ימים ספורים לפני הבחירות המקומיות, קשה להעריך מי האיש שיוביל את בירת ישראל בחמש השנים הקרובות. ביום שלישי הודיע 'הפלג הירושלמי' הקיצוני על תמיכה בשר זאב אלקין, שמשמעותה עוד כמה אלפי קולות עבורו. במירוץ הצמוד שבו נמצאים המועמדים, מדובר בחיזוק נאה. מנגד, קשירת שמו בקיצונים המכים חיילים חרדים ברחובות ומשבשים את החיים בבירה, עלולה גם להזיק לאלקין.
"תומכים בי כל מיני אנשים מכל הקשת הירושלמית שעמדותיי שונות מעמדותיהם", אומר על כך אלקין. "בסיס התמיכה בי הוא הציונות הדתית והציבור המסורתי בעיר, אבל יש גם ציבור חילוני שתומך בי. אני פוגש אנשי מרצ שאומרים לי 'אנחנו חלוקים עליך מדינית, אבל מצביעים לך כי אתה תהיה הכי טוב לעיר'. תומכים בי גם חרדים, שדעותיי שונות משלהם. ודאי שדעותיי שונות משל הפלג" .
מה הסכמת לתת בתמורה לתמיכה הזו?
"כלום".
אני מניחה שיש לך הסכמי תמיכה עם חלק מהסיעות.
"כשיש הסכמים אני מפרסם אותם. עוד לא ראיתי למשל שמשה ליאון פרסם הסכמים שיש לו עם דגל התורה ועם ש"ס. אני את שלי פרסמתי. למשל עם הבית היהודי, עם הרשימה למען השכונות. יש חוק, ואין לי שום הסכמים סודיים שאני מחביא. במקרה של הפלג, הם עצמם הסבירו שהם בסיטואציה של אין ברירה. הם אומרים שהם לא רוצים ללכת עם יוסי דייטש כי הוא מפסיד, והם צודקים. אין לו שום סיכוי לעלות לסיבוב שני. הם לא רוצים ללכת עם עופר ברקוביץ כי מבחינתם הוא אנטי־דתי, והם לא הולכים עם ליאון כי הוא מזוהה מצד אחד עם אביגדור ליברמן שהוא סדין אדום עבורם, ומצד שני עם דגל (התורה, שא"כ), שידרשו להחרים אותם. אז אני לא צריך לתת פה כלום. הדבר היחיד שעניין אותם הוא אם אני אשמור על הסטטוס־קוו, ואת זה כבר הצהרתי בכל הראיונות שאעשה. הם גם שאלו אותי אם אני אחרים אותם במקרה שידרשו ממני, ואמרתי שאני לא מחרים אף אחד. כשהיו קטטות והרביצו לגפני אני יצאתי בגינוי. אין לי חיבור מיוחד עם הפלג, אבל ברור לי שאני האופציה היחידה שקיימת בשבילם".
אנחנו נפגשים בלשכתו של אלקין במשרד להגנת הסביבה שבראשו הוא עומד, אך בימים אלה רוב זמנו מוקדש למרוץ האינטסיבי בבירה. את יום ראשון הוא נאלץ להקדיש כמעט עד סופו לממשלה ולקבינט, וכך קורה שאנחנו מתחילים את הריאיון במשרד, אך מהר מאוד עוברים למכוניתו של השר, בדרך לעוד מפגש בחירות. "הלוואי שיהיו יותר שעות ביום", הוא מפטיר.
במסגרת בליץ סרטוני הבחירות שהפיצו המועמדים בשבוע האחרון, פרסם מטה אלקין סרט שבו הוא קורא לתושבי ירושלים לבחור בו כדי לא לקבל את ליאון ו"הבוסים שלו", ליברמן ודרעי, בסיבוב שני מול ברקוביץ.
אם ליאון כל־כך נורא בעיניך, מדוע אתה לא מצטרף אליו ובולם את ליאון?
