חרדים לדמוקרטיה

יום חמישי לפני שלושה שבועות, שעות ספורות לפני המועד האחרון להגשת הרשימות לבחירות המקומיות. בחדרון קטן במבנה ישן ברחוב יהודה הלוי בבני־ברק מכונסים שלושה צעירים: חרדי ליטאי, חב"דניק וציוני־דתי. האווירה בחדר ספוגה באנרגיות של מערכת בחירות, והשלושה מצויים בעשייה קדחתנית. באולם הסמוך מתנוסס בגאון שלט הבחירות של הליכוד, המכריז "זה אנחנו או הם" לצד תמונתו של ראש הממשלה נתניהו. שלט אחר, בכניסה לבניין, מודיע כי "דתי לאומי בוחר וידר".

עוד מעט יגיעו לכאן עשרות תושבים כדי להשתתף בכנס בחירות ולהאזין לשני חברי כנסת מהליכוד, אבי דיכטר וענת ברקו. אבל עוד לפני האירוע הפוליטי, מקבלים השלושה הודעה דחופה מבית הרב חיים קנייבסקי, מגדולי התורה הנערצים בציבור החרדי: שליחים של הרב בדרך אליהם במונית, כדי לשכנע אותם לרדת מהסיפור של הבחירות. הפוליטיקאים בעיריית בני־ברק אינם מעוניינים בקיום בחירות בעיר, ואם הדבר היה תלוי בהם – אלה לא היו מתקיימות. מי שעומדת בדרכם היא סיעת הליכוד המקומית, וליתר דיוק, רשימת "הליכוד, צעירי בני־ברק ותושבי השכונות בראשות יעקב וידר". וידר, בחור צעיר שעומד בראש הליכוד בבני־ברק, וחבריו לרשימה נחושים: תושבי בני־ברק, כמו בכל עיר אחרת בישראל, ילכו לקלפיות ויקבעו את הרכב העירייה.

בינתיים מגיעים שליחי הרב קנייבסקי לסניף הליכוד כדי לשכנע את וידר שלא להגיש את רשימתו ולחסוך את הכספים שהעירייה תצטרך להוציא על קיום בחירות. אבל באותם רגעים מכריזה הכותרת באתר החרדי 'כיכר השבת': "בניגוד לתקווה, בני־ברק הולכת לבחירות: רשימת הליכוד הוגשה". מאמצי בית הרב קנייבסקי ושורת פוליטיקאים מקומיים לא צלחו: הליכודניקים המקומיים – יעקב וידר הליטאי, חיים סרצ'וק החב"דניק, ואודי טנא, איש הציונות הדתית – נחושים ללכת לבחירות ולהזיז את המערכת הפוליטית ב"עיר התורה והחסידות".

בתשובתו לשליחי הרב קנייבסקי בחר וידר להשתמש דווקא בלשון המקורות, ולצטט את הגמרא במסכת ברכות: "אין מעמידין פרנס על הציבור, אלא אם כן נמלכים בציבור'". באוזנינו הוא משתמש במילים חריפות יותר: "העסקנים מבזים את הרבנים. בני־ברק מנוהלת על ידי עסקנים, ומבחינתם שלא יהיו בחירות. התושבים הם מטרד בעיניהם. העירייה היא כלי לניהול ביזנס, והתושבים הם ניצבים. ברגע שנציגי הציבור לא נבחרים על ידי התושבים אלא על ידי עסקנים, אתה לא מחויב לתושבים אלא לעסקנים. זה הטבע האנושי.

"בני־ברק היא עיר עשירה", מפתיע וידר. "יש לה אזורי מסחר, והיא העשירית בגודלה בארץ. לקופת העירייה נכנס הרבה כסף, אבל התושבים לא חווים את זה. הארנונה פה היא מהיקרות בארץ, אבל אם אתה הולך בבני־ברק אתה לא רואה עיר עשירה אלא עיר מטונפת ומלוכלכת, עיר בלי תשתיות. זה נובע מהעובדה שאנשים לא נבחרים והתושבים פחות חשובים. מי שחשוב זה העסקנים, המוסדות, לא העיר עצמה".

מקפחים חיילים

אבל מה הקשר בין תנועת הליכוד החילונית לבני־ברק החרדית? מתברר שמאחורי הקלעים מתחוללת התקרבות מרתקת בין חלקים בציבור החרדי למפלגת השלטון. בבחירות הארציות האחרונות קיבל הליכוד כ־28 אלף קולות מהמגזר החרדי בכל הארץ, כמעט מנדט. בבני־ברק קיבל הליכוד כ־4,000 קולות. סניף הליכוד בעיר עבר שיפוץ לאחרונה, והחבורה הצעירה קיבלה מענק בחירות גבוה ביחס לרשימות מקומיות אחרות של הליכוד. מלבד הקולות לליכוד, נמנו בבני־ברק עוד כ־7,000 קולות שלא ניתנו למפלגות החרדיות. רשימת הליכוד הנוכחית בעיר, שנתמכת גם על ידי מפלגות כולנו וישראל ביתנו, מקווה ליהנות מכל הקולות הללו.

