"ראשי ערים צריכים לקבל חסינות כמו ח"כים"

יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין־מכבים־רעות נרגש לקראת יום שלישי הקרוב. לא בגלל מערכת הבחירות בעירו, שבה הוא מועמד יחיד לראשות העיר, אלא בגלל הפנים החדשות שצפויות להצטרף לפורום ראשי הרשויות שהוא עומד בראשו. אם בעבר הבחירות לשלטון המקומי נחשבו למנומנמות משהו, והניבו אחוזי הצבעה מעטים שעמדו על 40־50 אחוזים, הפעם ביבס מקווה לראות מספרים אחרים לגמרי. "זה ישתנה, משום שבפעם הראשונה יום הבחירות יהיה יום שבתון. במודיעין הצביעו לעירייה 51 אחוז, ובבחירות לכנסת, שהן יום שבתון, יותר מ־80. זה יהיה המבחן. אם אחוז ההצבעה לא יעלה גם הפעם, סימן שבאמת לאזרחים לא אכפת ואז יצטרכו לבטל את יום השבתון. אני מעריך שהפעם נעבור את 55 האחוזים. בסופו של דבר הרשויות משפיעות על חיי האזרחים יותר מכל גוף אחר".

השלטון המקומי הוא שריד של התקופה המנדטורית, ולמעשה מעמדו מעולם לא הוגדר. האם המצב הזה אינו מחדד את הקביעה שמי שקובע הוא השלטון המרכזי, והרשויות, בינינו, לא כל כך חשובות?
"זה לא נכון. 67 רשויות, שבהן חיים 65 אחוז מתושבי מדינת ישראל, לא מקבלות מענקים ומסתדרות בעצמן. בלי הרשויות המקומיות המדינה לא תוכל להתנהל, כי אנחנו הזרוע הביצועית האמיתית. אנחנו עושים הכול: חינוך, תרבות, פנאי, ספורט. הדבר היחיד שאנחנו לא עושים זה צבא, אבל יש לנו שיטור עירוני שמטפל בסכסוכי שכנים ועניינים מקומיים".

אגב, ביבס אינו סבור שיש להכפיף את המשטרה לרשות המקומית, כמו בארה"ב ובמדינות נוספות. "השיטור המקומי פועל יפה ומפנה את המשטרה לעסוק בנושאים אחרים, שבהם היא הגורם המקצועי שיודע לטפל".

אחד האתגרים המרכזיים שעמם מתמודד ביבס הוא נושא טוהר המידות בשלטון המקומי. בחמש השנים האחרונות הגיעו לחדרי החקירות לא פחות מ־60 ראשי רשויות, זאת מלבד עשרות נושאי תפקידים בכירים אחרים במישור המקומי. ביבס מכיר את הסוגיה מקרוב. הוא היה חבר בצוות לחיזוק טוהר המידות בשלטון המקומי, שהוקם עוד ב־2014, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר ובהשתתפות נציגי המשטרה, השלטון המקומי ומשרדי המשפטים והפנים. בדו"ח שהוגש בינואר 2016 המליצו חברי הצוות להוציא את נבחרי הציבור מוועדות המכרזים, ולהתנות מינויים של עובדים בכירים שהם בעלי זיקה לנבחרי ציבור באישור של ועדה חיצונית. עוד נקבע שיש להסדיר את נושא התרומות, ולגבש הנחיות לצמצום פעילותם של המאכערים. בעקבות ההמלצות גובש תזכיר חוק, אך הוא טרם קודם בכנסת.

האם ייתכן שהמציאות הזאת מרתיעה אנשים מלהיכנס לפוליטיקה המקומית, אחרי שדבקו בה כל כך הרבה פרשיות שחיתות? האם משהו רקוב בשלטון המקומי?
"בהחלט ייתכן שבגלל כל מה שקורה מסביב, אנשים נזהרים יותר וחושבים פעמיים", משיב ביבס,"אבל שום דבר לא רקוב בשלטון המקומי. רוב רובם של ראשי הרשויות הם אנשים טובים, ישרים והגונים. תפוחים רקובים יש בכל מקום, והם מאפילים על כל הארגז. אני מציע גם להסתכל על המספר הגדול של התיקים שנסגרים".

