לא היו לשר התחבורה והמודיעין ישראל כץ אפילו 48 שעות לעכל את האירוח המלכותי והחגיגי במסקט בירת עומאן, והוא כבר נדרש להתמודד כחבר קבינט עם המציאות הביטחונית הקשה בדרום. לאחר חמשת הימים שעשה בסולטנות שבמפרץ הפרסי, שבמהלכם השתתף בוועידת תחבורה בינלאומית והציג את המיזם השאפתני שלו "מסילות לשלום", המבקש לחבר את המזרח התיכון ברשת של מסילות רכבת, הוא שב לקרקע המציאות הבוערת: הסלמה מול חמאס בעזה, ישיבות קבינט ארוכות וביקורת מבית ומחוץ על התנהלות הממשלה, עד התפטרותו של שר הביטחון אביגדור ליברמן שלשום.
השבוע, בהוראת ראש הממשלה נתניהו, מיעטו שרי הקבינט להתייחס למצב, אבל רגע לפני שובו מעומאן הציג לנו כץ את משנתו בנוגע למצב הנפיץ בעזה. גישתו, כך נדמה, תואמת יותר דווקא את עמדתו של שר הביטחון המתפטר, ופחות את זו שהוביל בימים האחרונים ראש הממשלה.
"אני לא מאמין בהסדרות עם חמאס", מכריז שר התחבורה והמודיעין. "הצעתי תוכנית יצירתית לעזה, בשם 'תוכנית אי־פרדות', שמדברת על הקמת אי מלאכותי מול עזה שישרת את העזתים, ובכך ניפטר מאחריות על הרצועה. זו האסטרטגיה הנכונה לדעתי. צריך לקבל החלטה ברורה – או שמכריעים את חמאס, או שנפרדים מהם מבחינה אזרחית. אנחנו לא יכולים מצד אחד לספק להם מים, חשמל ותשתיות, ומצד שני להתעסק עם הרתעה ביטחונית. זה לא הולך טוב ביחד, וזה גורר מצב שבו מכניסים מיליוני דולרים לחמאס. צריך ליצור משוואה ברורה: אם אתה לא מכריע אותם, תיפרד מהם ותוריד את האחריות האזרחית באמצעות הקמת אי וגשר על חשבון גורמים בעולם, עם מערכות התפלת מים, ייצור חשמל ונמל. יש תוכנית אבטחתית לפתרון הזה, ולדעתי זה הכיוון הנכון".
אתה חבר הקבינט המדיני־ביטחוני. מה לדעתך צריך לעשות כרגע?
"אני לא מוכן לקבל מציאות של בלונים וחדירות. המעטפת האזרחית מאפשרת להנייה ולסנוואר להסתובב ליד הגדרות ללא חשש, ומקשה עלינו להתמודד עם מציאות בעייתית, ואז ההרתעה לא מספקת. צריך לבדל בין עזה ליהודה ושומרון. יש מטרות מדיניות שאני רואה, אבל הבעיה היא שבתנאים הנוכחיים ישראל נדרשת לתחזק את האחריות האזרחית בעזה במקום להיפטר ממנה. צריך משהו אחר כדי לצאת מהמלכודת שבה אנחנו נמצאים, ולטפל ברצועת עזה רק במישור הביטחוני".
הביקור בעומאן התנהל בצל הביקורת על משרד התחבורה בעקבות שתי התאונות הקטלניות בחודש האחרון בכביש 90: בראשונה נספו שמונת בני משפחת עטר מהיישוב פסגות, וימים ספורים אחר כך נהרגו שישה פועלים פלסטינים. "צריך לומר את האמת, שיש השנה ירידה משמעותית של קרוב ל־20 אחוזים במספר ההרוגים בתאונות הדרכים. כמובן, כל הרוג הוא עולם ומלואו, אבל צריך להתייחס לנתון הזה", אומר שר התחבורה. "תאונות הדרכים נובעות משני גורמים עיקריים: התנהלות הנהגים ומצב התשתיות. אנחנו הורינו להתקין בכלי הרכב מערכות התראה, והמשטרה אוכפת את החוק בכבישים. אני מביע צער עמוק על האובדן של המשפחות, אבל אני מתנגד לגופים שמתעוררים אחרי תאונות ומטיחים אשמה בממשלה. אסור לשחרר את הנהגים מאחריות לנהיגה רשלנית ולהפיל את זה על הממשלה. זה לא נכון, וגם מוטעה מבחינה חינוכית".
