ממשלת דנמרק תפסיק לממן ארגונים תומכי טרור ו־BDS – כך הכריעה ועדה של משרד החוץ הדני, שקבעה חמישה כללים שעל הארגונים המקבלים מימון לעמוד בהם. ההחלטה יצאה אל הפועל כבר לפני שבועיים, כשהמשרד פרסם מסמך המפרט שבעה ארגונים לא־ממשלתיים הפועלים בישראל, שרק להם ימשיך להעביר כסף.
הכללים קובעים שאסור לארגון לתמוך באפליה או באלימות, וכי איש מחבריו אינו יכול להשתייך לארגונים הנמצאים ברשימת הטרור של האו"ם או האיחוד האירופי. עוד הם קובעים שאסור לארגונים להשתמש בכסף דני לפעילות BDS, או לעשות מיקור חוץ לפעילות כזו בכסף דני. יתרה מזו, הכללים החדשים מורים שעל הארגונים הנתמכים לפעול לפי המדיניות של דנמרק בנוגע לסכסוך, כלומר לתמוך בפתרון שתי המדינות. ארגון המתנגד לעיקרון זה, לדוגמה על ידי הטלת ספק בקיומה של ישראל, לא יהיה זכאי לסיוע.
פרסום המסמך הוביל לשאילתא בפרלמנט הדני, במעמד שר החוץ אנדרס סמואלסן. השר הדגיש ש"אף אחד לא יכול לערער על זכות קיומה של ישראל", והוסיף: "השינוי מבוסס על סקירה יסודית של התמיכה הדנית בארגוני החברה האזרחית הישראלית והפלסטינית. חשוב שהתמיכה הדנית תגיע למטרה הנכונה. זכויות האדם הן בראש סדר העדיפויות של התוכנית".
לקראת 2019, בכוונת הדנים לבסס מודל מימון חדש לארגונים הנתמכים. בינתיים, עד שהמודל יושלם, הם צמצמו את רשימת התמיכה לשבעת הארגונים העומדים בקריטריונים, זאת לאחר שבעבר תמכה דנמרק ב־23 ארגוני חברה אזרחית. הצמצום במספר מקבלי התמיכה מאפשר גם פיקוח הדוק על המוטבים. הארגונים הישראליים שימשיכו לקבל מימון גם השנה הם "הוועד נגד עינויים", "שוברים שתיקה", "בצלם", "גישה", ועוד שלושה ארגונים פלסטינים.
ההליך החל לפני כשנה וחצי, אז גילו הדנים שאחד הארגונים שמימנו סייע להקמת מרכז על שם המחבלת דלאל אל־מוגרבי. בדצמבר שעבר יצאו הדנים ממנגנון העברת התמיכות המשותף להם ולמדינות אירופיות נוספות, והחליטו לערוך בדיקה עצמאית. כעת פורטו הכללים שבהם הארגונים צריכים לעמוד.
תהליך הבדיקה הדנית התבסס גם על פרסום מחקרים שערך מכון המחקר NGO-Monitor על הקשר בין ארגון הטרור "החזית העממית" לכמה מהארגונים הנתמכים. מהמכון נמסר שהם מקווים שגישת ממשלת דנמרק לפיקוח על הארגונים תיתן דוגמה חיובית למדינות אחרות ביבשת.
