זה קרה בשנת 2000: ראש המוסד באותה תקופה, אפרים הלוי, חזה בשיחה סגורה כי שלטון האייתוללות באיראן ייפול בתוך שנים ספורות משום שאינו אהוד על רוב העם (עמים ליתר דיוק, שכן מיליונים מתושבי איראן אינם פרסים).
כידוע, תחזיתו/משאלתו של הלוי לא התממשה, אבל על רקע המהומות שהחלו בסוף השבוע שעבר, השאלה האם בכוחו של העם באיראן להפיל את המשטר האסלאמי שבה ועולה ביתר שאת. טובי הפרשנים ואנשי המודיעין אינם יודעים לענות על השאלה: האם המשטר הדתי בדרך לקריסה? אפשר רק להיאחז בכמה עובדות.
למה כן קריסה, במוקדם או במאוחר? כי התמונות המשודרות מאיראן הן באמת יוצאות דופן, ומעידות על שבירת טאבו. לא עוד ביקורת עקיפה על המשטר, אלא קריאות בוטות נגד המנהיג העליון ואפילו תקיפה של אנשי הבסיג׳, הכפופים ל'משמרות המהפכה'. הם נוהגים להגיע לאזורי מהומות כשהם רכובים על אופנועים ולבושים בגדים שחורים מזרי אימה. עימותים ישירים כאלה, שהפכו ללהיט ביוטיוב, באמת לא נראו מעולם. אפילו לא בהפגנות ההמוניות של 2009. ומדוע לא קריסה? שכן המשטר האיראני מחזיק מיליוני אנשי ביטחון אכזרים מתוגברים במלשינים, והוא צלח כבר משברים קשים יותר.
צעצועים מסוכנים
סבב ההסלמה האחרון בדרום הוא במידה רבה מול איראן, עם או בלי קשר למהומות שם (כנראה בלי קשר). הסיבוב הנוכחי עתיר הרקטות החמיר בעקבות שיגור רקטה מתוצרת איראן בזמן העצרת לזכרו של אורון שאול ז״ל ביום שישי שעבר. מדובר היה ברקטה זהה לחלוטין לאחת שנורתה כבר לפני כחודש, ב־30 בנובמבר. כל העקבות מוליכות לעבר ארגון הג׳יהאד האסלאמי, שמקבל מטהרן מימון ישיר וגם הנחיות לפעולה.
גורם נוסף שמחמם את המצב ברצועת עזה הוא המלחמה מול המנהרות ההתקפיות היוצאות מהרצועה לשטח ישראל. בעקבות 'צוק איתן' קיבלה ישראל החלטה אסטרטגית להרוס את כל המנהרות ולהשקיע בכך כל סכום שיידרש. ומדובר במיליארדים. מאז מתנהל המאמץ בשני מישורים עיקריים: פיתוח טכנולוגי של אמצעים שיאפשרו לגלות מנהרות מעל לפני השטח ואז הריסתן, זאת בהצלחה חלקית עד כה; ובניית קיר תת־קרקעי בעומק עשרות מטרים שישים קץ לתופעה. המהלך הזה אמור להיות מושלם עד סוף 2018. בינתיים ארגוני חמאס והג׳יהאד האסלאמי חוזרים לשגר לעבר ישראל עצמים מעופפים.
גם המהומות המתחוללות סמוך לגדר רצועת עזה בכל יום שישי, מאז הכרת טראמפ בירושלים כבירת ישראל, אינן תורמות להרגעת המצב. אלא שזה לא הכול: האיום שעדיין אינו מוכר לרוב הציבור, עלול להיות החמור ביותר במערכה הרחבה הבאה, בדומה ל״הפתעת״ המנהרות בצוק איתן. החשש שבו מדובר הוא שחמאס והג׳יהאד ינסו לבצע התקפות בשטח ישראל באמצעות מל״טים ורחפנים, שקל מאוד להבריח אותם מרחבי העולם, אפילו כצעצועים.
חלק מהדיון בנושא נערך תחת מעטה של חשאיות. עד כמה הנושא מרכזי אפשר ללמוד מדיון פומבי שנערך השבוע בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, בעקבות דו״ח מבקר המדינה שעסק בנושא. קודם לכן פורסם לראשונה ב־ynet כי הקבינט אישר בשבוע שעבר את המלצות המטה לביטחון לאומי להסדרה בתחום. על פי ההמלצות, צה״ל יהיה אחראי לסיכול האיום הזה בגבולות ובאיו״ש, השב״כ במתקנים רגישים, והמשטרה ברחבי הארץ.
אלא שסגן ראש המל״ל איתן בן־דוד אמר בכנסת כי השלמת ההסדרה צפויה להיות ארוכה מאוד, ורק הגיבוש שלה צפוי לקחת חודשים מספר. בינתיים בחיל האוויר כבר שוברים את הראש כיצד למצוא מענה לאמצעים המעופפים בתרחישים השונים, ובזירות הנבדלות זו מזו באופיין.
קבלו ביטול
אכזבה מהודו: האישור הרשמי של 'רפאל' השבוע בדבר ביטול עסקת־ענק מהודו לרכש טילי 'ספייק', מצטרף לרצף החלטות מאכזבות ולמגמה שנחשפה בטור זה לראשונה כבר לפני כמה חודשים: ביטול מכרזים מצד הודו, פעם אחר פעם. כפי שנחשף אז, הודו ביטלה בין השאר מכרז לרכש טילים נגד מטוסים ולאמצעי הגנה אקטיבית לרכב, שגם בהם היה לרפאל סיכוי גדול לזכות – עם המערכות המכונות 'ספיידר' ו'מעיל רוח'.
ב'תעשיות נשק לישראל' (IWI) השקיעו הון בהקמת מפעל על אדמת הודו עם שותף מקומי, אבל הזמנות אין. ב'אלביט מערכות' מקווים שההודים לא יחזרו בהם גם ממכרז לייצור תותח שדה אחרי עשר שנים של הִתחרות, שבה הגיעה החברה הישראלית לשלב הגמר מול חברה צרפתית.
מצד שני, לפחות לתעשייה האווירית יש נחת (בשבוע שבו המנכ״ל יוסי וייס הודיע במפתיע על סיום תפקידו בקרוב): ההודים הודיעו על רכש מנה נוספת של טיל 'ברק' ימי, בהמשך לרכש בהיקף של מיליארדים שכבר ביצעו בפרויקט המשותף הזה.
בעוד שמונה ימים יצא ראש הממשלה נתניהו להודו עם משלחת שתכלול גם עשרות אנשי תעשיות ביטחוניות מישראל, שעדיין מאמינים בפוטנציאל העצום של השוק ההודי. נקווה בשבילם לכמה שיותר הצלחות.
רב הנסתר
וגם זה קרה השבוע: הדלפות מתוך חקירתו של עד המדינה בפרשת הצוללות וספינות חיל הים, מיקי גנור. ההדלפות מאוששות שוב את ההערכה שפורסמה כאן כי החשדות הכבדים ביותר לשחיתות בסביבתו של ראש הממשלה ובמטה לביטחון לאומי, בכל הקשור לפרקליטי נתניהו ולסגן ראש המל"ל לשעבר אבריאל בר־יוסף, קשורים בראש ובראשונה להתנהלות התמוהה ברכש ספינות בגרמניה לחיל הים, יותר מאשר לפרשת הצוללות. ועדיין, רב הנסתר על הנגלה בשתי הפרשיות, לפחות בתקשורת.