עם חזרתו ארצה הורה כץ לגבש תוכנית לאומית אסטרטגית להפיכת כביש 90 לציר האורך המזרחי של ישראל, שייקרא "חוצה ישראל מזרח". במסגרת התוכנית יורחב הכביש ויהיו בו שני נתיבים לכל כיוון, ואפשרות לנתיב שלישי, מאילת ועד אצבע הגליל. כץ הודיע כי בכוונתו להביא את התוכנית לאישור ראש הממשלה ולאחר מכן לאישור הממשלה, אולם על רקע המציאות הפוליטית המתערערת ייתכן שהמיזם עודנו רחוק מיישום.
"כביש 90 הוא הכביש הארוך ביותר בישראל, מאילת עד מטולה", מסביר כץ. "עלו רעיונות לעשות הפרדה לאורך הכביש, אבל זה פתרון לא הגיוני ולא ישים. אף אחד לא ייסע בכביש כשהוא לא יכול לבצע עקיפה לאורך 500 קילומטרים. אני מקדם את הפיכת הכביש לדו־מסלולי. התחלנו את העבודה מאילת עד הפנייה למצפה־רמון, ובהמשך עד צומת הערבה, באמצעות יזמים פרטיים".
מה מעכב את ההתקדמות?
"בשטח של הכביש ביהודה ושומרון, הסטטוס בעייתי. הנחיתי להכפיל את הנתיבים גם בקטע הזה, ואפילו לבצע מנהור של הכביש בסמוך ליישובים ערביים. אבל זה כרוך בהפקעות וּויכוחים שנכנסים לעניין המדיני. אני בעד המהלך באופן מוחלט ומעוניין לקדם אותו, אבל העניין מורכב יותר כי הוא קובע הלכה למעשה את גבולותיה המזרחיים של מדינת ישראל. אני בעד העניין, אבל צריכה להיות החלטה של מדינת ישראל שהיא זקוקה לעורק תחבורה לאורכה שלא מתחשב בהתנגדויות המדיניות. יהיו זעקות בינלאומיות נגד המהלך, אבל אני בעדו".
תשתיות התחבורה ביהודה ושומרון מספקות בעיניך?
"יש הרבה יותר ישראלים וגם פלסטינים ביהודה ושומרון שרמת חייהם עולה והם משתמשים ברכבים. בתרקומיא למשל יש הרבה פועלים פלסטינים שמגיעים ברכב פרטי, חונים במחסום ועולים על הסעות. המשמעות של העניין ברורה: מספר המכוניות עולה, והתשתיות נשארות כשהיו. לקחתי 20 אחוז מתקציב התכנון והקציתי אותם ליהודה ושומרון כדי לקדם את הרחבת הכבישים שם. היקף התוכנית בהיקף יותר מ־5 מיליארד שקלים של שדרוג התשתיות. אני מקדם רכבת קלה מאריאל לצומת תפוח. בכביש 55 ביצענו את עוקף נבי־אליאס, ואנחנו ממשיכים עד הסיבוב לקלקיליה. הקצינו מיליוני שקלים לסלילת עוקף אל־ערוב מצומת גוש עציון ועד העוקף, שיהיה דו־נתיבי, כביש עוקף חווארה מתוקצב ב־250 מיליון שקלים, ויש תוכניות נוספות.