בעיקר מחוסר הוכחות. לא פחות מ־18 ראשי רשויות הורשעו.
"נוצר מצב אבסורדי שברגע שמפרסמים משהו נגד מישהו, כבר שופטים ותולים אותו בכיכר. אחרי כמה שנים מודיעים בקטן שהוא זכאי, אבל זה קורה אחרי שכבר הרסו את שמו או שלחו אותו הביתה. נכון שיש ראשי ערים שהורשעו, אבל ביחס ל־257 ראשי רשויות המספר אינו גדול. צריך לחכות לתום ההליכים.

"רק בשבוע שעבר זוכה ראש מועצת הר־אדר מכל אשמה. הוא ראה את השוטרים מגיעים לביתו בחמש בבוקר והיה בטוח שמשהו קרה לבן שלו, קצין שמשרת ביחידה מובחרת. כשהבין מה קרה, פרץ בבכי. אין שום סיבה בעולם שלא לקרוא לו לחקירה בשמונה. ראש עיריית גן־יבנה עבר תשע שנים של עינוי דין ובסוף זוכה, תבע את המדינה וקיבל פיצויים של חצי מיליון שקל. את שלומי לחיאני בבת־ים עצרו בארבע בבוקר כאילו הוא מחבל מתאבד. אני מציע לכולם לנהוג באחריות. למה להשפיל ראשי רשויות? כדי לגרום לאחרים לברוח?

"אני מציע לשנות את כללי המשחק ולנהוג בצורה הגונה יותר כלפי אישי הציבור. זו הסיבה שלא מעט אנשים טובים מדירים את רגליהם מהשלטון המקומי. הם אומרים, למה אני צריך את זה".

האם לדעתך צריך להיות לאיש ציבור דין אחר לעומת סתם אזרח?
"לא, אבל צריך להשוות את התנאים בין אנשי הציבור שיושבים בכנסת לאלה שיושבים בשלטון המקומי. אפשר להעביר בחוק שחקירת ראשי רשויות תהיה באותם תנאים שבהם חוקרים חברי כנסת".

כלומר, להעניק חסינות לראשי ערים כמו לחברי כנסת או שרים?
"כן. הם צריכים לקבל חסינות. הם צריכים לקבל הגנה בדיוק כמו חבר כנסת".

ומי יסיר את חסינותם? הכנסת?
"אפשר לקבוע בחוק שתוקם ועדה מקצועית בראשות היועץ המשפטי לממשלה. צריך להגן עליהם, אחרת נמצא את עצמנו בקרוב עם אנשים בינוניים ומטה".

האם אין איזה ליקוי במבנה הרשויות והתנהלותן, שהוא בגדר פרצה קוראת לגנב?
"מי שישר ישר, ומי שלא – לא", חורץ ביבס, אבל בכל זאת מציע שינוי חוקי שלדעתו יצמצם את אפשרויות ההשחתה בזירה המוניציפלית. "במודיעין הוגדרה תוכנית־אב לכל שכונה ומי שזוכה בונה, ואין לו שום שיג ושיח איתי. זה מה שצריך לעשות בכל מדינת ישראל.

"ראשית צריך לבטל את 'חוק שבס־כחלון' (המאפשר לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לאשר תוספת של עד 20% בשטחי הבנייה לטובת הוספת יחידות דיור, במגרשים המיועדים לבנייה רוויה; מ"ט). אתה ניצב בפני דילמה: כמה לתת, חמישה אחוזים? עשרה? עשרים? זה נותן פתח ללחצים, ולא צריך לאפשר את זה. אם בשכונה חדשה מתוכננות אלף יחידות דיור, למה להוסיף עוד 20 אחוז? יש תוכנית שבנויה לפי מרקם, תשתיות, מבני ציבור, פארקים. תשאירו את זה כך, ואל תשנו שום דבר. ברגע שיהיה סדר, אנשים יבינו שלא צריכים מאכערים".

אליך באים מאכערים?
"לא. אני לא צריך אותם והם לא צריכים אותי. חוץ מאנשי מקצוע ומתווי מדיניות, איש לא ייכנס ללשכה הזאת, והמזכירות יודעות את זה".

