוף השבוע. ובטח על רקע הבחירות המתקרבות.
נתניהו כמובן לא צפוי לפגוע בבחירות המוניציפליות וישלוט בסדר היום ככל יכולתו עד לאחריהן, ומשם ייקח את המערכת הפוליטית לבחירות. בליכוד כבר מחפשים מקום לפתיחת מטה הבחירות שלהם, גם אם ההערכות שם כרגע הן שהמועד צפוי להתרחק לכיוון אמצע 2019. כשהמפתח נמצא בידיים של איש אחד בלבד קשה לנחש את המועד המדויק, אך השרים וההצעות הפופוליסטיות כבר נכנסו לשגרה.
להבין את השטח
יום שלישי השבוע היה דוגמה לסדר יום תקשורתי של בחירות: שר האוצר והשר לביטחון פנים מצאו לפתע מקורות תקציביים לתוספת שכר לגמלאי המשטרה ושב"ס, כלומר הם לא מצאו עדיין מקור תקציבי אך הודיעו על קרוב ל־20 מיליארד שקלים שיוקצו לטיפול בבעיה. במקום אחר, הרחק מכאן, אישה שהפריעה לנתניהו לספוד לחברו הקרוב עו"ד יעקב וינרוט כמה פעמים נתקלה בחוסר שביעות רצונו של נתניהו והוא הטיח לעברה: "את פשוט לא מעניינת, את משעממת אותנו".
פליטת הפה המצערת של נתניהו הובילה כמובן לתגובות, לפושים ולטלפונים בהולים ל"אישה המסכנה" שהציעו תמיכה ואוזן קשבת מצד ראשי מפלגות האופוזיציה שפשוט חגגו על חשבונה. וזה בזמן שיו"ר יש עתיד שחרר התייחסות לא סובלנית לאדם אחר שקטע את נאומו: "אני מבין אנשים מבוגרים שצועקים, אותי מעניין האנשים הצעירים פה".
בינתיים הצליח גם יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי לצאת בקמפיין בחירות על גבן של בנות השירות הלאומי (לא פחות): "החופש לשלוח את הילדים שלך לבתי הספר ולא לחשוש (אללי) שבת שירות לאומי תלמד אותם שההורים החילונים שלהם פחות טובים". ערב לפני כן מחתה ציפי לבני על ההסתה של נתניהו נגד ציבורים נרחבים בקהל הישראלי, וראוי היה שתבדוק קודם לכן את ההתנהגות במפלגתה שלה.
בסופו של השבוע, נתניהו נחלץ מפליטת הפה שלו בקצה הצפוני של המפה תודות לטיל שפגע בבאר־שבע ביום רביעי, וזרק אותו לתוך סדר יום ביטחוני. נתניהו, כמו ליברמן וכמו בנט ויתר חברי הקבינט, לא מעוניינים במלחמה או במערכה רחבה בעזה, אלא בעיקר בתגובה נקודתית שלא תביא להסלמה שסופה בהכנסת חיילים לרצועה בלי יעד ממשי.
"אני רוצה לומר לכם היום – ישראל תפעל בעוצמה רבה", אמר נתניהו בסיור לאורך הגדר, אך בינתיים העוצמה הרבה נתונה בעיקר לאיומים ופחות למעשים בשטח. ביחס הפוך לכך, נתניהו אולי לא מדבר על הקדמת הבחירות מיד אך מכין את השטח ביסודיות, והן יכו בעוצמה במערכת הפוליטית ברגע שהוא יחליט על קיומן.