"ביהודה ושומרון לא הייתה השקעה בתשתיות, אולי כי חשבו שמדובר בעניין זמני. היום ברור לכולם שזה דבר קיים, שהאוכלוסייה גדלה ושצריך לעשות שינוי. אני לא מאמין שיהודים או ערבים ייצאו מיהודה ושומרון, רק להפך, לכן צריך לבנות תשתית קבועה וטובה ולא זמנית וארעית. הכבישים הצרים ביהודה ושומרון לא מאפשרים מרווח לטעות של הנהגים, וגם יוצרים פקקים. לכן אנחנו עושים תוכנית לשיפור הכבישים, ולחיבור יהודה ושומרון לרשת הכבישים שפתחנו בתוך מדינת ישראל".
"בשטח של הכביש ביהודה ושומרון, הסטטוס בעייתי. הנחיתי להכפיל את הנתיבים גם בקטע הזה, ואפילו לבצע מנהור של הכביש בסמוך ליישובים ערביים. אבל זה כרוך בהפקעות וּויכוחים שנכנסים לעניין המדיני. אני בעד המהלך באופן מוחלט ומעוניין לקדם אותו, אבל העניין מורכב יותר"
רכבת השלום
בחזרה לעומאן. מיזם "מסילות לשלום" הוא יוזמה לחיבור סעודיה ומדינות המפרץ הפרסי לנמל חיפה במסילות רכבת. על פי התוכנית השאפתנית, רכבת העמק המגיעה מנמל חיפה תתחבר למסילת הרכבת הירדנית דרך גשר חוסיין. באירביד שבצפון ירדן יוקם נמל יבשתי שירכז סחורות מנמל חיפה, ויתחבר לקו הרכבת הסעודי שמגיע למדינות המפרץ.
"הביקור היה מצוין ותקדימי", אומר השר כץ לקראת סיום ביקורו בעומאן. "הוזמַנו לוועידה בינלאומית שנכחו בה נציגי מדינות ערב ואפילו נציג איראני. הצגתי בוועידה את יוזמת 'מסילות לשלום', והתוכנית קיבלה פרסום בכלי התקשורת הערביים שסיקרו את הוועידה. אני חייב לומר שלהפתעתי לא נשמעה שום מילת הסתייגות מהתוכנית, לא באופן רשמי ולא באופן חצי רשמי, משום מדינה ערבית. אפילו הנציג האיראני ישב באולם, הקשיב לדבריי ולא יצא בהפגנתיות כמו שחשבתי שיקרה. המקומיים הפגינו כלפינו יחס חמים וחיובי בגלוי, בהתאם לכללי הזהירות של הביטחון המקומי".
ג'ייסון גרינבלט, שליחו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ למזרח התיכון, הביע תמיכה ביוזמה, מה שמעניק לה רוח גבית. "גרינבלט פרסם הודעת תמיכה באנגלית, בעברית ובערבית, שמשמעותה גיבוי ותמיכה חד־משמעית ביוזמה המשותפת של ראש הממשלה ושלי", אומר כץ בסיפוק. "ברור לנו שהתמיכה הזאת תשפיע על מדינות אחרות באזור, שהיום קשורות מאוד לממשל האמריקני. אני מלווה את הפרויקט הזה קרוב לשנתיים. ישבתי עם גרינבלט ביותר משבע פגישות. בשלבים הראשונים הצגתי לו את התוכנית יחד עם ראש הממשלה. הוא הופתע ממנה, ובתחילה לא רצה להיות קשור באופן רשמי כי השורה התחתונה של היוזמה מדברת בפועל על נרמול היחסים, ובמדינות הערביות המתונות יש מתח מתמיד בין נורמליזציה עם ישראל לתמיכה בפלסטינים".
הגענו לשלב שבו הכלכלה גוברת על המחלוקות המדיניות?
