טחנות הצדק טוחנות לאט. תביעה שהגיש ח"כ יהודה גליק לבית המשפט בעניין הרחקה נושנה שלו מהר הבית למשך כמה חודשים בשנת 2014 הגיעה בשבוע שעבר לשלב הסיכומים. מנצ"מ אבי ביטון – לשעבר מפקד ההר, מפקד יחידת המקומות הקדושים ומפקד מרחב דוד – שמע גליק בהזדמנות הזו שאחת הסיבות להרחקתו הייתה העובדה שקרא בפייסבוק להמוני יהודים לעלות ההרה. חבר הכנסת בוודאי לא הופתע לגלות שוב שקציני משטרה בהר הבית אינם מודעים לגבולות המותר והאסור להם, וחוצים כלאחר יד קווים אדומים בוהקים, דוגמת הרחקת אדם ממרכז חייו בגלל פרסום לגיטימי ברשת.
בעניין הזה, חשוב לומר, דבר לא השתנה. המפקד הנוכחי של יחידת המקומות הקדושים במשטרה, סנ"צ יובל ראובן, מוסיף לנמק הרחקה של פעילי ההר בעובדה שצילמו ופרסמו ברשת התרחשויות שונות במתחם המקודש, שלהערכתו עלולות להוציא את המוסלמים משלוותם. בעצם, אך טבעי שמי שמעכב ומרחיק מההר צעיר יהודי למשך חצי שנה מכיוון שתקע בשופר בהר הבית בראש השנה תשע"ט, כמו גם שני צעירים נוספים ששרו שם "התקווה" בסוכות, יספח לעצמו בהמשך הדרך את הסמכות להכתיב לאזרח חופשי מה מותר ומה אסור לו לכתוב בטוויטר.
לנוכח כל זאת, וגליק ודאי מודע לדברים, היה מוזר לשמוע אותו מרעיף שבחים על המשטרה ועל השר הממונה עליה בכינוס השדולה למען הר הבית בכנסת השבוע. וצריך להדגיש: מדובר בהרבה מעבר למידה הסבירה שהנימוס הבסיסי מחייב במעמדים מעין אלו.
"החמצת את הפרגונים שהיו לך פה", אמר גליק לשר ארדן כשהגיע לשדולה. "כל הבעיות שעלו בכנסת הקודמת (בעניין ההר, א"ס) נפתרו מאז כניסתך לתפקיד. כל הדוברים כאן דיברו על השינוי המדהים שהתרחש בהר הבית בשנים האחרונות מבחינת היחס כלפיהם מצד כל שוטר ושוטר. השינוי בהחלט מורגש כמעט מדי יום ביומו, מהפך משמעותי מאוד. טביעות אצבעותיך מורגשות. כל הנוכחים פה, אחד־אחד, ביקשו להודות לך על השינוי במגמה".
טוב, זה מביך. השר ארדן אמנם בהחלט זכור לטוב כמי שבלם לפני כשלוש שנים מציאות שקודמו אפשר בהר במשך יותר משנתיים, ולפיה כוחות הטרור של ראאד סלאח ניצבים במרחק אפס מהקבוצות היהודיות וממררים את חייהם, כולל תקיפות פיזיות. לו ארדן לא היה גודע זאת, זה היה מסתיים כנראה ברצח יהודים באתר המקודש. ארדן גם ביטל את המדיניות שלפיה כאשר המוסלמים מתפרעים במתחם הוא נסגר באופן אוטומטי לעליית יהודים. ובכן, מובן מאליו שכאשר המצב בהר נסוג בסולם הטירוף מעשר לתשע, יהודים עולים אליו יותר מאשר קודם לכן. אבל התנהלות המשטרה בהר עודנה נוראה, מפלה, עבריינית ואבסורדית. יהודים עודם נאבקים במקום הקדוש לא רק על הזכות למלמל פסוקים אלא אפילו על האפשרות לשבת, לשתות מים מהברזיות ולהלך בנחת ולא כעדר או כגדוד טירונים.