"ראש הממשלה תומך בנו במלוא המרץ", אומר אודי טנא, הנציג הדתי־לאומי ברשימת הליכוד בבני־ברק. "זו עיר חשובה לליכוד מבחינה אסטרטגית. הציבור החרדי הולך וגדל, והוא מהווה כעת, ועוד יותר בעתיד, חלק משמעותי מאוד מהחברה הישראלית. לליכוד חשוב שבבני־ברק יהיה דגל שלו. בזכות החרדים יש לליכוד עוד חבר כנסת".

"בני־ברק היא עיר חשובה לליכוד", מסכים גם וידר. "מבחינה היסטורית זו עיר שהאצ"ל פעל בה לא מעט. מנחם בגין הקים את הסניף ברחוב יהודה הלוי במרכז העיר, והיה נואם כאן לפני המוני תושבים. כשפנינו לעירייה בבקשה להנציח לוחמי אצ"ל שגדלו ולחמו בבני־ברק, היא הודיעה לנו שהיא לא מתעסקת בהנצחה. אלה שטויות והבלים. החברה החרדית עוברת שינוי היסטורי. רבים פועלים היום במפלגות גדולות, ודאי בליכוד, כי הם מבינים שכך אפשר להשפיע יותר".

המאבק על הנצחת לוחמי האצ"ל בבני־ברק הוא טעימה קלה מההתגוששות שתיווצר בין צעירי הליכוד לעיריית בני־ברק. המהלך הראשון שהליכודניקים הבני־ברקים רוצים להעביר הוא הנחה בארנונה למשרתי המילואים בעיר. בבני־ברק, טוען טנא, לא נותנים למשרתי המילואים את מה שמגיע להם בחוק. מדובר, אגב, בכמה עשרות אנשים בעיר שמבצעים שירות מילואים פעיל. "צלצלתי לעירייה ושאלתי מה עם ההטבה למשרתי המילואים. אמרו לי 'אף אחד לא פנה אלינו'. זו עיר של 200 אלף איש וזו הטבה שמבחינתם היא כלום כסף, וזה לא עובר".

חיים סרצ'וק, איש חב"ד והרביעי ברשימה, מספר בכאב על תופעת החרדים ששירתו בצבא ואינם מוצאים בית ספר לילדיהם. "אני חב"דניק אז ברוך השם אין לי בעיה כזו, אבל בבני־ברק יש עשרות חרדים ששירתו בצבא ואין להם בית ספר לילדים. אין ממלכתי־חרדי בבני־ברק. מגיעים אלינו עשרות פניות עם הבעיה הזו, וזה הגיע לדיון בכנסת בזכות וידר. ח"כ דיכטר שאל את נציג משרד החינוך מה זה שלילדי חיילים אין בית ספר, והנציג אמר שהקמת בתי ספר מצויה בידי העיריות, ואם הן לא מסכימות אין מה לעשות. חברים שלי שסיימו צבא וחוזרים לבני־ברק מגלים שאין להם לאן לחזור. יש כאלה שלא משכירים דירה לחרדי ששירת בצבא".

"היום חייל חרדי שהולך ברחוב סובל מהצקות. זה נתפס כבושה. תצא החוצה, תראה ספריי שריססו נגד חיילים", אומר וידר. "זה נובע גם מכך שהיחס פה לזיכרון הנופלים הוא איום ונורא. יש המון חיילים בני העיר שנפלו במלחמות, בעיקר ביום כיפור וששת הימים. אנשים שלמדו בפוניבז' ובישיבות הגדולות. אין שום טקס לזכרם. אנחנו עשינו את זה וחטפנו על הראש מכל מיני מתנגדים, כולל מהעירייה. היו הפגנות ופשקווילים. זה לא משהו שאני צריך לעשות אלא הרשות".

מעבר לכך מבקשים הליכודניקים לחולל שינוי בהתנהלות העירייה החרדית. הם מדברים על שקיפות בתקציבים, על פרוטוקולים מלאים של דיוני העירייה, וגם על כיסאות לתושבים שרוצים לבוא לדיונים וכרגע אינם יכולים לשבת. הם רוצים שהדיונים יהיו מצולמים, כמו בערים גדולות. הם תובעים תשתיות, ניקיון, גנים עירוניים, שיפור הבירוקרטיה העירונית ועוד שלל נושאים.