"זה נכון, אבל הסיכוי להתקדמות בכיוון הזה תלוי בעטיפה של העניין בצורה נכונה, ובפעולה נכונה כדי להימנע מחיכוכים. העובדה שאנחנו נמצאים בוועידה בעומאן אחרי ביקור של ראש הממשלה, מציגים את היוזמה ומקבלים תמיכה וגיבוי אמריקני, מסייעת מאוד. מההתחלה הדגשתי שהתוכנית פועלת ללא קשר לסכסוך. היא יוצרת מציאות חדשה ואפילו מסייעת לפלסטינים, בין היתר בחיבור של מעבר הסחורות ג'למה שליד ג'נין, כאזור מסחר משותף שיחובר לנמל חיפה. אנחנו מקדמים את התכנון המקצועי יחד עם חברת רכבת ישראל. השלמנו את רכבת העמק, והפכנו את העניין לרלוונטי. אנחנו מקדמים את השלמת החיבור מבית־שאן למעבר שייח'־חוסיין הירדני באמצעות חברות בינלאומיות, שנקראו לעמוד בתנאי מכרז לתפעול הקו. כבר קיבלנו הצעות של חברות בינלאומיות שמוכנות להשלים את קטע הרכבת, תמורת זיכיון להעברת סחורות. הגיעו משלחות מיפן, מסין ומגרמניה. הם הבינו שזה ריאלי, ושבחיבור אחד של הרכבת מבית־שאן לשייח'־חוסין הם מקבלים חיבור למערכת הרכבות הסעודית ופוטנציאל עסקי משמעותי.
"החברות הבינלאומיות רואות שני נמלים חדשים שקמים כאן, אחד מהם בחיפה, שבעוד שנתיים יופעל על ידי חברת נמל שנחאי הסינית שהיא אחת החברות הגדולות בעולם. הם רואים את ההתפתחות התחבורתית של הרכבות והכבישים, שמתבצעת בישראל בשילוב חברות בינלאומיות. כל זה מקנה לישראל אמינות עצומה ביכולת הביצוע שלה, ומושך משקיעים שרואים ביוזמת 'מסילות לשלום' אפשרות עסקית. יש חברות שעובדות בעומאן ובערב הסעודית, שמקדמות את המסילות במפרץ ולעבר ירדן. יש להן אינטרס בקידום התוכנית. קנצלרית גרמניה ביקרה כאן, ובאישורו של ראש הממשלה הצגתי לה את סרטון התדמית של התוכנית. היא הגיבה באופן חיובי וביקשה להיות חלק מהפרויקט. כמה ימים אחר כך הם שלחו נציגים כדי להיות בתוך הפרויקט הזה. יש כאן התרחשות אמינה מאוד".
לשבור את המונופול
מיזם "מסילות לשלום" נשען על תקדים היסטורי: מסילת הרכבת החיג'אזית, שהוקמה בתחילת המאה העשרים, וחיברה בין דמשק שבסוריה לאל־מדינה שבסעודיה. "רכבת העמק" המפורסמת, שקישרה בין חיפה לצמח ומשם לדרעא, הייתה שלוחה שלה. בעצם, אני אומר לשר כץ, אתם מקימים לתחייה את הרכבת החיג'אזית.
"בהחלט", מאשר כץ. "אנחנו צועדים בדרך ההיסטורית של השלטון העות'מאני, שראה את הפוטנציאל במיקום הגיאו־פוליטי של ארץ ישראל. יש כאן שחזור של הקו שמחבר את אירופה ואת כל העולם לאזור הזה. הכנסתי את האלמנט של חיבור ג'למה כדי לעודד את האירופים להתגייס ליוזמה, והם ומדינות ערב מתלהבים מהפוטנציאל שיסייע לפלסטינים. היוזמה הזאת באמת יכולה לסייע לכלכלה הפלסטינית, בניגוד לדבריו של אבו־מאזן, שאמר פעם שבכל התנגשות בין הלאומיות לכלכלה, הלאומיות גוברת. בשם האמירה הזאת הוא סירב לקדם פרויקטים משותפים לישראל ולפלסטינים, בהשבחת קווי ביוב ועוד. זו תוכנית מתוחכמת ונכונה תחבורתית והיסטורית. היא נותנת מענה כלכלי למדינות ערב ועוקפת גם בעיות פוליטיות ומדיניות, בכך שהיא מונעת את מעבר הסחורות בים דרך מצרי באב אל־מנדב והורמוז, שהיום האיראנים משתמשים בשליטה עליהם כאיום על המסחר הימי העולמי.
