שוב דיון סוער בוועדת חוקה על חוק מינוי היועצים המשפטיים בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. לאחר שאתמול (א') היועמ"ש של הוועדה שלח מכתב לחברי הכנסת נגד החוק, נפתח הבוקר (ב') הדיון עם דבריו של היועץ של השרה שקד, גיל ברינגר, בתמיכה בהעברתו.
"יועצים משפטיים מונו בעבר כמינויים אישיים והם היו חזקים ועצמאיים, וזאת טענה שצריך לבדוק אותה. שומר סף הוא ביטוי שצריך לבדוק אותו גם, הוא חדר לפסיקה הישראלית בשנים האחרונות ומוסד היועמ"ש החל לעשות בו שימוש רק בעשור האחרון", אמר ברינגר.
מסיבה לא ברורה אנשי משרד המשפטים לא הסבירו בדיון את העיקרון העומד מאחורי החוק, שתפקידו החזרת המשילות לידי השרים שמרגישים כי חלק מהיועמ"שים מונעים מהם לבצע את מדיניותם בשל השקפת עולמם השונה. מנגד, חברי האופוזיציה יצאו בתוקף נגד האפשרות ששר ירצה למנות אדם שיאפשר לו לבצע את מדיניותו כאילו הם לנצח יישבו בספסלי האופוזיציה ואינם מבינים משילות מהי.
על פי הצעת החוק הממשלתית של שקד, ועדת איתור תמנה את היועמ"ש במשרדים הממשלתיים ולא על ידי יועצים חיצוניים. זאת בעקבות הצעת החוק הפרטית של ח"כ אמיר אוחנה, לפיה השר יכול לבחור את היועמ"ש במשרת אמון. ח"כ אוחנה אף התנגד להצעת החוק של שקד בטענה כי היא פשרנית מדי. "צר לי לומר זאת, אבל הצעת החוק הממשלתית מעקרת את החוק מתוכן, תוך כדי שהיא מאמצת את הנרטיב של המשפטנים ולוקחת את חוק היועמ"שים שמאלה.
"שרת המשפטים, שמדברת על חשיבות יישום מדיניות ימין, תצטרך לעמוד בדיבורה גם אם זה אומר לעמוד איתן נגד היועמ"שים – ולקחת את הצעת החוק חזרה ימינה ממחוזות השמאל. בהצעת החוק הממשלתית פתאום צצה לה ועדת איתור. עדיין לא מאוחר להחזיר את חוק היועמ"שים למסלולו המקורי ולהביא את השינוי שהציבור מבקש מאתנו".
המשנה ליועמ"ש, דינה זילבר, שהגיעה לייצג את עמדת היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שלדבריה נבצר ממנו להיות בדיון, החלה עם מה שהתבקשה למסור בשמו ולאחר מכן גם הביעה בפניי חברי הכנסת את דעתה נגד החוק. "היועמ"ש ביקש להבהיר את התנגדותו הנחרצת לחוק. תפקידו של יועץ משפטי הוא להגשים את יעדי הדרג הנבחר בגבולות שלטון החוק. רוב שרי הממשלה מרוצים מעבודת היועמ"שים של משרדיהם. הם מייצגים נאמנה את העמדות של השרים וגם מולי כשיש צורך בכך. הם משרתי ציבור נאמנים לפיכך אין צורך מהותי בהצעות החוק הנתונות".
לאחר מכן, זילבר הביעה את התנגדותה להצעות החוק של שקד ואוחנה, שלטענתה מזכירות אחת את השנייה: "זו נאמנות במשפט כמו הצעת החוק שאושרה אתמול נאמנות בתרבות. החוק הזה הופך את היועצים המשפטיים למינוי אישי, וזה הרסני. בנוסף המינוי לפי הצעת החוק הוא לשבע שנים, וכך בחילופי ממשלות שרים ייתקעו עם יועצים משפטיים פוליטיים.
"אף אחד בדיון הקודם לא הטיל דופי בממלכתיות של חברי הכנסת ולעומת זאת הם מצאו את עצמם כאויבי העם. יש פה מחלוקת בין תפיסה של ממלכתיות, כפי שמשתקפת בחוק שירות המדינה הנוכחי, לבין ההצעה החדשה. שרת המשפטים הכריזה פעם אחר פעם שלרוב המוחלט של השרים אין טענות כלפי היועמ"שים. ההצעות שמונחות כאן על השולחן אומרות כי מדובר בהפיכה של המשרה למשרת אמון. זה דלדול האיכות של השירות המשפטי הציבורי, כי צריך לקרוץ ללא הרף לדרג הפוליטי. כשמחויבים לשר, יש נטייה טבעית של בני אדם להקל עם מי שמינה אותך ויהיה לך יותר קשה להציב בפניו את האמת".
ח"כ בצלאל סמוטריץ פנה אל זילבר והשיב לה כי "יש הנחת יסוד בעייתית בדברים שלך שמשפט הוא סוג של מתמטיקה והדברים שלך רק מסבירים למה החוק הזה הוא נכון. משפטן הוא תבנית נוף מולדתו. היום משפט וערכים הולכים יחד. ערכים זה לא עולם מושגים של ימין ושמאל. קו השבר הוא בין אקטיביזם לשמרנות. בעניין הזה, במשרד המשפטים לאורך העשורים האחרונים השתרש די.אן.איי מסוים ואנחנו רוצחים לשנות אותו. העולם המשפטי הוא מאוד הומוגני. לכן אני לא מבין מה את אומרת, אלא אם את מדברת כארגון עובדים שרוצה לשמור על עובדיו".
מנגד, טענה ח"כ רויטל סוויד: "הממשלה הזו רוצה להזריק פוליטיזציה לשירות הציבורי בכל מחיר. הכל כשר מבחינתה בדרך למטרה אותה היא סימנה – ריסוק שומרי הסף המפעילים שיקול דעת עצמאי. היא מוכנה למכור את השירות הציבורי כדי לקנות נאמנות עיוורת ולקדם חקיקה אנטי חוקתית ודמוקרטית".
הדיון נמשך כמעט שלוש שעות: משפטנים וחברי אופוזיציה מול חברי כנסת מימין, ולא הגיע לסיומו. לכן, נקבע דיון המשך נוסף לפני אישור החוק והעלאתו לאישור מליאת הכנסת. המשפטנים, כמו בדיון הקודם, הגיעו לחדר הוועדה בניסיון לבלום את החוק בטענה כי מדובר בסכנה לשלטון החוק, הרס הדמוקרטיה ועוד. כעת נראה כי החוק הזה עוד רחוק מלעבור, וספק אם יחוקק בכנסת הנוכחית.