אולי אפשר למצוא פתרון חלקי בכך שכהונתם של ראשי ערים תוגבל במספר הקדנציות?
"אין שום התאמה בין מדד השחיתות לשנות הכהונה. הגבלה תוביל גם לכך שעל התפקידים יתמודדו אנשים בינוניים ומטה, שכל מה שהם רוצים זה לסמן וי ולהוסיף שורה בקורות החיים שלהם, ולא אנשים שרואים בכהונה הזאת מפעל חיים וחלק מתפיסת עולם. אני אומר שאם להגביל – אז את כולם, את כל התפקידים הציבוריים במדינת ישראל".

"לא חוכמה רק לריב"

חיים ביבס נולד וגדל בבית־שאן, היה חבר בתנועת הנוער בית"ר, ובגיל 18 הצטרף לשורות הליכוד ואף הקים את תנועת הנוער הלאומי בעיר. הזהות הליכודית היא עניין משפחתי אצלו: ביבס הוא אחיינו של השר לשעבר דוד לוי, אביהם של חברי הכנסת אורלי לוי־אבקסיס וז'קי לוי. ב־1997 עבר למודיעין. יש לו תואר ראשון מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, ותואר שני במנהל ציבורי ושלטון מקומי מאוניברסיטת בר־אילן. הוא סגן־אלוף במיל', מפקד גדוד 'זמן יקר', העוסק בהכשרות לקורסי קצינים, מ"כים ואימוני מילואים. לו ולרעייתו יפית שלושה ילדים.

לפני כשבועיים קם חיים ביבס מהשבעה על מות אביו שלמה ז"ל, שממנו, לדבריו, ספג אהבה גדולה לארץ ישראל. "נהגנו לטייל ברחבי הארץ במקומות שלא הרבה מגיעים אליהם. אבא לימד אותנו ציונות לשמה", הוא מספר.

האבל קטע זמנית את מסע הבחירות של ביבס לעיריית מודיעין־מכבים־רעות, שבראשה הוא עומד יותר מעשור, אם כי בהקשר הזה כאמור אין לו סיבה לדאגה. כדי להבין מדוע איש מלבדו לא הציג מועמדות, די להביט בשיעורי התמיכה שקיבל בבחירות המקומיות הקודמות, ב־2013: קרוב ל־90 אחוזים מהקולות. אלה אחוזים של פידל קסטרו או אסד, אני מתבדח. ביבס לא צוחק. "את הדמוקרטיה לא אתה קובע, אלא הציבור. במקומות שבהם ראש העיר הוא דומיננטי, מפתח את העיר ועושה את העבודה כמו שצריך, הציבור לא מחפש משהו אחר. לצערי, איש לא מתמודד מולי הפעם".

לצערך?
"כן, כי זה מחייב אותי לעבוד יותר קשה כדי לשכנע את הציבור להצביע לרשימה שלי למועצת העיר. המועצה לא פחות חשובה מראשות העיר. בסופו של דבר אני צריך לחתום על הסכמים קואליציוניים, שבהם כל אחד מנסה לסחוט כמה שיותר. כשיש לך שליטה במועצה, יכולת התמרון שלך והאפשרות להשאיר את המשאבים הגדולים והעיקריים בידיים מקצועיות – גבוהה הרבה יותר".

ב־2013 הוא גם הצליח להדיח, כנגד כל הסיכויים, את היו"ר הקודם של מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, איש מפלגת העבודה וראש העירייה הנצחי של מעלות־תרשיחא (42 שנה בתפקיד). כשנבחר ביבס אמרו מתנגדיו כי כראש עיר צעירה ועשירה הוא לא ייטיב לטפל בפריפריה וברשויות הנחשלות והערביות. ביבס דחה אז את הדברים, וכך הוא עושה גם עכשיו: "אני חושב שאחרי חמש שנים אפשר להסתכל על העובדות. מענקי האיזון גדלו במיליארד שקל, ל־3.4 מיליארד. החינוך קיבל מיליארדים. יש לנו תוכנית למגזר הערבי, הדרוזי, הצ'רקסי והבדואי בהיקף של 15 מיליארד שקל. תשאל את כל ראשי הרשויות הללו. הם אומרים שמעולם לא הייתה להם תקופה כל־כך טובה".

