במשך 56 שנים חיפשו את גופתו של הטייס יקיר נווה ז"ל במימי הכנרת. 11 מבצעים שונים וארוכים נפתחו ונסגרו בלי הצלחה. ואז, לפני כשלושה שבועות, נפתח המבצע ה-12. כעבור שבוע מתחילתו אותרו שרידי גופתו של נווה ז"ל, שהתרסק לכנרת במהלך טיסת הדרכה בשנת 1962, ומאז לא אותר. אז איך קרה שבתוך שבוע הושג מה שלא הושג במשך יותר מיובל שנים?
השיטות שהשתמשו בהן עד כה היו שיטות די מיושנות. צוללנים שירדו אל קרקעית הכנרת, עומק של כ-30 מטרים, וסיננו את הבוצה שבקרקעית האגם. באמצעות השיטות הללו נסרקו לאורך כל השנים כ-1300 מטרים רבועים. המבצע האחרון מהסוג הזה בוצע בשנת 2016.
בשנים האחרונות מאז ישבו בצה"ל ולמדו את כלל המבצעים הקודמים, הסיקו מסקנות ובנו תכניות חלופיות. קרקעית הכנרת כולה מכוסה בשכבה עבה של בוצה, ומרבית חלקי המטוס שקעו תחתיה באופן שלא מאפשר לאתר אותם באמצעות כלים כמו סונר.
עם התפתחות מערכות כאלו, ניסו לאתר חלקים קטנים שנותרו בולטים מעל לבוצה, ובאמצעותם להגיע לאיתורים הנוספים. בחיפוש האחרון, שהחל בשטח באמצע חודש אוקטובר, פנו לשיטה חדשה – צינור ארוך ישאב את הבוצה אל פני השטח, והיא תסונן מיד שם, במקום, ותוחזר אל הקרקעית.
בשיטה הזו, שנעשה בה שימוש בין היתר גם בטכנולוגיית GPS, שמיקדה את החיפושים לנקודות ספציפיות בדיוק של סנטימטרים בודדים, הצליחו בתוך שבוע בלבד לסרוק 500 מטרים, ולהגביר את קצב החיפוש פי חמישה מכפי שהיה בשיטות הקודמות. בשבוע החיפושים השני אותרו כבר עצמות אדם, שהועברו אל המכון לרפואה משפטית. בתום סדרת בדיקות, הוכרע כי הן אכן שייכות לטייס חיל האוויר סגן יקיר נווה ז"ל.
סגן יקיר נווה נולד בשנת 1939 ברמת גן. הוא התגייס בשנת 1957 כמכונאי מטוסים, ולאחר מכן המשיך ויצא לקורס טיס, שאותו סיים במגמת קרב. ב-6 במאי 1962 הוא יצא לטיסת אימונים יחד עם חניך בית הספר לטיסה, סמל עודד קוטון ז"ל. גופתו של קוטון אותרה כעבור כשנה, אך את נווה לא הצליחו לאתר מאז, והוא הוגדר כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע.
כעת, עם איתור גופתו הוא יובא למנוחות. הלווייתו תיערך ביום שלישי בשבוע הבא, בבית העלמין הצבאי בקריית שאול בתל אביב.
