שופטי בג"ץ דוחקים במשרד המשפטים להחמיר את הסנקציות המשמעתיות נגד הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, בנוגע להתבטאויותיו השנויות במחלוקת ובכל הנוגע להתנהלותו בפרשת המשחטה בצפון. לאחר ששרת המשפטים איילת שקד קיימה עמו "שיחת הבהרה", כעת מבהירים השופטים מצדם כי הרב לא שינה את דרכו בעקבות אותה שיחה. "עושה רושם שאולי ההבהרות לא עושות עליו רושם", אמרה אתמול נשיאת העליון חיות בדיון בבג"ץ.
הדיון עסק בעתירה שהגיש המרכז הרפורמי לדת ומדינה ובה דרישה להעמיד לדין את הרב הדתי לאומי אליהו, וזאת בשל התבטאויותיו השנויות במחלוקת נגד ערבים וכן התנהלותו בפרשת המשחטה בצפון שנחשפה לאחרונה ב"כאן11". מדובר בעתירה הנידונה כבר משנת 2016, שבמסגרתה קיימה שרת המשפטים ב-2017 שיחת הבהרה עם הרב ובה הדגישה "בין היתר את חובת הזהירות המתבקשת מתוקף תפקידו", כך לדברי הפרקליטות.
הדיון אתמול התחדש מאחר שלטענת המרכז הרפורמי הרב מתעלם מהבהרות שרת המשפטים. "אנו רואים שעד כה הוא מרשה לעצמו להשתלח בציבור הערבי ומרשה לעצמו לאיים על נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, מרים נאור", אמרה עו"ד אורלי ארז-לחובסקי, המייצגת את המרכז הרפורמי. "הוא מאיים על עובדים המבקשים להתאגד בארגון שמאלני קיצוני והוא גרם לפיטוריהם בלשון ביריונית ותשובת המדינה בכל זאת לא להעמיד אותו לדין ויש פה אמירות שקורעות קרעים קשים בין הציבורים השונים בחברה הישראלית ואת כל זאת לא לקחה שרת המשפטים בחשבון".
בדיון שהתקיים בפני השופטים אסתר חיות, עופר גרוסקופף ויצחק עמית, נטו השופטים לדעה כי על משרד המשפטים ובכלל ושרת המשפטים בפרט להחמיר את הסנקציות המשמעתיות נגד הרב. "יש פה עתירה על התבטאויות שהיו בעבר, וממשיכות פחות או יותר באותו הכיוון וזה לא יכול לשחק לעניין זה וצריך לקבל החלטה שלוקחת בחשבון את המכלול", אמר השופט גרוסקופף. "אולי זה מכלול שצריך פעם אחת להתייחס לכולו לעצם ההתנהלות בצורה הזאת".
עו"ד יובל רויטמן ממחלקת הבג"צים, המייצג את המדינה ואת שרת המשפטים, השיב כי "החלטה קודמת שהתקבלה על ידי השרה, התייחסה למכלול התבטאויות של הרב, עשרות, ההחלטה התייחסה לטעמים השונים בגינם ניתנה המלצה מדוע אין מקום להעמידו לדין משמעתי וחשבו כי השרה תנהל איתו שיחת הבהרה. לאחר מכן היו פניות נוספות והתקבלה החלטה נוספת המתבססת על ההחלטה המקורית".
"נדמה לי שמה שחברי מנסה לשאול האם אין משמעות להצטברות הדברים ולהיקפם והכל סביב אותם נושאים", חיזקה הנשיאה חיות את גישתו של השופט גורסקוף. "ההחלטה שהתקבלה ביולי, באשר לאותה התנהלות. זה נופל על אוזניים ערלות והכל נמשך, השאלה האם לכמות ההתבטאויות אין משמעות שיכולה לשנות את ההחלטה. אם אדוני היה אומר למשל היות שהייתה שיחה בדצמבר 2017, כמעט שנה, והרב לא הפיק את הנדרש מאותה שיחה טלפונית. יכול להיות שאם אדוני היה אומר ששרת המשפטים מתכוונת לקרוא לו לשיחה נוקבת יותר, ולהזהיר שאם הדבר יימשך היא תשקול העמדה לדין וכד', ייתכן שזה צעד אחר לפני נקיטה בהליך על פי החוק. אבל גם את זה אתם לא אומרים, אתם אומרים שזה חופש הביטוי ומקביל לאמות מידה של נבחרי ציבור ולכן הוא יכול להמשיך כרצונו. הכול סב סביב אותם נושאים ואין פה חידוש. השאלה היחידה מה המשקל של הצטברות הדברים והמשכם למרות שיחת ההבהרה".
השופט גרוסקפף המשיך ואמר כי "יש מקרים שבהם אתם אומרים שנעתר משהו מסוים ויש לנו סיבות לא לתת את הדבר הזה ואנו נוקטים צעדים אפקטיביים אחרים, אולי כאן יש מקום לנקוט בצעדים אחרים. בכל זאת, לטענת העותרים יש פה בעיה מסוימת, אם גם אתם חושבים שיש, יש מקום לטפל בכך".