"כי אני חושב שאני מועמד טוב יותר לעיר מברקוביץ, גם ביכולת לנהל את העיר ולהוביל אותה. בכל זאת צריך ניסיון. עופר הוא בחור טוב ואשמח שיהיה חלק מהקואליציה שאקים, אבל כדי להוביל תקציב שנתי של 9 מיליארד שקל צריך ניסיון ניהולי ולדעת איך עובדים מול הממשלה ומגייסים תקציבים. אגיד לך עוד משהו: עופר יפסיד מול ליאון, לא משנה באיזה סיבוב, זו עובדה. ניר ברקת, שהיה ראש עיר מכהן והיה מאוד פופולרי במיינסטרים הציוני־דתי, ניצח את ליאון עם 7,000 קולות חרדים. מאז עברו חמש שנים ואחוז החרדים בעיר לא ירד. לכן ברור שברקוביץ מפסיד וזה או אני או ליאון, והמשמעות של ליאון ראש עיר היא שאריה דרעי ראש עיר".
מה כל־כך נורא בזה שאריה דרעי יהיה פה ראש עיר?
"מי שזה מתאים לו שדרעי ינהל את העיר, שיצביע משה ליאון. אם ליאון יקבל שתי הנחיות סותרות מליברמן ומדרעי – מה הוא יעשה אז? היום הם ביחד, אבל מחר יהיו בחירות וליברמן יצטרך לעשות קמפיין בחנות חזירים כמו שעשה באשדוד, ואריה דרעי יעשה כוכבית גיור. לצד איזה קמפיין ליאון יתייצב? תומכים בי הרבה אנשים – ראש הממשלה נתניהו, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, השרים בנט ושקד, אבל אף אחד מהם לא מנהל אותי".
ראש הממשלה אולי לא ינהל אותך, אבל כאיש ליכוד כן תהיה לך מחויבות אליו. זו אחת הטענות נגדך של יוסי דייטש, שמנהל קמפיין שלם בנושא הבנייה.
"זו סוגיה משעשעת מאוד. אני הרי נמצא שנים רבות בזירה הפוליטית, והרבה פעמים נאלצתי להתעמת עם ראש הממשלה בשביל הבנייה ביהודה ושומרון ובירושלים. לא ראיתי אף פעם את דייטש או את חברי אגודת ישראל איתי. כשהיינו צריכים להיאבק על חוק ההסדרה, כמעט פיטרו אותי מתפקיד יו"ר הקואליציה. היו אז כותרות שמשום שהצבעתי נגד עמדת ראש הממשלה, יפטרו אותי.
כשדרשתי לבנות בגבעת המטוס, כמעט פיטרו אותי מתפקיד סגן שר החוץ. ראש הממשלה הוריד אותי אז מהטיסה לניו־יורק. זה היה סיפור מפורסם. כשהיה מאבק על הבנייה בשומרון, מי היה השר הראשון שבא להפגנות שארגן יוסי דגן? ואלה רק העימותים הגלויים. תשאלי את כל ראשי המועצות ביו"ש, שחתמו על הקריאה להצביע זאב אלקין בירושלים. תשאלי את מגורשי גוש קטיף, שאין מערכת בחירות שהם לא מתייצבים להתנדב וגם הפעם קיבלתי מהם טלפונים".
אמרת שתבנה את ירושלים מערבה כדי להגדיל את מקומות הבנייה והתעסוקה, גם במחיר עימות עם הירוקים. מה עם בנייה מזרחה?
"זה פשיטא, זה ברור. התוכניות שלי כוללות בנייה בעטרות והמשך פיתוח של הר חומה וגבעת המטוס. אבל צריך לבנות גם מערבה ולספק כמות הכרחית של יחידות דיור כדי שהמחירים יפסיקו לעלות פה וזוגות צעירים יוכלו להישאר. בלי בנייה מסוימת מערבה, לא נגיע למספרים הנדרשים".