אבל את ההישג הגדול ביותר הוא רואה ביחסים הטובים ושיתוף הפעולה עם הממשלה. "לא חוכמה לריב כל הזמן, ואז ייתנו לך ליטרת בשר קטנה ויאמרו 'זה מה שיש, תודה רבה ולהתראות'. בתקופת בוחבוט לא הסתכלו לטווח הארוך, אלא ניסו להרוויח הישגים נקודתיים. התייחסו למרכז השלטון המקומי כסוג של 'ועד ראשי הרשויות'. אני העמדתי אותו במקום שמתאים לו. היום כולם מבינים את תפקידנו".

לחיים ביבס קילומטראז' ארוך עם בנימין נתניהו. לקראת בחירות 2006 היה ראש מטה השפלה של הליכוד, ומאז שימש לאורך השנים ראש מטה הארגון של ראש הממשלה, בבחירות הפנימיות בליכוד ובבחירות הארציות.

ייתכן ששיתוף הפעולה שאתה מקבל נובע בעיקר מהעובדה שאתה שייך למפלגת השלטון, בעוד שקודמך היה איש מפלגת העבודה?
"גדלתי בשלטון המקומי בתפקידים מקצועיים לפני שבאתי למגרש הפוליטי. אבל מטבע הדברים קל יותר לעבוד עם ממשלה שיש לך שיג ושיח עם ראשיה, מראש הממשלה ומטה, וגם עם אנשים שלא ממפלגתך. אגב, אני עובד מצוין בשיתוף פעולה בתחומים רבים עם שר האוצר, שאינו מהליכוד. הרעיון הוא להבין ולהחדיר לכל משרדי הממשלה שאנחנו הזרוע הביצועית שלהם, ושאם יחלישו אותנו – הם יחלישו את עצמם".

בין ההדתה לחוק המרכולים

מערכת הבחירות הנוכחית לרשויות המקומיות כללה כמה מופעים אגרסיביים ופוגעניים, בהם למשל סרטון הפחדה שהופץ באשדוד ובו תוארה מציאות דמיונית של השתלטות חרדית על העיר. "לצערי השיח בכמה רשויות לא עוסק בדברים מהותיים", אומר על כך ביבס. "באשדוד ירדו נמוך מדי. כולם עשו שם טעויות. כל ההתעסקות בדם הרע בין דתיים וחילונים, תביא לפגיעה במרקם היחסים על דברים שאיש לא ישנה אותם. את הדם הרע הזה מנצלים כדי להפיק סרטון גרוע שתכליתו להביא לשנאה. בעידן הדיגיטל יש הרבה פופוליזם, ואנשים מעלים דברים בלי להבין את המשמעות הרבה ואת העוצמה שלהם. שנאה כזו מחלחלת גם למטה, אל האזרחים".

האם חוק המרכולים ראוי בעיניך, או שהוא הגביר את הקיטוב?
"זה חוק מיותר ודקלרטיבי. כדי לאכוף אותו יצטרכו להפעיל פקחים יהודים, ושום שר, בוודאי לא אחד שכיפה על ראשו, לא יאשר את זה. לנו אין שום תמריץ או רצון לאכוף אותו. אנחנו חיים בעולם של 'איש באמונתו יחיה'. אצלנו, כמו בעוד עשר רשויות אחרות, יש חוק עזר משנת 96' שמסדיר את הנושא ולא עורר כל מהומה, ודווקא חוק המרכולים חידד את המחלוקת. כל רעיון לכפות משהו מביא לתוצאה הפוכה. אגב, החוק מתיר פתיחת בתי עינוגים ומסעדות, ועל זה הצביעו כולם בכנסת".

