חלקת אדמה בבעלות הקרן הקיימת לישראל, שהועברה לאונר"א לצורך הקמת בתי ספר ומוסדות חינוך, הוסבה בסופו של דבר למועדון לפלסטינים אמידים. החלקה נמצאת בכפר עקב שבמזרח ירושלים, סמוך לגדר ההפרדה. היא תחומה בין רחוב "אל־מטאר אל־תחתי" לרחוב "דרך רמאללה".
בימים האחרונים, בעקבות תחילת יישום התוכנית של ראש עיריית ירושלים ניר ברקת להוצאת אונר"א מהבירה, פועלים גורמים אחדים להשיב את השטח לידי המדינה ולהעביר את גדר ההפרדה מזרחית למתחם.
הקרן הקיימת רכשה את החלקה בשנת 1937. ב־1948 עבר השטח לידי הירדנים, ועם איחוד ירושלים ב־1967 הוא נרשם על שם רשות מנהל מקרקעי ישראל (רמ"י). בשלב מסוים, לא ברור מתי, התמקמו בו אנשי סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים של האו"ם (אונר"א) לצורך הקמת בית ספר אזורי. בקק"ל וברמ"י מתקשים להשיב על השאלה אם הדבר אירע בתקופת השלטון הירדני או תחת שלטון ישראל. לפני כעשר שנים פלשו למקום אלמונים והקימו על אדמת קק"ל קאנטרי קלאב ומתקנים אחרים, ללא התנגדות אונר"א.
רן ישי, מנכ"ל המשרד לירושלים ומורשת, אמר למקור ראשון כי אונר"א פוגעת בחינוכם של ילדים פלסטינים ממזרח ירושלים לטובת עשירי האזור. לדבריו, "בירושלים יש מצוקת בתי ספר, והשטח הזה היה אמור לסייע הקטנת המצוקה". הוא קורא לגורמי אכיפת החוק לפעול להחזרת השטח לייעודו המקורי. "אי אפשר להתלונן על מחסור של אלפי כיתות לימוד במגזר הערבי בירושלים, ומצד שני לתת לאונר"א להשתמש בשטח הזה לקאנטרי קלאב לעשירים", הוסיף ישי.
בתנועת רגבים, הפועלת לשמירה על אדמות מדינה, עוקבים אחר הפרשה. רפול אנגל, מנהל הפעילות בתנועה, סבור כי למדינת ישראל יש כלים להחזרת המקום לידיים יהודיות.
"קק"ל הוקמה כדי לרכוש אדמות בשביל העם היהודי, וגם הקרקע הזו נרכשה בכספם של יהודים ציוניים שביקשו להרחיב את האחיזה היהודית בירושלים", מזכיר אנגל. "הם בטח לא חלמו שהקרקע הזו תתגלגל לידיים של אונר"א, הפועלת במוצהר לקעקוע הזיקה בין עם ישראל לירושלים, ודאי שלא לחגיגת נדל"ן מפוקפקת שעדיין לא ברור מי התעשר ממנה. כשמדברים על סילוק אונר"א מירושלים, זו אחת הפעולות המיידיות שאפשר וצריך לנקוט".
מקק"ל לא נמסרה תגובה רשמית. לטענת גורמים בקרן, שטח הקאנטרי קלאב בכפר עקב אמנם נמצא בבעלות קק"ל, אך מי שאחראים לו ניהולית ואכיפתית הם אנשי רשות מקרקעי ישראל.
מרשות מנהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "חלק מהחלקה המדוברת מצוי מחוץ לתחום שיפוט ירושלים. לרמ״י לא מוכרת כל עסקה בנוגע לחלקה זו. יצוין כי מאחר שפעולות אכיפה מעבר לגדר הביטחון מחייבות תיאום ביטחוני מסיבי, הן לא מבוצעות כדבר שבשגרה".