אלקין מדבר על מאבקיו למען בנייה במזרח ירושלים וביו"ש, אך בתחילת השבוע, בישיבת הקבינט, הוא לא התנגד לדחיית הפינוי בחאן אל־אחמר. כשאני שואלת אותו על הזיגזג של נתניהו בנושא הפינוי, אומר אלקין: "מה שהיה לי להגיד בקבינט אמרתי בקבינט. אני נאבק שנים על קידום הבנייה באזור E1, ואף שזה לא בתחום השיפוט של ירשלים איאבק על זה בכל הכוח כי זה חשוב אסטרטגית למדינת ישראל, ובמיוחד כי אני תומך נלהב בחוק ירושלים רבתי. אני מקווה ש־E1 יהיה כמה שיותר מהר חלק מירושלים".
וחאן אל־אחמר, אני מתעקשת.
"יפונה חד־משמעית. בין שבהסכמה ובין שבכוח".
לא יכולת להצביע נגד, כמו שעשו שרי הבית היהודי?
"מה שקרה בקבינט אני משאיר בקבינט. פעם, כשיפרסמו מה קרה שם, כולנו נדע".
המסתננים השקופים
בשנה האחרונה יזם אלקין תוכנית לחלוקה עירונית של ירושלים, שבמסגרתה יוגדרו שתי שכונות ערביות במזרח העיר כרשות מוניציפלית חדשה. התוכנית ספגה ביקורת רבה מימין ומשמאל, ומתחריו משתמשים בה כדי לתקוף אותו. אלקין הבהיר שלא יקדם אותה מכיסא ראש העיר, שכן נושאים כאלה מצויים בסמכות הממשלה, אך הוא עדיין עומד מאחוריה.
"זו תוכנית שנבעה מהקושי שזיהיתי", הוא מסביר. "כולם מתעסקים עם המסתננים בדרום תל־אביב, ולא מתייחסים ל־50 אלף מסתננים בשתי שכונות ירושלמיות, כפר־עקב ומחנה הפליטים שועפט. הכניסה החופשית של האוכלוסייה הפלסטינית לשכונות האלה מתרחשת ברמה יומיומית. המשרד שלנו (המשרד לענייני ירושלים שאלקין עומד בראשו, שא"כ) הוא היחיד שיודע מה קורה שם היום.
עברנו בית בית וספרנו דירות מאוכלסות ודירות בהתחלות בנייה, והיום אני יכול לומר ש־120 אלף (פלסטינים) כבר גרים שם, ובתוך שנתיים זה יעלה ל־150. עכשיו הם שקופים, אבל לדור הבא תהיה זכות הצבעה. זאת אומרת שכל הניתוח הדמוגרפי שמדבר על 60־40 בעיר הוא לא נכון, יש פה 50־50. זו בעיה שכולם בורחים ממנה. אותי לימדו שבעיות לא נפתרות מעצמן. אני לא מוכן לוותר על מטר מרובע של ריבונות ישראלית בכל מקום, ודאי בירושלים. להעביר את השטח לפלסטינים זו לא אופציה. מצד שני, גם לסכן את הרוב היהודי אני לא מוכן".
בתחילת השבוע פורסם ב'ידיעות אחרונות' דיווח שלפיו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מתכוון להניח על השולחן תוכנית שבה ירושלים אמנם לא תחולק, אך היא תהווה בירה משותפת לישראל ולפלסטינים. האם אתה מכיר את התוכנית? והאם אפשר להתנגד לה, בהתחשב ביחסינו הקרובים עם ארה"ב והנשיא?
"אני חושב שאף אחד לא מכיר את התוכנית, כולל מי שפרסם אותה. היו כבר אינספור הדלפות, אבל גם אם זו תוכנית של טראמפ, עם כל היחס הידידותי שלו למדינת ישראל, אתנגד נחרצות לכל ניסיון לפגוע בריבונות ישראלית בירושלים. כראש עיר אעלה קמפיין בנושא הזה. אגב, היה לנו פאנל שבו כל המועמדים נשאלו מה יקרה אם תהיה פה ממשלת שמאל שתרצה לקדם את חלוקת ירושלים. אמרתי שאתייצב בראש המאבק נגד, וציפיתי שכולם יענו כמוני. עופר הפתיע אותי כשאמר שזה לא התפקיד שלו לנהל מאבק על ירושלים מאוחדת, כי זה נושא פוליטי וראש העיר צריך לדאוג לצרכים הפנימיים של העיר ולניקיון. אני חולק עליו בנקודה הזו. ראש עיר צריך לנהל מאבק על ירושלים גם מול טראמפ אם צריך".