"מדובר בציר אנטי־איראני ברור, וזה מסר לסעודים, לאיחוד האמירויות, לירדן ולכל הגורמים בעולם הערבי שמחפשים ציר אנטי־איראני, גם בביטחון ובמודיעין וגם בנתיב כלכלי ותחבורתי. לא במקרה האיראנים יוזמים ציר מקביל ליוזמה שלנו, של הקמת מסילת רכבת בין איראן, עיראק וסוריה לים התיכון".
ואכן, גורמים ירדניים ששוחחנו עמם ציינו כי המיזם בהחלט אפשרי ואף רצוי מבחינתם. לדבריהם, "היוזמה הזאת צריכה להתבצע כי היא מסייעת להרבה גורמים. מחירי מעבר הסחורות דרך הים גבוהים מאוד, ועלויות הנפט מכבידות על הכלכלה. מעבר יבשתי יהיה זול וזמין בהרבה". גורם מדיני בממלכה אמר לנו שהיוזמה אף קיבלה את ברכתו של המלך.
ירדן אמורה להשתתף במיזם באופן מרכזי, בהקמת הנמל היבשתי ובתיווך מעבר הסחורות בין מדינות המפרץ לישראל. "הירדנים, הסעודים והפלסטינים יוכלו להרוויח הרבה מהחיבור הזה", אומר כץ. "הפלסטינים יוכלו להתחבר לא רק לנמל חיפה כמו היום אלא לכל המרחב הערבי, ולהישען עליהם ולא עלינו. אנחנו בישראל נרוויח נרמול יחסים עם מדינות ערב ללא תשלום מחיר מדיני. אבו־מאזן היה רוצה שתהיה לו זכות וטו על כל נרמול יחסים. מבחינתו, גם טיסות מהודו לישראל דרך שמי סעודיה הן מכה ללאומיות הפלסטינית. הוא רוצה להיות בעל המונופול, ושישראל תיתן לו את ירושלים ואת זכות השיבה תמורת היחסים עם מדינות ערב. מבחינתנו נרמול היחסים הוא הניצחון הגדול, ואם נצליח גם לשמור על הנכסים ההיסטוריים ועל הביטחון שלנו – נרוויח בגדול".
במשרד התחבורה מעריכים כי היקף המסחר שיעבור דרך המיזם עשוי להגיע בתוך עשור ל־250 מיליארד דולר בשנה. "זה ייצור קשר ואפילו תלות של מדינות ערב בישראל. אני לא רואה אותנו מגיעים להסכמי שלום עם מדינות המפרץ, אבל מרחב הפעילות המשותפת בהחלט יגדל".
בביקורך בעומאן שוחחת עם גורמים נוספים?
"יש כל הזמן פגישות עם גורמים ערביים על שלל נושאים, אבל בביקור הזה התמקדנו בפרויקט 'מסילות לשלום'. אני לא יכול לפרט, אבל בהחלט יש שיחות עם גורמים בינלאומיים וערביים שמעוניינים שהפרויקט הזה יצליח. הוועידה פה בעומאן בהחלט נותנת פוש חזק לעניין".
