אחרי שנבחר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, והדיווחים הרבים על אירועי אנטישמיות ברחבי 50 מדינותיה, התקשר אליי תחקירן מערוץ טלוויזיה. "אנחנו מחפשים יהודי אמריקני שהפסיק ללכת עם כיפה בעקבות אירועי האנטישמיות האחרונים", הוא אמר. "אני לא יכול לעזור לך כי אין כאלה יהודים, הרי יהודי ארה"ב לא מסתירים את יהדותם, ואין להם סיבה לעשות כן כעת", השבתי מבלי לחשוב לעומק. אך עברו כבר כשנתיים, ופתאום אני מתחיל לחשוב שאותו תחקירן אולי לא צדק אז, אבל ייתכן שזו תהיה המציאות בקרוב. מעולם לא חששתי ללכת עם כיפה בארה"ב, למעט באזורים שבהם ישנו פשע, אך כעת, ייתכן שיהודים חובשי כיפה כמוני, יתחילו לחשוש לחייהם, ויסתירו זהותם.
הפעיל הניא-נאצי רוברט באוורס נכנס במהלך השבת האחרונה לבניין בו 3 קהילות יהודיות בעיר פיטסבורג שבפנסילבניה, רצח לפחות 11 בני אדם, ופצע שישה – ארבעה מהם שוטרים. כנראה שבשל השעה המוקדמת לא היו במקום יותר אנשים, ובכך הם ניצלו מהתופת. אך הפיגוע הזה הוא לא נקודתי, אלא תופעה שככל הנראה צפויה להתפשט ברחבי ארה"ב כולה.
בביקורים בבתי כנסת באירופה, אני תמיד מופתע מחדש מכמות האבטחה והערנות של הנהלת המוסדות, החל מגלאי מתכות בכניסה, תשאול לפני שמתקרבים לאזור וכלה בדלתות כפולות וממוגנות, כדי למנוע ממפגעים להתקרב למקום. מנגד, בביקורים התכופים בבתי כנסת בארה"ב, המצב לרוב שונה. למרות שישנן קהילות יהודיות מסוימות אשר דואגות למגן עצמן, לעיתים רבות ניתן להיכנס לבתי כנסת באמריקה ללא כל בעיה, חמושים בנשק חם, ואף לשאת, לא עלינו, מזוודה עם מטעני חבלה.
זה נובע מכך שנוח מאוד בשנים האחרונות להיות יהודי בארה"ב. זו הקהילה היהודית השנייה בגודלה בעולם, אחרי ישראל כמובן; למרות שנרשמה עלייה באירועי אנטישמיות בשנים האחרונות, היא התבטאה בעיקר בכתובות גרפיטי או באיומים על מוסדות יהודיים, שהתבררו כלא יותר מ"מתיחה". אך כעת מתברר שיהודי ארה"ב לא מוגנים כפי שהם חשבו, ויש לעשות חשבון נפש עצום כיצד ממגנים את רבבות או אפילו מאות אלפי המוסדות היהודיים. אחרי הפיגועים בצרפת, הציבו מחוץ לכל מוסד יהודי מספר שוטרים או חיילים חמושים. מצב זה המשיך לאורך תקופה ארוכה. במקביל, המוסדות מיגנו עצמם עוד יותר.
היה זה לפני מעט יותר מעשור; הדרכתי במחנה קיץ יהודי באזור פנסילבניה, שם מחנות קיץ יהודיים רבים. מדובר במתחמי ענק, עם אגם, ביתנים רבים, ויערות המקיפים את האזור. היה איזה שומר בכניסה, ייתכן שהוא היה חמוש, אך לא הפסקתי לחשוב על כך שהיה ניתן לחדור לאותו מחנה, בו מאות צעירים וצעירות יהודיים, מכל-כך הרבה כיוונים. למזלנו, זה טרם קרה, אך בעידן הנוכחי, צריך לחשוב אלף פעמים כיצד ניתן לאבטח אותם טוב יותר.
יהדות ארה"ב צריכה לעשות רגע "קאט" מהדיונים על מתווה הכותל, היחס לישראל וההתבוללות העצומה, ולחשוב כיצד הם יכולים למנוע מטרגדיות כמו אלו שהיו בשבת האחרונה מלחזור על עצמן. עליהם למגן עוד יותר את המוסדות היהודיים. אל תטעו, רבים מהמוסדות מנהלים מערכי אבטחה מתקדמות, אך לא כולם. בכדי לאבטח בצורה מוגברת את כל המוסדות היהודיים צריך הרבה מאוד משאבים, ואני בספק אם לכולם יש את האפשרות לעשות זאת.
בשבוע שעבר התקיים כאן בישראל כנס ה-GA של הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה. לקראת האירוע הנחיתי פאנל בו אחד מבכירי הארגון דיבר על "שני המולדות שלנו, ארה"ב וישראל". זאת אומרת, יהודי ארה"ב מרגישים כל-כך בנוח שם, שהם כבר רואים במקום כמולדת שלהם. רבים אמרו שאני תמים שזה הפתיע אותי, למרות העיסוק האינטנסיבי שלי בנושא. אך האירוע הזה ממחיש עד כמה הם צריכים להבין שארה"ב היא לא מולדתם. לא שבישראל המצב הביטחוני טוב יותר, אך מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, וכשחיים כאן, יודעים שלפעמים המחיר הוא לשלם בדם. תנחומינו למשפחות.