תהיה לנתניהו יכולת לצאת נגדו אחרי ההטבות שנתן?
"שגרירות אמריקנית בירושלים שווה את חלוקת ירושלים? אנחנו לא ילידים שאפשר לקנות אותם בצעצועים. מעבר השגרירות זה מאוד חשוב, אבל בתמורה לזה להסכים לחלוקת ירושלים? לא יהיה".
בשנים האחרונות היה אלקין מעורב עמוקות בקשרים בין נתניהו לפוטין, ואני מנצלת את שיחתנו כדי לשאול אותו על מצבם הנוכחי של היחסים הללו, לאחר תקרית הפלת המטוס הרוסי בסוריה. "הרוסים נמצאים כבר כמה שנים בסוריה ושולטים בכל השטח האווירי שלה, ומדינת ישראל מצליחה עד היום, כולל היום, לשמור על חופש פעולה בשמי סוריה ולבנון", אומר אלקין. "זה לא הולך ברגל, וזה נגד האינסטינקטים הבסיסיים של אנשי הצבא הרוסי שנמצאים שם. אם היו שואלים אותי לפני ארבע שנים אם יש סיכוי שזה יקרה, הייתי אומר שזה קלוש. הסיבה היחידה שזה קורה ונמשך עדיין, עם כל החריקות שיש בזמן האחרון, היא מערכת היחסים שראש הממשלה בנה עם נשיא רוסיה, ואני שמח שתרמתי את חלקי הצנוע למערכת היחסים הזו. האם זה אומר שהרוסים עובדים אצלנו? חד־משמעית לא. יש להם אינטרסים שהרבה פעמים מתנגשים עם האינטרסים שלנו, ופוטין הוא לא נשיא ישראל אלא נשיא רוסיה, ולכן אי אפשר לצפות ממנו שיפעל לפי האינטרס הישראלי".
פוטין סלח לנו על הפלת המטוס?
"לא הפלנו את המטוס. הוא צריך לסלוח לסורים שהפילו לו את המטוס".
פרח השכונות
בחזרה מהקרמלין לכיכר ספרא. אלקין מאמין שהבחירות עדיין פתוחות ושהניצחון לא נמצא בכיסו של אף מועמד, גם לא שלו. אני שואלת אם הוא לא מצטער על כך שיצא להרפתקה הזו מכיסאו הבטוח בממשלה.
"בטח שלא. אני לא מחפש תפקיד. אני שר בשני משרדים, חבר קבינט ומקומי בפריימריז מובטח. אני מאוד אהוד בשטח המקומי, וכל הניסיונות של כמה עסקנים פה בסניף לתקוע טריז לא הועילו. השרים באים איתי לסיורים ושולחים סרטוני תמיכה. אני בשר מבשרו של הליכוד. אני עושה את זה כי אני מאמין שמכל המועמדים אני הכי נכון לירושלים. לנהל את ירושלים זה כמעט בלתי אפשרי. עמיתיי בממשלה אמרו לי את זה מהרגע הראשון, שאלו אותי למה אתה מכניס ראש בריא למיטה חולה".
למה באמת?
