שופטי בג"ץ דחו עתירה של סרבנית גט מזה 8 שנים, להסיר מעליה את הסנקציות החמורות שהטיל בית הדין הרבני. בין השאר, לאפשר לה לשוב לעבודתה כמורה בבית ספר. "עומדת זכותם של בן או בת הזוג העגונים, להשתחרר מקשר נישואין מלאכותי הנכפה עליהם, וכי חירותם תוחזר להם", כתבה השופטת ענת ברון.
נישואיהם של הזוג, להם בת יחידה, עלו על שרטון בשנת 2010, כשהאיש עזב את הבית ועבר להתגורר לחוד. במקביל, הגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני. במהלך שמונה וחצי השנים האחרונות, התנהלו בין הצדדים הליכים משפטיים בעניין הגירושין ובנושאי הרכוש – במוקד ההליכים סירובה של האישה לגירושין. בעבר סירבה בשל רצונה לשקם את מערכת היחסים ולהביא לשלום בית; ואילו בשנים האחרונות טענה כי היא מסכימה לגירושין, אך בכפוף לכך שחלוקת הרכוש ביניהם תושלם לפני קבלת הגט.
לאורך השנים קיבל בית הדין האזורי עשרות החלטות בעניין הגירושין, אולם העותרת סירבה לקיימן. בחלוף שש שנים מעת שנפתח הליך הגירושין, בשנת 2016, חייב בית הדין את האישה לקבל גט: "בית הדין מפרש את סירובה של האישה להתגרש כנקמנות והתעללות בבעל, במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב, בעיה אובססיבית נפשית מצד האישה, שאינה מסוגלת לשחרר את בעלה מלפיתתה המלאכותית". בנוסף, בתם של השניים נמצאת במשמורת אצל האמא, ולטענת האב הוא אינו יכול לקיים קשר לביתו בשל "ניכור הורי".
לאחר אזהרות רבות, בית הדין הרבני החליט להטיל על האישה סנקציות, בין השאר: איסור לעבוד כמורה, איסור החזקת רישיון נהיגה ועוד. האישה הגישה עתירה לבג"ץ לביטול הסנקציות מאחר ואלה לטענתה פוגעים בה יתר על המידה.
שופטי בג"ץ ענת ברון, יצחק עמית ודוד מינץ, כאמור, דחו בשבוע החולף את העתירה וקבעו כי הסנקציות החמורות שהטיל בית הדין יוותרו על קנם. "לבתי הדין כלים משמעותיים שנועדו להילחם בתופעה השלילית של סרבנות גט, ומטבע הדברים הטלת הסנקציות הקבועות בחוק עלולה להסב פגיעה מסוימת ולעיתים קשה לסרבן או לסרבנית הגט", כתבו השופטים, "עם זאת, מן העבר השני עומדת זכותם של בן או בת הזוג העגונים, להשתחרר מקשר נישואין מלאכותי הנכפה עליהם, וכי חירותם תוחזר להם".
"בית הדין הטיל על העותרת את כל כובד משקלם של צווי ההגבלה באחת, לרבות האיסור לעסוק במקצועה; ואולם החלטה זו לא נולדה בחלל ריק, אלא לאחר מאות החלטות שניתנו זה מכבר ושאותן מיאנה העותרת למלא לאורך שמונה וחצי שנים ארוכות. יתרה מכך, בית הדין האזורי נתן לעותרת הזדמנויות חוזרות ונשנות לסיים את הפרשה העגומה מבלי שייפגעו זכויותיה".
עוד כתבו כי "אמנם לדברי העותרת היא כלל אינה סרבנית גט, שכן היא מוכנה להתגרש – גם אם בכפוף לתנאיה ביחס לענייני הרכוש; ואולם בנסיבות המקרה ובשלב שבו אנו מצויים נראה כי התניית הגט בדרישות כלכליות היא סרבנות גט לשמה. יתרה מכך, משהפרה העותרת במשך שנים ארוכות את החלטות בתי הדין, היא אינה יכולה להישמע עתה בדרישה להכרעה בענייני הרכוש טרם שתיאות לקבל גט".
בתום פסק הדין הוסיפו השופטים כי "טוב יעשו העותרת והמשיב, אם ישכילו להביא את פרשת גירושיהם לסיומה בהקדם, ובאופן שיאפשר לכל אחד מהם לפתוח פרק חדש בחייו, ובתקווה גם יאפשר למשיב לקיים קשר עם בתו".