מה דעתך על קמפיין ההדתה שמשתולל בכמה ערים, כמו גבעתיים או תל־אביב?
"הדתה היא מילה חדשה. כל ילד צריך לדעת מושגים והיסטוריה של העם היהודי. תפקידנו הוא לבלום את הניסיונות להביא את זה לקיצוניות. אנחנו מאפשרים למנהלי בתי הספר יד חופשית לבחור יחד עם הנהגת ההורים את הנושאים שהם מעבר ללימודי הליבה, ועוקבים כדי להבטיח שלא נכנסים נושאים שמייצרים אנטגוניזם. תמיד יהיו כאלה שיקפצו נגד".

שאלתי את ביבס אם לא הגיע הזמן לאחד רשויות סמוכות זו לזו, כדי לייעל את המנגנונים ולהביא לחיסכון של מיליארדים. ב־2003 אכן אוחדו 24 רשויות, אך בשנים הבאות בוטלו כל האיחודים שבוצעו במגזר הערבי. איחודים נוספים, ביישובים יהודיים, נמנעו בעקבות לחץ פוליטי כבד שהופעל על חברי הכנסת, בעיקר מכיוון חברי מרכז הליכוד שחששו מאיבוד תקציבים ותפקידים לנציגיהם.

"אלה היו איחודים גרועים, שלא תוכננו מקצועית כמו שצריך", טוען ביבס, שעומד בעצמו בראש רשות שאוחדה עם שכנותיה, מכבים ורעות. "מי שהיה חזק פוליטית הצליח לבטל את ההפרדה, ומי שלא לא הצליח. שיעור הרשויות הערביות עומד על 42 אחוז מכלל הרשויות, כאשר חלקן באוכלוסייה אינו עולה על 20 אחוזים. איחוד אמיתי אומר תכנון תקציבי כולל לכל 257 הרשויות, אבל זה עולה כסף ולאיש אין אומץ לעשות זאת. אצלנו זה הצליח, כי מודיעין השקיעה בבנותיה עשרות מיליונים. איחוד לא יביא לחיסכון משמעותי, שכן המנגנונים לא יקטנו, אולי רק בכמה תפקידים בכירים".

מכוון גבוה

בעוד כחמש שנים, במערכת הבחירות שאחרי זו הקרובה, סביר להניח שנמצא את ביבס משחק ב"מגרש של הגדולים". הוא רואה עצמו כבעל סיכויים גבוהים לשבת בעתיד ליד שולחן הממשלה, ומכוון גם גבוה יותר. "אני רק בן 48, ובינתיים יש לנו ראש ממשלה מצוין שעושה עבודה נפלאה", הוא אומר. "כרגע אני עומד בראש ארגון גדול מאוד שעוסק בעניינים מהותיים ובתקציבים של 15 מיליארד שקל בשנה. אני רואה את התפקיד שלי בדרגת עדיפות גבוהה מרוב תפקידי השרים היושבים ליד שולחן הממשלה, ומכיר גם כמה שרים שהיו מוכנים להתחלף איתי. אבל בשלב מסוים אתה צריך לקבל החלטה – האם ללכת לעשייה הלאומית או לעבור לעולם הפרטי, שזה לגיטימי אחרי שתרמת ועשית. אני מעריך שאמצא את עצמי ברמה הלאומית".

אתה רואה את עצמך ברשימת המחליפים של נתניהו?
"אני מזכיר לכולם שאבא של ביבי נפטר בגיל 103, ומציע לכולם לא למהר לשלוח אותו הביתה. בכל פעם ששולחים אותו – הוא חוזר חזק יותר".

אחרי הבחירות האחרונות הביע ביבס אכזבה מכמה אישים שנכנסו לרשימת הליכוד. "זה לא הליכוד שהכרתי, הרבה אימצו דעות קיצוניות המתאימות למפלגות שוליים", אמר בריאיון ל'ישראל היום'. גם היום הוא סבור שיש לבצע שידוד מערכות, ולבחור לכנסת בקפידה את הטובים ביותר. "נוצר מצב אבסורדי, שכאשר הליכוד מקבל פחות מנדטים – הטובים נבחרים, ודווקא כשהוא מקבל יותר – הטובים נשארים בחוץ ונכנסים אחרים".