בכינוס השבוע הוקדש לא מעט מלל להגדלת מכסות היהודים שקובעת המשטרה. נטען שלפעמים מאפשרת המשטרה אפילו, לא ייאמן, עליית ארבע קבוצות של יהודים במקביל. הצעד הזה, אגב, נעשה כדי להתגבר על גזירה אחרת מטעם המשטרה, המאלצת יהודים שומרי מצוות לעלות ההרה בקבוצות מפוקחות בלבד. גליק עצמו שיבח בכינוס את משטרת ירושלים על ש"היא עושה הרבה כדי לאפשר עליית קבוצות יותר ויותר גדולות של יהודים". היה שם אפילו מי שהודה למשטרה על שהיא מכריחה את העולים הדתיים להר לסובב בהר רק בפיקוחה: "המשטרה מונעת מאיתנו ללכת במקומות אסורים בהר", טענו. כל זה מעניין מאוד כשנזכרים שלפני פחות משנה מפקד המחוז יורם הלוי הכחיש מכול וכול בבג"ץ את הטענה שארגונו מאלץ את חובשי הכיפה לעלות ההרה בקבוצות מפוקחות.
גם ח"כ שולי מועלם־רפאלי, שותפתו של גליק לניהול השדולה, נסחפה במתקפת השבחים על ארדן ועל משטרת ירושלים. היא פתחה את דבריה ב"הודיה גדולה על שינוי המדיניות שמוביל השר גלעד ארדן, שמחלחל באופן אמיתי אל כוחות המשטרה בהר הבית ואל מפקד המחוז, שינויים מרחיקי לכת בהובלת השר, הוראות ברורות שבאמת שינו את כל תפיסת העולם של השוטרים.
"יותר מאדם אחד התלונן בפניי שבכנסת הקודמת התקיימו הרבה יותר דיונים בנושא הר הבית. חברים, זה לא לרעתנו אלא לטובתנו, כי חלק ניכר מהנושאים שדנו בהם בכנסת הקודמת תוקנו בכנסת הנוכחית. הרבה מאוד מהדיונים כבר נעלמו מהשיח שלנו, כשהשר ארדן החליט לשנות את המדיניות. אנחנו צריכים להיות גאים בכך שמתקיימים פחות דיונים לגבי ההר".
על איזה שינוי מדיניות מדברת חברת הכנסת? בשנת תשע"ח עוכבו, נעצרו או הורחקו מההר 230 יהודים, יותר מאשר בשנה שקדמה לה, שבה נעצרו 191 עולים יהודים. כל זה בגלל עילות מגוחכות דוגמת נטילת עלים, אבנים או עפר, מלמול תפילות, השתחוויות, קיום קידושין במתחם או הקפת שעריו מבחוץ בלילות. 33 יהודים כבר הספיקו להיעצר בהר מאז החלה השנה העברית החדשה, תשע"ט.
"גורמים קיצוניים"
שדולת הר הבית הוקמה לפני שנתיים בדיוק, אחרי ייסורי לידה קשים שנגרמו מכך שיושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין התנגד בתוקף להקמתה. מאז נרשמו בה בסך הכול, כולל השבוע, שלוש התכנסויות. מאף אחת מהן לא יצאה קריאה יוצאת דופן, לא התחייבות של הח"כים לפעולה בהר ואף לא מחאה על ההתנכלות הממוסדת לפוקדים את המקום הקדוש בעולם. בדיון בבית המשפט בשבוע שעבר, כשגליק התבקש בידי נציגת המשטרה למנות את השדולות שהוא חבר בהן, הוא כלל לא נקב בשמה של השדולה הזו אלא מנה שלוש אחרות: השדולה לעידוד לימוד תנ"ך, השדולה לעידוד שיח בין מוסלמים ליהודים ושדולה המוקדשת לנוצרים אוהבי ישראל.
במה בעצם מועיל קיומה של השדולה הזו מעבר לעצם התכנסותה ולפריקת התסכולים המשותפת? גליק חבר כנסת כבר שנתיים וחצי. כשנכנס לכנסת הוא היה הדמות המזוהה ביותר עם המאבק היהודי למען ההר אבל מאז נעלמו טביעות אצבעותיו בתחום. באופן אבסורדי, לפני הפיכתו לח"כ קולו הרם נשמע בבניין הכנסת, בנושא ההר, הרבה יותר מאשר כיום.
גליק נוטה לאחרונה להתנער מהפעילים ומעצם הפעילוּת למען ההר. בחקירתו בשבוע שעבר, כך על פי פרוטוקול בית המשפט, אמר גליק שהוא "חוטף דברי גנאי מגורמים קיצוניים שעוסקים בפעילות של הר הבית על כך ש'אני יותר מדי מתחנף למשטרה'". כמי שהואשם בעבר בעצמו בקיצוניות בגלל עיסוקו בהר, דברים כאלו מפי גליק כלפי חבריו לדרך זוקפים לא מעט גבות.