לווידר לא מעט מתנגדים ברחוב החרדי. מישהו פינצ'ר לאחרונה את גלגלי מכוניתו, ולפני יום כיפור נופצו הפלורוסנטים במדרגות הסניף. כשפעיל בא לווידר ומספר שחבר שלו רוצה שלט של הליכוד כדי לתלות, הוא מתחקר אותו. "יש כאלה שלוקחים שלטים רק כדי לשרוף אותם", הוא מסביר. מישהו הסיר את דגלי ישראל שהוצבו מחוץ לסניף. "כשבנינו סוכה מישהו צעק 'מה אתם בונים סוכה, אתם לא חרדים'. אגב, בבני־ברק יש דגלי ישראל. את שלנו תלשו, כי אנחנו מערערים פה את השיטה".

אינסטלטור, לא קדוש

במקום השלישי ברשימת הליכוד בבני־ברק הוצב פעיל שכונות מפרדס־כץ, ויקטור ימין (35), ובמקום החמישי יצחק אורן (65), נציג ותיקי בני־ברק, ששירת במחזורים הראשונים של הנח"ל החרדי והוא גיבור מלחמת יום הכיפורים. המקום השני שייך לנציג הכיפות הסרוגות, אודי טנא.

טנא הוא דובר תנועת הימין 'אם תרצו', יועץ פרלמנטרי לשעבר וקצין במילואים. בבני־ברק הוא מוכר כמי שניהל מאבקים על הישרדותם של בתי ספר ציונים דתיים בעיר החרדית. לפני שנתיים ביקשה עיריית בני־ברק להעביר את מבנה אולפנת צביה בעיר לגורמים חרדיים. טנא התקשר לנציגים בעירייה, וחלק מהשיחות הוקלטו והועברו לכלי תקשורת. הפרשה הגיעה לשיאה כאשר בנות האולפנה קשרו עצמן לגדרות המוסד. לדברי טנא, למעט התעניינות שהביע ח"כ הרב אלי בן־דהן, כמעט לא נרשמה התערבות של הבית היהודי לטובת המוסד הציוני־דתי, ולטענתו המפלגה אף הזיקה למאבק. "מוסד דגל של הציונות הדתית היה על סף סגירה, ומי שהגיע לכאן היו מירי רגב, אורן חזן ועודד פורר. אחרי שהבנות קשרו את עצמן למוסד, ראש העיר התקפל".

אבל המאבקים על מאחזי הציונות הדתית בעיר החרדית יימשכו. כעת נלחם טנא על בית הספר הממלכתי־דתי לבנים 'סגולה', שגם אליו לוטשים גורמים חרדיים את עיניהם. "גם בסגולה יש גדרות, ואם יהיה צריך, מורים ותלמידים יקשרו את ידיהם באזיקונים למוסד. נגיע שוב לערוץ 2", הוא אומר.

וידר הליטאי מזדהה עם המאבק של טנא למען מוסדות הציונות הדתית. לדבריו, החזית הציונית בבני־ברק צריכה ללכת בגוף אחד. עם זאת, כל הניסיונות לחבר בין הליכוד לרשימת הבית היהודי המקומית התפוצצו. מי אשם? לדברי הליכודניקים, נציגי הבית היהודי מחוברים לעירייה ואינם מסוגלים לבקר אותה. אנשי הליכוד אף טוענים כי ראש העיר הנוכחי חנוך זייברט פעל לחזק את רשימת הבית היהודי המקומית כדי להחליש את רשימת הליכוד. לאחר הפיצוץ מילאו וידר וטנא את בתי הכנסת של הציונות הדתית בבני־ברק בכרוזים שלפיהם "דתי לאומי מצביע וידר". לטנא הוצע לשמש בראש רשימת הבית היהודי, והוא סירב. "אמר לנו מי שאמר שכל העניין בבחירות לעירייה זה לשבת ליד הצלחת ולאכול ממנה. מכיוון שאנחנו ביקורתיים אז כנראה לא נאכל מהצלחת, אבל אנחנו חושבים שמפלגה שמגובה במפלגת שלטון יכולה לעשות שינויים מרחיקי לכת", הוא אומר.

רחוב יהודה הלוי היה בעבר אחד המרכזים של המחנה הלאומי בעיר החרדית. סניף הליכוד ניצב בגאון ליד קופת חולים לאומית. מעליו שוכן סניף בני עקיבא שעודנו פעיל, אם כי מראהו החיצוני מוזנח ודגלי ישראל שעליו מרוטים ומאובקים. לידו שוכן בית במברגר, על שם מנהל בית ספר המזרחי בבני־ברק, ד"ר שמחה במברגר. היום יש בבית במברגר בית כנסת חסידי, והסביבה מלאה כוללים ובתי מדרש.