"שואלים אותי הרבה את השאלה הזו. כששאלו אותי מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול אמרתי שר חינוך. ניהלתי שנה את משרד החוץ, זה חשוב ומעניין, אבל חינוך חשוב יותר. אותו דבר ירושלים. בשביל מישהו כמוני, שבגיל 14 היה במחתרת ולמד עברית ויהדות והתחיל בתהליך של עלייה לארץ, ירושלים הייתה משהו שסימל המון. לכן זה שונה מעוד משרה ניהולית במשרד ממשלתי. התשובה השנייה היא שאני לא מקבל את האמירה שראש עיריית ירושלים הוא פחות מדרגת שר. כשהבן שלי שאל אותי 'אבא, למה אתה לא רוצה להיות שר, ראש עיר זה פחות חשוב', פתחתי לו את ברכת המזון והראיתי לו את הברכה השלישית. אמרתי 'תראה מה כתוב פה, ירושלים עירך, בונה ירושלים. לא כתוב משרד תחבורתך. ירושלים יותר חשובה'. והתשובה השלישית היא שירושלים היא עיר קשה מאוד לניהול בגלל המבנה הדמוגרפי שלה, אבל הפתרונות לבעיות שלה יהיו בסיס לפתרונות למדינת ישראל כולה, כי בעוד עשרים שנה כל מדינת ישראל תהפוך להיות דומה לירושלים. לכן האתגר הלאומי להוביל את ירושלים חשוב מאשר להוביל משרד ממשלתי או מה שאני עושה בקבינט".
אלקין זוכה לאהדה בקרב רבני הציונות הדתית, אך בינתיים נראה שהיא לא מתורגמת לתמיכה סוחפת בציבור הדתי־לאומי בעיר, המהווה שליש מהמצביעים. רבים ממנו אמנם יצביעו לאלקין, אך החרד"לים תומכים בדייטש, אחרים בליאון, והליברלים בברקוביץ.
"אני רואה פה הזדמנות היסטורית לראש עיר ציוני־דתי בירושלים, אבל התחושה שלי שהציבור הדתי־לאומי עוד לא מבין כמה זו הזדמנות היסטורית", סבור אלקין. "אנחנו הרבה זמן מדברים על זה שהציבור רוצה להוביל ולא רק להיות ליד או המקף המחבר, ולהוביל את ירושלים זה אחד מתפקידי המפתח במדינת ישראל. אני מופתע כמה מעט התלהבות יש בציבור הציוני־דתי מהבחירות האלה. אנחנו מפספסים פה. תסתכלי על ההתלהבות העצומה בציבור החרדי מיוסי דייטש, כי החרדים רוצים להוביל את ירושלים. תסתכלי על עופר ברקוביץ והחבר'ה החילונים בעיר שבאים עם להט בעיניים, ואילו הציונות הדתית מתפלגת ולא מספיק מתגייסת. חבל שהיא לא חושבת שהיא מסוגלת להוביל את העיר. אחת הסיבות שדגל התורה החליטו לא לתמוך בי, והם גם אמרו את זה, היא ש'אתה איש עם אג'נדה, איש ציונות דתית. עם משה ליאון אנחנו נסתדר, אריה דרעי יסדר לנו את הבעיות'".
כאשר נדרש להעביר את כתובתו לירושלים, בחר אלקין לשכור דירה בפסגת־זאב, שכונה פריפריאלית. הוא מצהיר כי הוא מתכוון להמשיך לגור שם גם אם ייבחר. "יש בירושלים תפיסה כזו שירושלים זה רק מרכז העיר. אפילו כשרצינו לשכור דירה ואשתי פרסמה מודעה בפייסבוק על המחיר שאנחנו מעוניינים בו, בעיתון 'הארץ' וגם ברקוביץ תקפו אותי 'איך הוא רוצה להיות ראש עיר, ואשתו אפילו לא יודעת מה המחירים בעיר'. אני התעצבנתי ואמרתי 'אני מכיר את המחירים בעיר, וזה נכון שבמחיר שפרסמנו אי אפשר לשכור דירה בטלביה, ברחביה או בקטמון, אבל בפסגת־זאב מצאנו אפילו בפחות. הנחת העבודה שמועמד לראשות עיר לא יכול לגור בשכונות מזעזעת אותי. רוב האוכלוסייה בעיר גרה שם, ויש חוסר איזון משווע בין השכונות למרכז. כל שכונה כזו, אם תשים אותה בנגב, יהיה בה הרבה יותר ממה שיש בה היום – אין מרכזי בילוי או מרכזים מסחריים, אין מבנים לתנועות נוער. זו אחת האג'נדות ששמתי על השולחן. יש פה אמירה שראש העיר גר בשכונות, ואני לא מתכוון לשנות את זה".
