גם בתחומי הקו הירוק לא קל לקבל אישורים ממשלתיים להקמת מתקני תשתית, אבל ביהודה ושומרון זה היה קשה עד כה שבעתיים. החשדנות האופיינית שכל מיזם כזה זכה לה, על רקע חשש לפגיעה יהודית בזכויות הפלסטינים, גררה את התמשכות ההליכים. לא עוד. ראש המנהל האזרחי תת־אלוף אחוות בן־חור חתם לפני ימים אחדים על צו חדש המעניק פטור מהיתר ל"מתקני תשתית בעלי חשיבות אזורית".
בצו הטרי מפורטות תקנות שמסדירות הליך מהיר להקמת מתקני תשתית חיוניים ומגוונים, המאפשר לקבל במקרים המתאימים פטור מהיתר בהתאם לדיני התכנון והבנייה. מטרתן של התקנות היא לאפשר פיתוח תשתיות לכלל האוכלוסיות באזור יהודה ושומרון, הישראליות והפלסטיניות כאחד, ובכך לשפר את איכות חייהם של התושבים.
תוקף התקנות הועמד בשלב ראשון על שנתיים. מכוחן, אפשר יהיה להקים תורני מדידת רוח זמניים, מתקני מדידת פעילות סיסמית לאזהרה מפני רעידות אדמה, מתקני מים וחשמל קטנים, מתקנים ציבוריים בשמורות טבע, פארקים ועוד. עד כה אפילו התקנת מעקה, שביל או ספסל בשמורת טבע שבשטחי יהודה ושמרון הצריכה הליך סבוך וארוך.
במנהל האזרחי מדגישים כי לא פגמו בתקנים המקצועיים שהליכי התכנון נועדו לשמור עליהם, אולם לאור הצורך העולה וגובר לפשט ולקצר את ההליכים לרווחת כל תושבי האזור, הוחלט לקצר את הליכי האישור.
המשמעות של הצו היא שאם עד היום כדי להציב מתקן הנדסי כלשהו היה צורך בהליך של אישור תוכנית בינוי ערים (תב"ע) סביבתי שאורך בין שלוש לחמש שנים, כעת הצורך הזה מתייתר. כלומר, יהיה אפשר לדלג על שלבים בירוקרטיים בוועדות הסטטוטוריות עד לקבלת היתר הבנייה, ובכללם דיון להפקדה, פרסום להפקדה, דיון בהתנגדויות, דיון לתוקף ופרסום לתוקף. המועצות המקומיות והאזוריות יוכלו להגיש בקשה להיתר ביצוע תשתיות אזוריות גם ללא תב"ע, וזאת באמצעות הגשת הבקשה ללשכת התכנון במנהל האזרחי (ועדה מקומית), ולקבל את אישורו של רמ"א (ראש המנהל האזרחי) לביצוע.
בהתיישבות ביו"ש אומרים כי מדובר בצו דרמטי, שעתיד לחסוך עלויות תכנון של מאות אלפי שקלים ובעיקר זמן רב, ובכוחו לשנות פלאים את טיפול המועצות במפגעים תברואתיים, באיכות הסביבה ובשיפור איכות החיים של התושבים.
