בית המשפט המחוזי בתל-אביב הכיר בשבוע שעבר בנפגעת אונס כמי שנפגעה מפעילות טרור, ובכך הוכרע הליך ערעור על החלטת משרד הביטחון לא להכיר בקורבן ככזאת. זו הפעם החמישית שנפגעת עבירת מין מוכרת כנפגעת טרור.
נ' הגישה למשרד הביטחון בקשה להכיר בה כנפגעת טרור כדי שתקבל פיצויים וזכויות נוספות לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. טענתה הייתה שהיא נאנסה בידי ערבי תושב המשולש שבעת התקיפה קרא כמה פעמים קריאות "יהודייה מסריחה". ועדה מיוחדת במשרד הביטחון דחתה את בקשתה וקבעה שאין במאפייני המקרה ראיות שיגדירו אותו כפעולה מתוך מניע לאומני.

באמצעות עורכת דינה, רוני אלוני־סדובניק, ערערה נ' לבית המשפט המחוזי בתל־אביב. ביום שני השבוע קבע כאמור הרכב של שלושה שופטים פה-אחד שבקריאת "יהודייה מסריחה" בעת ביצוע האונס יש כדי להצביע על מניע לאומני לאונס, מעבר למניע הפלילי. בית המשפט פסק כי על משרד הביטחון להכיר בנ' כנפגעת אירוע לאומני, ולהעניק לה את הזכויות המוקנות בחוק.
עו"ד רוני אלוני־סדובניק מסרה כי ״הנפגעת ממתינה 10 שנים לסיים כבר עם הפרשה. כעת, כשתם הוויכוח ובית המשפט הורה למשרד הביטחון להכיר בה כנפגעת טרור, היא תוכל להמשיך בחייה ולנסות לשקמם. אנו מקוות שלאור פסק הדין יפנימו במשרד הביטחון כי כשמתרחשת תקיפה אלימה פיזית מצד תוקפים ערבים ונעשה שימוש בתקיפה במילים כמו 'יהודייה מסריחה', אזי מדובר בתקיפה בעלת אופי לאומני שיש להכיר בה כאירוע איבה לכל דבר ועניין״.
הכרה בנפגעת תקיפה מינית כנפגעת פעולות איבה היא החלטה נדירה. מאז קום המדינה רק ארבע נשים הוכרו ככאלה. המקרה הראשון שבו קבעו בתי המשפט שעל משרד הביטחון להכיר בקורבן תקיפה מינית כקורבן טרור היה המקרה של הילדה ליפז חימי ז"ל. חימי ז"ל נאנסה ונרצחה ב־2006 בידי פלסטיני תושב הכפר צוריף. גם במקרה הזה סירב משרד הביטחון להכיר בה כנפגעת טרור, אולם משפחתה הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בתל־אביב וזה קבע כי יש להכיר בה ככזאת.
כיום מנהלת משפחתה תביעת פיצויים תקדימית בסך 20 מיליון שקלים נגד הרשות הפלסטינית. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל־אביב, טוענת המשפחה שהסתה ממושכת של הרשות הפלסטינית היא שהביאה את המחבל לאנוס ולרצוח את בתם. עוד חשפו כי משפחת המחבל מקבלת מארגון הפת"ח, בידיעת הרשות הפלסטינית, גמלה חודשית בעבור היותו שהיד.