קיומן של הבחירות לרשויות המקומיות בכפרים הדרוזיים לראשונה עומד בספק, שבועיים לפני מועד ההצבעה. זאת לאחר שבארבעת הכפרים שבצפון הגולן פרשו בזה אחר זה שלושה מתמודדים לראשי מועצות, ומועמדת נוספת לסגנות ראשות המועצה בכפר מסעדה. הפרישות המפתיעות הן על רקע החרם הדתי והחברתי שהוכרז נגד כל דרוזי שישתתף בבחירות.
בהנהגה הדתית והפוליטית שבכפרים הדרוזיים הבטיחו כי מי שיבחר להמרות את פיהם ולהתמודד לבחירות דמוקרטיות תחת הממשל הישראלי בגולן צפוי ל"חיים של ניתוק חברתי ומשפחתי". גם אתמול נפגשו אנשי הדת של העדה בבית העם שבכפר מג'דל־שמס, היישוב הדרוזי הגדול בגולן, והבהירו שהם עומדים בדעתם שאין לקחת כל חלק בהליך המוניציפלי.
בשבוע שעבר חברי ההנהגה הכריזו על צעדת מחאה בכיכר המרכזית במג'דל־שמס, וקראו לרבים להצטרף ולהביע ההתנגדות להליך הבחירות. גם תנועות הנוער ביישובים הדרוזיים הודיעו כי הן מגנות את ההליך הדמוקרטי, וכי יש בו כדי להביא "לסכסוך ולמריבות בתוך החברה הדרוזית" במקום שהיא תתעסק בדרישה לסיום "הכיבוש הישראלי בגולן". עוד טענו בתנועות הנוער כי הבחירות הן ניסיון של הממשלה הישראלית "להלאים" את היישובים שהם חיים בהם. זאת אף שהבחירות הן תוצאה של דרישת תושבים מיישובי הדרוזים בגולן עצמם לערוך בחירות למועצות המקומיות המנהלות את חייהם.
בין הפורשים מהמרוץ לרשויות גם רמזי עזאם, נציג מפלגת הבית היהודי, שהתמודד על ראשות המועצה בכפר עין־קיניא. הוא מספר כי לא היה מוכן לעמוד עוד מול הלחצים ולשלם את המחיר שישלמו אלו שיחליטו להתמודד נגד החלטת החברה. "זה עניין ממש מורכב. יש פה חרם דתי חזק וגם חברתי נגד כל המועמדים", הסביר עזאם.
לטענתו, "לא היו צריכים לעשות כאן את הבחירות, כי האוכלוסייה פה לא כשירה להן עדיין. כל יום הלחץ מחמיר יותר, ואי אפשר להתמודד כך. אי אפשר ליישם הליך דמוקרטי תחת לחץ חברתי ודתי". להערכתו, אם הליך הבחירות יימשך, נגד עמדת הרוב, "יגיעו אנשים מעטים מאוד לקלפיות. כולנו בכפר שלי מכירים זה את זה, וכולם אמרו פה אחד שחרם על כל מי שמתמודד. אני לא רוצה ללכת בכיוון הזה כאשר הרוב המוחלט נגד הבחירות".
יותר מ־24 אלף דרוזים חיים בארבעת הכפרים שבצפון הגולן. ל־12 אחוזים מהם יש אזרחות ישראלית והשאר מחזיקים בתעודת תושב, שלא מאפשרת להם להיבחר אך מאפשרת לבחור לרשויות המקומיות. כמו עזאם, כך גם מועדאד זהר־אלדין, מי שעמד בראשות מועצת כפר־קיניא כנבחר ממונה, החליט להסיר את מועמדותו. לעומתם, סמירה רדא־עמראן, מהמתמודדים לבחירות באותו הכפר, החליטה לא לפרוש מהבחירות. היא משתפת במאמצים להביא מצביעים לקלפיות: "אני מרגישה נורא. זה לא קל לחיות באווירה שלילית כל כך ואנרגיות קשות. אנשים מפחדים". לדבריה, כלפי המתמודדים מופעל "טרור נפשי". "באופן אישי אני יכולה לצפצף על החרם, אבל אני צריכה אנשים לידי – תומכים ומצביעים בקלפי. קשה לי 'לצפצף' על קרובי המשפחה שלי, שלא אוכל להשתתף בחתונות שלהם ולא לנחם אותם בגלל החרם. זו החברה והמשפחה שלי".
ראפעת ספאדי ממג'דל־שמס הסביר בעמוד הפייסבוק שלו שגם הוא החליט להסיר את מועמדותו מהמרוץ לראשות המועצה, והן את מפלגתו למועצת הכפר בשל הרצון לשמור על הלכידות הכפרית. "ראינו בבחירות הזדמנות בטוחה לפתוח דיאלוג אמיתי ורציני על עתידה של המדינה ולהשתתף בבניין מג'דל־שמס", כתב ספאדי, "אבל אחרי האירועים האחרונים ותגובת החברה שלנו לבחירות, החלטנו כקבוצה לצאת מהסכסוך האלקטורלי הזה. האמנו שחברה מאוחדת היא הכוח היחיד שיכול לשנות, ולכן החברה שלנו היא השותפה העיקרית למימוש שאיפותינו לעתיד ולבניית אמון".
בסוף השבוע, מאות דרוזים הפגינו בצפון הגולן נגד הבחירות הראשונות למועצות המקומיות. הם שרפו את גלויות 'ההודעה לבוחר' שקיבלו ונופפו בדגלי סוריה. ההפגנות ילכו ויגברו לקראת יום הבחירות.
