תאונת הדרכים שבה נספו כל בני משפחת עטר מהיישוב פסגות מעלה לסדר היום את המחיר הכבד שעשויים לשלם נוסעים בכלי רכב המותאמים למשפחות ברוכות ילדים, אך נחשבים למכוניות לואו־קוסט חסרות הגנות בטיחות. חקירת התאונה הקשה עוד מתנהלת, אך במשטרה אומרים שהרכב המשפחתי שבו נסעו שמונת בני משפחת עטר היה מסוג רנו לוגאן, אחד מכלי הרכב המחזיקים בציוני הבטיחות הנמוכים ביותר שנמכרים בישראל.
מדריך הנהיגה ראם סמואל, מומחה לנהיגה מתקדמת ונהג מרוצים, מסביר שרוכשי מכוניות כמעט לא מתייחסים להיבט הבטיחות, כמו מבחני ריסוק ואמצעי בטיחות אקטיביים. "רוב רוכשי הרכב לא שוקלים את הבטיחות, ואני נתקל בזה בלי סוף. רוב הקוראים שלכם כלל לא יודעים אפילו כמה כריות אוויר יש ברכב שלהם, ואם מותקנות בו מערכות אקטיביות בסיסיות למניעת תאונות", אומר סמואל.

מכוניות זולות למשפחות ברוכות ילדים זכו לכינוי "דוס־מוביל", ואחת הפופולריות שבהן במגזר הדתי־לאומי היא רנו לוגאן, שנמכרת כיום תחת המותג דאצ'יה. סמואל טוען כי ברכישת רכב משפחתי גדול יש לקחת בחשבון שיקולי בטיחות ביתר חשיבות. "רוב המכוניות של שבעה או שמונה מושבים, מלבד מיניוואנים בעלי דלתות אחוריות, אינן בטוחות, כי לצאת מהמושב האחורי שלהן זה תרגיל התעמלות של ממש. כשאנחנו מדברים על מקרי חירום, שבהם צריך לחלץ נוסעים כמה שיותר מהר, זה בעייתי מאוד בכל מכונית שאינה ואן בעלת דלת אחורית ייעודית".
סמואל מסביר שמערכות הבטיחות הפסיביות ברכב כוללות חגורות בטיחות ומספר מינימלי של כריות אוויר. בכלי הרכב הזולים היצרנים לא מצרפים מערכות בטיחות אקטיביות חדשניות, כמו אי סטייה מנתיב ובלימה אוטונומית. "בטיחות אקטיבית היא דבר שעולה כסף, ובכלי הרכב הזולים לא תמצא מערכות כאלו. הרי איך מוזילים מכונית? לוקחים פס ייצור מכוניות ישן ומוציאים ממנו מכוניות זולות על בסיס טכנולוגיות העבר".
"נושא בטיחות הרכב שנשרף על יושביו מבלי שהיה להם סיכוי להינצל מהתאונה הקשה מחייב בדיקה" אומרת עו״ד רחלי טבת ויזל, מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. לדבריה "האחריות הינה של המדינה בכל הקשור לתשתיות ואכיפה, אך לא ניתן להתעלם מרמת האחריות האישית ומהצורך הדחוף לשנות את תרבות הנהיגה. תוצאות התאונה בכביש 90 הינן טראגיות וקשות מנשוא ומחייבות בדיקה מעמיקה במישורים נוספים שאינם בהכרח קשורים אך ורק בתשתיות. יש לבדוק בצורה מעמיקה את התנהגות הנהג שסטה עם מכוניתו ופגע ברכב של משפחת עטר, ולפעול בהתאם ברמה האישית וברמה הציבורית המתייחסת לאופן התנהגות המשתמשים בדרך".
אז מדוע רבים בוחרים לקנות כלי רכב זולים ללא מערכות בטיחות? לדברי קרן הראל הררי, לשעבר מנהלת במכון ירושלים לחקר שווקים, "המיסוי הגבוה על כלי הרכב בארץ גורם לעליית מחירים מופרזת, וכתוצאה מכך רבים מהקונים מחליטים לצערנו איזה סוג רכב לקנות בהתאם למחיר ולתקציב הנתון שברשותם, ופחות שמים דגש על בטיחות הרכב, מבחני הבטיחות שעבר, האישורים שקיבל ואיכות הצמיגים, שהיא אחד המרכיבים החשובים ביותר כהגנה מתאונות קטלניות והרות אסון".
הררי טוענת כי על המדינה מוטלת החובה לפקוח את עיני הנהגים ולהנגיש את המידע באשר לבטיחות כלי הרכב הנמכרים בישראל. "חשוב לקיים שיח בנושא ולהבין אם יש צורך בהגברת המודעות לציבור בנושא הבטיחות כאחד השיקולים המכריעים בקניית רכב. אולי יש צורך בהעברת חובה של המסרים הללו לנהגים פעם בשנה למשל, בדומה לתכנים המועברים בקורסי נהיגה מונעת.
"יש לשקול אם צריך לעשות מחקרי שוק במקרה שיש כלי רכב מסוג מסוים שידוע שמידת בטיחותם מוטלת בספק, ואף היו מעורבים במספר רב של תאונות דרכים. יש גם לבחון דרכים למנוע ייבוא רכב כזה או לאפשר את מכירתו רק לאחר קבלת אישורים מיוחדים המוכיחים את מידת הבטיחות הנדרשת".
לא ניתן היה להשיג את התייחסות מנכ"ל חברת קרסו, יבואנית רנו בישראל.