"זה היה הצנטרום של הצנטרום של הציונות הדתית", קובע טנא, שזוכר את ימיו כחניך בני עקיבא ברחוב. אז מה בעצם מחפש צעיר דתי־לאומי, שאף קנה בית בבני־ברק, בעיר שהלכה והתחרדה? "בבני־ברק יש קהילה דתית־לאומית", משיב טנא. "נכון שהעיר השתנתה עם הזמן, אבל בשנים האחרונות יש יותר צעירים דתיים־לאומיים שחוזרים לכאן כי זו עיר בעלת פוטנציאל אדיר".

טנא גר באזור שקרוב יותר לרמת־גן, ושיש בו לא מעט כיפות סרוגות וחרדים עובדים. "המיקום של בני־ברק מצוין, הנדל"ן עולה פה. יש כאן אזורים של חברות ומסחר ולשכות של שרים. אני חושב שבני־ברק היא עיר העתיד. בבית הספר הציוני־דתי שאנחנו נאבקים עליו, כ־70% מהתלמידים הם תושבי בני־ברק. נוצר שילוב מדהים בין כיפות סרוגות לחרדים מודרנים, ואם חושבים על זה שהציבור החרדי רק ילך ויגדל ויתפוס מקום משמעותי בחברה הישראלית, לחיבור הזה יש פוטנציאל מרתק".

בינתיים אבי דיכטר וענת ברקו נכנסים לסניף המקומי.האולם מלא. מגיעים לא מעט ותיקים, ולצדם צעירים חרדים. ברקע נשמע הסלוגן של הליכוד: "כולנו ביחד, כל אחד לחוד, יודעים שזה נכון, זה הליכוד". המשתתפים עוצרים את דיכטר וברקו לסלפי. אחד הנוכחים בליכודיאדה הבני־ברקית הוא צעיר בעל חזות חסידית שלדבריו יצביע לליכוד. הוא מתאר את התשתיות המוזנחות ליד ביתו, ואת הפקקים הבלתי נסבלים ברחובות המרכזיים. הוא רוצה שינוי, וסבור שרק הליכוד יכול. "כמוני יש עוד מאות, השאלה הגדולה אם החבורה הזו תצליח להגיע אליהם".

וידר מקבל הודעה משליחים נוספים של רב בני־ברקי, ובה נאמר לו שלנציגי הרבנים יש קדושה. הליכודניקים לא נשלחו על ידי הרבנים, ולכן הם בבעיה מבחינת סייעתא דשמיא. "צחקתי", אומר וידר. "השבתי להם שבעיניי נציג ציבור הוא אינסטלטור, לא קדוש. הוא פועל לפתור בעיות, ואם בבני־ברק יש בעיות ביוב הוא צריך לפתור אותן. הציבור החרדי צריך להבין שמה שיקרה בבני־ברק יקרה בכל האזורים החרדיים. אם כאן לא היו בחירות, וזה מה שכמעט קרה, היו באים במקומות אחרים ואומרים: בבני־ברק, עיר התורה, אין בחירות, אז למה לעשות בחירות? ואם אין בחירות, העסקנים מנצחים ולא הציבור".

שלמה גורי, יו"ר הבית היהודי בבני־ברק, מסר בתגובה:
"אנחנו ניהלנו מו"מ עם יעקב וידר ואנשיו ורצינו להתאחד. מבחינה אידאולוגית יש מה שמאחד בינינו. אני אף הסכמתי להיות מקום שני ולא ראשון, שכן וידר סבר שבראש צריך לעמוד מישהו חרדי כי מדובר בבני־ברק. אוקיי, קיבלנו. אבל לאורך כל הדרך הוא שידר שהוא רוצה להיות באופוזיציה ולא בקואליציה, וזה לא מקובל. כשאני מבטיח הבטחות לאנשים אני לא יכול לומר להם שאעשה את זה מהאופוזיציה. שלושים שנה אני מכיר את המערכת, ויודע איך העירייה עובדת. הסברתי לחברים מהליכוד: אתם הולכים לאופוזיציה, אתם לא תשנו שום דבר. המטרה שלנו היא לדאוג לציבורים חלשים בבני־ברק, ומהאופוזיציה לא נוכל לעשות זאת. הם רוצים לשבת באופוזיציה כדי לתקוף ולדבר על שחיתויות ורעיונות".

על הטענה שהעירייה מסייעת לבית היהודי כדי להחליש את הליכוד המקומי אומר גורי: "אף אחד לא עוזר לנו, הכול בכוחות עצמנו. אין לנו גם תקציבים, אלו טענות מופרכות. גם הטענה שבזכותם יש בחירות איננה נכונה. יש עוד מפלגות שרוצות בחירות חוץ מהם. כמו כן, האמירה שלאודי טנא הציעו את יו"ר הבית היהודי לא באה ממני. אני לא הצעתי לו את ראשות הרשימה".