נתניהו מדבר על ארבעים מנדטים לליכוד. זו ציפייה ריאלית לדעתך?
"אם תהיה רשימה טובה, כן. אם לא – אולי נקבל 35 ואולי פחות. אם זה היה תלוי בי, היו משנים את השיטה ומאפשרים ליו"ר הליכוד לשריין שני מקומות בכל עשירייה, כדי להביא בין ארבעה לתשעה אנשים טובים מבחוץ".

אתה רואה גם את איילת שקד, אולי גם את בנט, מצטרפים לליכוד או מתאחדים איתו?
"בקונסטלציה רחבה ייתכן בעתיד מצב של איחוד. בכלל, המגמה של צמצום מספר המפלגות היא צעד נכון. שים לב שכל ראשי המפלגות הנלוות – ליברמן, כחלון ואפילו בנט ושקד – הם יוצאי הליכוד. איילת היא אישה ראויה, ואם היא תתמודד היא תמצא את עצמה במרכז הצמרת של הליכוד".

וכחלון?
"בסופו של דבר הוא יחזור. כחלון הוא אחד משרי האוצר הטובים של ישראל, ואני רואה את מה שהוא עושה. הוא הכניס את ידיו למקומות שאיש לא העז להכניס, והביא תקציבים ומשאבים בתחומים שהשרים שלפניו לא הסכימו לתת שקל אחד. כמו נתניהו בשעתו, הוא משלם את המחיר על התפקיד. עד הבחירות יבינו, והוא יביא את המנדטים. את הצלחתו בנושא הדיור יראו בעוד שלוש או ארבע שנים".

כיצד לדעתך ישפיעו חקירות ראש הממשלה על עיתוי הבחירות ותוצאותיהן?
"לא רלוונטי. מה שיקבע הוא האם חוק הגיוס יעבור. אם ביבי היה רוצה להקדים את הבחירות, הוא היה צריך לעשות את זה באפריל. אני דווקא חושב שככל שהבחירות יהיו קרובות יותר למועדן הקבוע, בנובמבר 2019, כך ייטב לו. עד אז הכול יתבהר, וגם אם יהיה כתב אישום ציבורי – נתניהו יגיע למערכת בחירות מחוזק על ידי הציבור".

האם נכון לחוקק חוקים כמו החוק הצרפתי או חוק החסינות שיבטיחו את אי־העמדתו לדין?
"צריך לעשות סדר בכל מה שמותר ואסור לבעלי תפקידים. הוא ראש ממשלה, שלא צריך להיות כמו דלפון שחי בקושי. צריך לייצר לו את התנאים שיוכל לעבוד. בסופו של דבר הוא אדם שחי בסוג של כלוב או אקווריום, לא כמוני וכמוך שיכולים לצאת לשתות קפה מתי שהם רוצים ללא מאבטחים. הוא היה יכול לעשות הרבה כסף בשוק הפרטי, אבל הוא בא מתוך שליחות, לא בשביל סיגר או בקבוק יין עלוב. הוא בא לנהל את מדינת ישראל, והוא עושה את זה מצוין".

את בת דודו ח"כ אורלי לוי־אבקסיס, שבבחירות הקרובות תרוץ בראש מפלגה חדשה, הוא מכנה "המרענן הרשמי" של הבחירות הבאות. "בסופו של דבר היא תקבל חמישה או שישה מנדטים, אך זה תלוי במשתנים אחרים. טוב תעשה אם תצטרף לליכוד, ותביא עמה את הבסיס החברתי שאיתו גדלה. היא התחנכה על תפיסת העולם הלאומית, והיא מאוד מסורתית. היא צריכה למצוא את עצמה במקום הנכון".

 

הוא מרבה להתייעץ עם הדוד המיתולוגי, ואחת לחודש לפחות הוא מתלווה אליו בשבת לבית הכנסת של סבם המשותף. "איש מדהים", הוא מגדיר אותו, "אחד האנשים המוכשרים שהיו בפוליטיקה הישראלית, עם חוכמת חיים נדירה. ניסיתי לקדם את בחירתו לנשיא המדינה, אבל הבנתי שאין טעם להכניס אותו למרוץ בחירות שלא הולם את מעמדו. אבל בעתיד? עוד חזון למועד".