רגעים ספורים לפני כניסת השבת נפגש שר ביטחון אביגדור ליברמן עם סגן השר יעקב ליצמן וביקש ממנו להביע תמיכה במשה ליאון בסיבוב השני בירושלים. על רקע המפלה הקשה של יוסי דייטש, מועמד ליצמן בעיר, בסיבוב הראשון, מעריכים גורמים בחסידות גור כי גם אם סגן שר הבריאות אכן ייתן את האות לתמיכה בליאון, השטח כנראה לא יבצע אותה. הרצון לנקום בדגל התורה וש"ס ולחסל את ליאון בסיבוב השני, באמצעות תמיכה בברקוביץ', מניעים את החסידים בימים אלו יותר מהוראת האדמו"ר מגור בכבודו ובעצמו.
ליצמן יידרש להכריע בימים הקרובים בין ליאון לברקוביץ', והסיכויים המכריעים נוטים לטובת הראשון. אבל מבחינת ליצמן ורבו, הבחירה לא מונעת מאהבת ליאון אלא משנאת ברקוביץ'. החסידים כועסים על ההנהגה, על הצבת המועמד החרדי חסר הסיכויים וההפסד הצורב לדגל וש"ס, אבל להנהגה החסידית הייתה מטרה אחת בבחירות האלו והיא כמעט הושגה – למחוק את כתם התמיכה בניר ברקת, המועמד החילוני, בבחירות הקודמות.
נגד כל הסיכויים וגם כשהיה ברור שמועמדותו של דייטש בבחירות האלה לא נועדה לצלוח את קו הסיום, עמדו מאחוריו ליצמן והאדמו"ר. זה לא נעשה בשל חוסר היכולת לקרוא את המפה הפוליטית, אלא כדי לצייר תמונת מצב חדשה – ניסינו להוביל מהלך עם ראש עיר חרדי בעיר הקדושה, ומי שהפיל אותו היו דגל וש"ס. עכשיו בהיערכות המחודשת ללא המועמד החרדי, ברור שתמיכה בליאון על פני ברקוביץ' מתבקשת בהנהגה החסידית.
גורמים המעורים בנושא מעריכים שהשטח החסידי יגיב להוראת הרבנים בחלוקה הבאה: שליש יצביעו לליאון, שליש לברקוביץ' בהצבעת מחאה של הצעירים ושליש פשוט לא יטרחו לצאת שוב מהבית כדי להצביע. נזכיר שרק לפני עשור האדמו"ר חתם למועמד פרוש וזה לא מנע מאלפי חסידים להצביע בפועל לברקת ולגרום לו לנצח, על פני המועמד "שלהם".
תמונת הקולות בירושלים בשבוע שעבר הראתה שלושה דברים: האחד – בניגוד להספדים המוקדמים, הוראות הרבנים עודן משחקות תפקיד מרכזי בחברה החרדית, והן שמכריעות בחירות בעיר הזאת. השני – לליאון, שלא הצליח להכניס ולו נציג אחד לעירייה, אין כוח ממשי בעיר גם אחרי חמש שנים במועצה, והוא נתמך בקולות 'דגל' וש"ס ותו לא. והשלישי – הציבור החילוני בעיר מעדיף, שוב, את הספה הנוחה שלו במקום לקדם סדר יום, מה שעשוי להותיר את ברקוביץ על הספסל בעוד עשרה ימים.