כל המועמדים מדברים על דיור ותעסוקה, אבל תושבי העיר מוטרדים מניקיון העיר וממשאיות הזבל שנוסעות דווקא בין שבע לשמונה בבוקר וחוסמות את השכונות.
"נושא הניקיון הוא אחד הראשונים שמוצגים בתוכנית העבודה שלי לעיר. כתבתי בצורה מפורטת מה צריך לעשות. לא רק ששמתי לב לכך, שמתי את זה בראש סדר העדיפויות. יחד עם זה אי אפשר לזלזל בנושא הבנייה, כי אם לא נטפל בזה הזוגות הצעירים ימשיכו לעזוב".
בשבתו כאחד מבכירי הליכוד, אלקין מעריך כי הבחירות לכנסת מתרחקות. לדבריו, "החרדים עושים סימנים שהם רוצים לפתור את משבר הגיוס ולא להידרדר לבחירות, ואם זה יקרה, אני לא רואה משהו שיפיל את הממשלה בחצי שנה הקרובה ואפילו מעבר לזה".
איך תחזרו לבוחרים שלכם בלי לפתור את עזה והמסתננים וחאן אל־אחמר? ראש הממשלה רוצה ארבעים מנדטים, איך זה יקרה?
"בסקרים אנחנו מתקרבים ל־35 מנדטים, ולכן זה אפשרי. לא מימשנו את כל מה שרצינו, אבל מימשנו לא מעט. אני לא חושב שהיה פוליטיקאי שעשה נגד ההסתננות כמו שראש הממשלה עשה. הוא בנה את הגדר כשכולם התנגדו, וזה עצר את זרם המסתננים בצורה חדה וברורה. אהוד ברק כשר ביטחון שכב על הגדר תרתי משמע כדי שזה לא יקרה. עשינו מאמצים כבירים להוציא מפה מסתננים, העברנו שלושה חוקים בנושא, וזה לא קרה כי לא הצלחנו לשנות את המאזן בין הכנסת לבית המשפט העליון".
ובעזה מתפרעים על הגדר כבר חצי שנה ויש תחושה של אובדן ריבונות. מבחינת תושבי העוטף, חוץ מוויכוחים בתקשורת בין השרים לא נראה שאתם עושים משהו כדי להשיב את השקט לתושבי הדרום.
"אני מאוד לא אוהב את ההתכתשות הזו בין שרי הקבינט. אנחנו מספקים חומר מודיעיני לאויבים שלנו חינם אין כסף. כחבר ועדת חוץ וביטחון אני יודע מה המחיר של פעולות כאלו. אני זוכר מה קרה בצוק איתן, זה היה פשוט מזעזע המחירים ששילמנו על ההתנהלות הזו, ולכן אני לא שם".
הצהרת שאם לא תיבחר לראשות העיר, אתה חוזר לממשלה. מה תאמר למצביעים שרואים בכך בעיה במחויבות שלך לעיר?
"אל"ף, אני אבחר. הציבור הירושלמי יבין שבבחירה ביני לבין ליאון עם דרעי, הוא יבחר בי. מה שנקרא עדיף אלקין עם נתניהו, בנט ושקד, מאשר ליאון עם דרעי. אבל על השאלה התיאורטית הזו אני מוכן לענות תשובה תיאורטית פשוטה: אני אהיה במקום שבו אני הכי אשפיע על ירושלים. כשר בכיר, הבאתי ארבעה מיליארד שקל לעיר, אבל ראש עיריית ירושלים משפיע 90 אחוז יותר ולכן אני מתמודד על התפקיד הזה. מצד שני, שר משפיע על מה שקורה בעיר פי אלף ממה שמשפיע חבר מועצת העיר. חברי מועצת העיר המתמודדים מולי לא הצליחו לעשות מה שאני עשיתי למען ירושלים, ולכן אהיה במקום שממנו הכי אשפיע על ירושלים".