במקביל לביקורו של שר התחבורה והמודיעין וביקור ראש הממשלה שקדם לו, שר החוץ העומאני יוסף בן־עלוואי – שהצהיר כי הערבים צריכים לדבר עם ישראל ולהכיר בקיומה – נפגש עם אבו־מאזן במוקטעה שברמאללה. הוא הכחיש דיווחים על ניסיון של עומאן לתווך בין ישראל לפלסטינים, והגדיר את שיחותיו כ"ניסיון לסייע ולהציג רעיונות לשני הצדדים כדי לסיים את הסכסוך וליצור עולם חדש".
יוזמת "מסילות לשלום" מתכתבת עם "עסקת המאה" של נשיא ארה"ב טראמפ, שמבטאת גם היא תפיסה של שלום אזורי ושיתוף פעולה של המדינות הסוניות המתונות, אם כי השר כץ לא ממש מאמין בהיתכנותו של הסדר בין ישראל לפלסטינים בעתיד הקרוב. "יוזמת 'מסילות לשלום' היא יוזמה מקבילה לתוכנית האמריקנית. בניתי את תוכנית המסילות באופן נפרד, כי אני לא מאמין שעסקת המאה מול הפלסטינים תתממש. אני לא שותף לתוכנית המאה, והסברתי בעבר לשליח גרינבלט את עמדתי. אני לא מאמין ביכולת להגיע להסדר עם הפלסטינים. אני גם לא מאמין שיום כזה אכן יבוא, ואני לא חושב שיש סיכוי אמיתי לעסקת המאה האמריקנית לקידום הסדר אזורי. אני לא רואה אותנו עושים את הוויתורים, ולא את אבו־מאזן עושה צעדים בכיוון. אבל היוזמה המקבילה שלי לא סותרת אותה ולא תומכת בה, ולכן היא מתאפשרת. ההצגה שלה כאן והתמיכה האמריקנית היא בהחלט התקדמות עצומה בעניין".
אז מה, נוכל פעם לתפוס רכבת לערב הסעודית או למדינות המפרץ?
"אני לא רואה את עצמי נוסע בתקופה הקרובה ברכבת לאורך המפרץ, אבל ערבים ישראלים יוכלו אולי להשתמש ברכבת כדי לקיים את מצוות החאג' במכה. המסילה הסעודית מגיעה היום עד ירדן, וכשאנחנו נתחבר אליה זה בהחלט יהיה אפשרי. מבחינתי גם מהלך כזה הוא חיובי. כל נרמול ביחסים בין מדינות ערב לישראל, במקביל למציאות שבה אנחנו ממשיכים לאחוז בשטח ולשלוט בו ולא עושים ויתורים אידאולוגיים וביטחוניים שהפלסטינים דורשים מאיתנו, הוא ניצחון משמעותי של ישראל. זאת נורמליזציה מתוך עוצמה ולא מתוך ויתורים כמו בהסכם אוסלו".
עד שנוכל לנסוע ברכבת למפרץ הפרסי, נדמה שאפילו נסיעה ברכבת לירושלים מאתגרת. הקו החדש סובל מעיכובים וסופג ביקורת רבה.
"הובלנו בישראל מהפכת תשתיות שלא הייתה בעבר. אני רואה ברכבת לירושלים סמל לאומי, והעובדה היא שהיא התחילה לעבוד ושכבר נוסעים בה במסגרת תקופת ההרצה שאנחנו מקיימים. פתחנו את רכבת העמק, למרות ההתנגדות והטענות שלא ישתמשו בה, והיום מתלוננים על עומסים. בישראל אם לא עושים מהלכים וקובעים עובדות, שום דבר לא מתקדם. אנחנו עושים פה מהלך שמתבצע באיחור של מאה שנה בהשוואה למצב הרכבות בעולם. אני מאוד שמח על המהלך של פתיחת קו הרכבת ירושלים, למרות הביקורת של התקשורת והשמאל. לדעתי הם פשוט ירדו מהפסים".