השר ארדן עצמו, ראוי לציין, התגלה בשדולה כמדוד יותר. "לפעמים אני צובט את עצמי ושואל האם אנחנו באמת אותה מדינה יהודית ודמוקרטית שתמיד מדברים עליה", הודה. "כי אם אנחנו חיים במדינה יהודית ודמוקרטית, אחת הזכויות הבסיסיות ביותר בה היא חופש דת. את המציאות ואת האמת אי אפשר לטשטש: בהר הבית זכויות העם היהודי מקופחות". ארדן גם הוסיף שלולא עקשנותם והתמדתם של פעילי ההר, מדינת ישראל כבר הייתה מוותרת לחלוטין על הריבונות בו.
"שמעתי על ההרחקות", הגיב ארדן לאחד הפעילים, שסיפר לו שהוא מורחק מההר עקב אמירת קדיש. "זה כואב לי מאוד ואני מבין את הכאב של מי שיש לו עימות עם משטרת ישראל, אבל צריך להבין שהמשטרה עושה זאת מחשש לביטחון ולשלום הציבור, כי בתחילת גל הטרור – ואני אומר את זה בצער – כשקראתי חקירות של מפגעים לא האמנתי. ראיתי שבאמת קיימים צעירים מוסלמים שקונים את השקר הזה שאל־אקצה בסכנה".
למרות הבעת הצער, בסופו של דבר התנער ארדן מאחריות על העוול שנעשה ליהודים בהר: "איני ראש הממשלה, וכל שינוי בסטטוס־קוו הוא שינוי שצריך לקחת עליו אחריות מי שמרכז את כלל נושא הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. פה צריך לפנות לראש הממשלה. אני מבין גם אותו, כי הרגישות בהר וההשלכות של הר הבית על כמעט כל דבר שקורה במדינת ישראל ובכל המזרח התיכון הן משמעותיות מאוד.
"ביום שבו לשר פוליטי תהיה סמכות לומר למשטרה את מי לעצור ואת מי לא, נצטרך לפחד מאוד ממה שיקרה כשיעלה כאן שלטון שמאל. שר מטעם השמאל יורה לעצור את כולנו. במדינה דמוקרטית שר לא יכול להתערב בשיקול הדעת של שוטר בשטח. אני הרי לא נמצא בהר ולא מסוגל לקחת אחריות על מה שהם מחליטים".
בסוף דבריו הביע ארדן תקווה ש"אולי השינוי יבוא ממקום לא צפוי", כשהוא מבהיר שכוונתו לעתירה של הרב יובל שרלו לבג"ץ שאמורה לידון בקרוב, הטוענת שאי אפשר להגביל זכויות של יהודים בהר אף משיקולי ביטחון אלא בחקיקה מפורשת.
אם ארדן אכן מייחל לשינוי המצב בהר באמצעות הכתבה מבג"ץ, זה לא ניכר כלל מתגובת היועץ המשפטי של משרדו לעתירת הרב שרלו. נציג המשרד הצדיק את המשך היחס המפלה כלפי יהודים בהר: "איני סבור שקיימת כל הצדקה או חובה לקביעת כללי הביקור וההגבלות בחקיקה", נכתב שם בלשון משפטית יבשה.
בכלל, הסרת האחריות הזו מצד השר די מדהימה. האם באמת אין זה בסמכותו להתנגד למעצר יהודים ששרו בהר "התקווה" או אמרו קדיש? ומה, אם כן, נמצא בכלל בתחום סמכותו? ומה יקרה עוד הרבה לפני שהשמאל יעלה לשלטון, ביום שמשטרת ישראל תחליט להרחיב את תחום פעולתה ולהחיל את "הנהלים המיוחדים", שאינם מגובים בשום חוק, לא רק בהר הבית אלא גם ברחוב יפו ואולי אפילו בכנסת? ומדוע לא, בעצם, לאור ההצלחה? לארדן, שכבר כמה וכמה שנים מסרב להתראיין כאן ולהשיב לשאלות בעניין ההר, פתרונים.
חברי הכנסת גליק ומועלם־רפאלי והשר ארדן בחרו לא להגיב לדברים.
