הסעיף בחוק המאפשר פתיחה בחקירה פלילית נגד רבנים שחיתנו זוגות שלא דרך הרבנות זוכה לתמיכת משרד המשפטים: בתגובה שהוגשה אתמול לבג"ץ טענו נציגי המשרד שממילא הורה היועמ"ש מנדלבליט לא לאכוף את הסעיף לעת עתה, וכי במשרד מתקיימת כיום עבודת מטה שתסדיר את האכיפה בתחום הנישואים ה"פרטיים".
בחודש מארס השנה הוגשה לבג"ץ עתירה הדורשת להכיר בנישואים פרטיים באופן רשמי, וכן לבטל את הסעיף בחוק הנישואים המתיר לפתוח בחקירה בפלילית נגד רבנים המחתנים שלא דרך הרבנות הראשית לישראל, ומאפשר להאשימם בעבירה שעונשה שנתיים מאסר. את העתירה הגישה עו"ד בתיה כהנא־דרור מטעם ארגון "מבוי סתום", ומטעם זוג שחיתן הרב מיכאל אברהם באופן פרטי.
בני הזוג ניגשו לרשם האוכלוסין כדי להירשם כנשואים, לאחר שעברו טקס נישואין הלכתי שלא דרך הרבנות. במהלך הטקס הם התקינו "תנאי בקידושין", שמטרתו למנוע עגינות הלכתית עתידית. רשם האוכלוסין סירב לרשום את הזוג, מאחר שלא נישאו דרך הרבנות ומשום שהרבנות אינה מאפשרת נישואים עם תנאי כזה. בעקבות כך עתרו בני הזוג לבג"ץ.
עו"ד רועי שוויקה ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הגיש אתמול את תגובתם הרשמית של משרד המשפטים והיועמ"ש בנוגע לעתירה. לפי תגובת הפרקליטות, היועמ"ש מחד גיסא מתנגד להתערבות בג"ץ שתביא לביטול הסעיף המתיר פתיחה בהליך פלילי נגד רבנים מחתנים, ומאידך גיסא עמדתו היא שאין ליישמו בפועל. בתגובה מדגיש המשרד שגם במקרה הנוכחי המשטרה לא פתחה בחקירה פלילית נגד הרב המחתן או נגד הזוג, בגלל התנגדות היועמ"ש. ביטוי נוסף לעמדה זו נרשם לפני כחצי שנה, כאשר המשטרה עצרה לחקירה את הרב הקונסרבטיבי מחיפה דב חיון בהוראת בית הדין הרבני, היועמ"ש הורה לבטל מיד את ההליך הפלילי נגדו.
לפי התגובה, התנגדות היועמ"ש לאכיפה הפלילית, כפי שמחייב החוק, נובעת מכך שבעת חקיקתו משרד המשפטים התנגד לו אולם חברי הכנסת בחרו בכל זאת לחוקק אותו. עוד מפרטת התגובה כי לאחרונה החלה עבודת מטה במשרד המשפטים להסדרה מחדש של מדיניות האכיפה בנוגע לנישואים הפרטיים.
מגישת העתירה, עו"ד בתיה כהנא־דרור, מסרה: "מאכזב שהמדינה מיישרת קו עם עמדת בתי הדין הרבניים ומאפשרת פגיעה קשה בזכויות אזרחי המדינה, המנועים להינשא על פי צו מצפונם, ומתעלמת לחלוטין מהמציאות ומהדרישה הציבורית לחופש בנישואים, משל היו חיים על הירח. התנגדות היועמ"ש לבטלות סעיף המאסר מכשירה למעשה מעצרים נוספים כדוגמת מעצרו של הרב חיון.
"העתירה הזו נוגעת למאות אלפי אזרחיים המנועים מלהינשא בישראל בכלל, וכן לאלו המבקשים להגן על עצמם מפני מצבים של עגינות וסרבנות גט. זו הזדמנות היסטורית לעריכת רפורמות בחוקי הנישואים והגירושים בישראל, ואני מקווה שבית המשפט העליון המגן על זכויות האדם והאזרח ידון בסוגיות כבדות המשקל העולות מהעתירה ויכריע את הכף לטובת חיזוק מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית".