עו"ד רויטמן ניסה לחמוק מקיום שיחת הבהרה נוספת בין שרת המשפטים לרב אליהו ואמר "לגבי השיחה הנוספת, זה וודאי משהו שיצטרך להישקל וכמובן נעביר את הערת בית המשפט ויצטרכו לקחת זאת בחשבון לגבי אותם התבטאויות. השאלה, לאחר שהייתה שיחה אחת, כמה יש מקום לקיים שיחה נוספת באותה מתכונת?" על כך השיבה נשיאת העליון חיות: "הפעם אולי לא כדאי שזה יהיה בטלפון, אולי שיחת בירור ממש עם התראה וכד'. עושה רושם כי אותה שיחה טלפונית לא הטביעה חותמה על הנוגע בדבר".
כזכור, ב-2017 משרד המשפטים ושרת המשפטים החליטו שלא להעמיד לדין משמעתי את הרב שמואל אליהו בגין התבטאויותיו נגד בני מיעוטים. במקום זאת החליטו כי שרת המשפטים, איילת שקד, תקיים עם הרב שיחת הבהרה. החלטה זו ניתנה בעקבות עתירה לבג"ץ של המרכז הרפורמי לדת ומדינה. על פי הודעת הפרקליטות, שיחת ההבהרה שתנהל שרת המשפטים עם הרב "תדגיש בין היתר את חובת הזהירות המתבקשת מתוקף תפקידו". בין ההתבטאויות השונות שבגינן הוגשה העתירה, אמר הרב אליהו כי "צריך לזרוק את כל הסטודנטים הערבים ממכללת צפת"; וגם: "אני עדיין קורא לא להשכיר דירות לערבים ולא למכור דירות לערבים, אני לא חזרתי בי מדבריי. שהם יחיו באזור שלהם, ואנחנו באזור שלנו".
מלשכת הרב אליהו נמסרה תגובה מפורטת:
"1. עתירה זו אינה העתירה הראשונה שמגישה 'האגודה לזכויות האזרח' עם התנועה הרפורמית שחרטה על דגלה 'פלורליזם', כל העתירות עוסקות בניסיון למנוע מהרב אליהו ומרבנים נוספים את חופש דיבור. הדיון בפני בית המשפט הוא הערך שנקרא "חופש הדיבור". האם הוא שמור רק לאליטות של האקדמיה העיתונות והאומנים או שהוא נכס בסיסי של כל אדם במדינה דמוקרטית, גם של רבנים.
2. העתירה של האגודה לזכויות האזרח היא נסיון לומר שלרבנים אין חופש דיבור כמו לכל שאר האמנים, השדרנים, המרצים באוניברסיטאות, וכל אנשי השמאל שמקבלים את משכורתם מקופת המדינה בדיוק כמו הרב.
3. העותרת בתיק זה כתבה על חופש הדיבור של אנשי רוח: "מחקר, לימוד והוראה בכל תחומי הרוח האנושית, שאין עליהם אזיקים – מרוממים את הפרט בחברה ועמו את החברה כולה".
4. לדעתה של אותה אגודה "חופש הביטוי" צריך לחול גם על מקרים של התבטאויות קשות: "כמו חופש הביטוי כך גם החופש האקדמי נבחן ב"מקרים קשים" ולא בעת השמעת דברים שבלב הקונצנזוס".
5. גם על חופש האומנות בקולנוע ותיאטרון נאמר על ידי אותה אגודה: "תפקידם של הקולנוע והתיאטרון הוא לעסוק בסוגיות רגישות ומעוררות מחלוקת ולעודד חשיבה ביקורתית. אין זה מתפקידם לעודד את הלגיטימציה של המדינה או לשמור על תדמיתם של חיילי צה"ל".
6. מתשובת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה נראה כי דעתה זו של האגודה על חופש הביטוי הייתה מקובלת גם על היועץ המשפטי לממשלה. באמצעות המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר יצאה ממנו הוראה לשרת התרבות מירי רגב כי אסור למדינה לשלול תקציבים מתאטרון שמתבטא התבטאויות קשות בסוגיות רגישות ומעוררות מחלוקת שמעודדות חשיבה ביקורתית.
7. לדעתו של היועץ באמצעות גברת דינה זילבר אסור למדינה למנוע מהתאטרון הזה תקציבים ואסור למדינה כלל לבחון את התוכן של ההצגות שמוצגות בבתי התאטרון השונים. וכך כתבה: "מדובר בהצטברות מדאיגה של מקרים המעבירים מסר בעייתי כי פעילותם של מוסדות התרבות והיוצרים נבחנת כל העת תחת עינה הפקוחה של המדינה, כי הם נתונים לפיקוח וניטור מתמידים מטעם השלטון, בחינה היורדת לשורשו של חופש הביטוי. מסר זה מתעצם ביתר שאת נוכח תכיפותן של פניות אלו."
8. הנושאים שבהם עוסקת העתירה הזו הם הנושאים הטבעיים שבהם עוסקים רבנים. גם אם ישנם דברים נוקבים, הם לא מתקרבים לעוצמת הקושי של הנושאים שעסקו בהם אנשי האקדמיה, העיתונות והתאטרון. מדובר בדעתם של רבנים על יחסים המוסקסואלים, יחס לגיוס נשים, היתר לשמוע שירת נשים. פרשת אלאור עזריה. שריפת היערות וחקירות ראש הממשלה וביקורת על מערכת המשפט. אמירות תורניות והלכתיות שאף נידונות בשיח הציבורי תדיר, בכל כלי תקשורת. הניסיון של העותרים לחסום את הרבנים מלהתבטא בנושאים אלה עומד כעת במוקד עתירה זו. פלא איך לא רעדו הידיים לרפורמים ול"האגודה לזכויות האזרח" כשחתמו על העתירה הזאת."
