ועדת הפנים של הכנסת התכנסה היום לדיון דחוף בעקבות חשיפת 'ישראל היום' כי לאחרונה מעורב משרד החוץ מגעים לחתימה על אמנה בינלאומית חדשה בשם "הסכם עולמי להגירה בטוחה, מאורגנת וסדירה", שצפויה להפוך לראשונה את הזכות להגירה, כולל מהגרים כלכליים, לחלק מהמשפט הבינלאומי. בתחילת השבוע הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרת דיון בוועדת החוץ והביטחון, כי ישראל לא תתמוך באמנה, ותצטרף בכך לארה"ב, אוסטרליה, הונגריה ואוסטריה שכבר הביעו את התנגדותן למסמך.
"שמענו את אמירתו של ראש הממשלה, שהוא גם שר החוץ, כי ישראל לא תאמץ את היוזמה ואף לא תשתתף בוועידת האימוץ, וכי ישראל יודעת לשמור על גבולותיה ופועלת בתיאום מלא עם ארה"ב בנושא. קראתי את טיוטת המסמך שמוגשת לוועידה ועוד מבלי להיכנס לדקויות ניתן לראות שמדובר בהסכם רחוק מאוד מעמדות הציבור בישראל", אמר יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש (הליכוד). לדברי קיש, "לאחר שעמדת המדינה הובהרה ללא צל של ספק, אני מבקש להבין איך מתגבש כזה הסכם, איפה ישראל בתהליך הזה, ודאי כאשר אנו יודעים שמדינות אחרות כמו ארה"ב מתנגדות לו, מה הייתה רמת המעורבות והמודעות של הדרג המדיני ולמה לא נוהל דיון ציבורי משמעותי על היוזמה, התאמתה לישראל והשלכותיה?"
סמנכ"ל או"ם וארגונים בינלאומיים במשרד החוץ אלון בר בחר להגן על המסמך הבינלאומי ואמר כי לא מדובר באמנה שחותמים עליה, אלא בסוג של נייר עמדה שמתיימר לייצר "מסגרת נורמטיבית", כלשונו, לטיפול במהגרים. "זה אחד מעשרות תהליכים המתרחשים באו"ם, כל הזמן, בכל אחד מהנושאים שמעניינים את הקהילה הבינ"ל. כמו כל מדינה בעולם, ישראל משתתפת בדיונים בכל תהליך, כדי לוודא שלא מתקבלות החלטות שנוגדות את מדיניותנו ולהתאים את מה שמיוצר, ככל הניתן, לכללים ולנורמות בישראל", הסביר בר.
לדבריו, "יש חשיבות להשפיע על מסמך שכזה, גם אם לא נהיה צד לו. כאשר יש מסמך, ובמקרה זה התהליך לקח שנתיים, אנו מציגים אותו לדרג המדיני, מפרטים מה הצלחנו להתאים ומה לא, ומתקבלת החלטה. אחד השיקולים לגבי השלב שבו מערבים את הדרג המדיני הוא מידת החבות המשפטית של המסמך, וכאן כבר בהתחלת המסמך נקבע כי אינו מחייב וכל מדינה רשאית לקבוע את מדיניות ההגירה שלה. כאשר הסתיים המו"מ על המסמך, לפני שלושה חודשים, הצגנו אותו למנכ"ל המשרד והוא הציג אותו לדרג המדיני".
עורכת הדין שירה קאהן מפורום קהלת הקשתה עליו ואמרה כי "יש בהסכם כמה נקודות שמנוגדות באופן ישיר למדיניות של ישראל ועלולות לחשק אותנו בבתי המשפט – למשל, המסמך מחייב לסייע למהגרים לשלוח כסף למדינת המוצא, ולעזור לאחד משפחות של מהגרים". בר השיב לה: "המסמך לא מחייב משפטית, זה כתוב בבירור, אבל זה לא סותר את האפשרות שעלולה להיות לו השפעה כלשהי, ובדיוק בשל כך היינו מעורבים בתהליך. עלו פה בדיון כל מיני פרשנויות של המסמך, אבל אומר בזהירות שגורמים שונים ורבים במערכת הישראלית עסקו במסמך, כפי שנעשה בכל אחד מעשרות התהליכים, ואף אחד לא היה סבור בבהירות כזו שהוא נוגד את הנורמות הישראליות, וכאמור, בשלב בו נדרשה הכרעה, לפני מספר חודשים, הוא גם הוצג לדרג המדיני".
קאהן הוסיפה כי "הסכם ההגירה של האו"ם מטשטש לחלוטין בין אבחנות של מהגרים ומבקשי מקלט תוך שהוא מרחיב את סל הזכויות המוקנות לשתי הקבוצות אלו. ההסכם בעצם מנוגד בכמה מישורים לחוק הקיים בישראל כאשר הוא קורא לסייע למהגרים לשלוח כסף חזרה למדינות מוצאם, קורא לסיוע באיחוד משפחות של מהגרים, וקורא למדינה לעצב את מדיניות הפנים שלה גם על פי צרכי המהגרים. בפועל, המסר של הסכם האו"ם הינו שאם אתה רוצה שישמרו על זכויותיך- עדיך לך להיות מהגר. אם אתה אזרח יש לך גם חובות וגם זכויות, ואילו אם אתה מהגר- בדרך כלל אין לך את החובות המוטלות על האזרח. כל השתתפות במסמך כזה עלולה לחשק אותנו בעתיד ויש בו הרבה דברים שצריך להתנגד אליהם באופן אקטיבי".
מנגד, ענת ברמן, מהמרכז למדיניות הגירה הישראלית טענה כי אמנם משרד החוץ אמר שההסכם לא מחייב, אבל מטרתו להפוך לנורמה. לכן, "הוא מייצר נורמות שמהר מאוד בכל דיון יהיה מי שיקום ויגיד שזה מנוגד להסכם הבינלאומי, ובשלב הבא בית המשפט הישראלי יפסוק לפי הנורמה הזו. ישראל צריכה להוביל קואליציה של מדינות נגדו, כי אם מספיק מדינות יתנגדו, עוצמתו וכוח של המסמך יפחתו".
ראובן עזר, ראש אגף מדיניות חוץ במטה לביטחון לאומי ציין כי "המסמך הוא אסופה של כללים, אשר סותרים פנימית אחד את השני, לא נותן כלים להתמודדות עם כלי הגירה מאסיביים כמו אלה מאפריקה, אין בו התייחסות לתופעות כמו סחר בבני אדם, ולא מבחין כלל בין הגירה חוקית ללא חוקית. המסמך גם לא מטיל שום חובה משמעותית על מדינות המוצא של המהגרים, אבל כן על מדינות ההגעה, ללא התחשבות במצבן הכלכלי, הפוליטי והדמוגרפי. ישראל היא מדינה יחידה עם גבול יבשתי עם אפריקה, אחת המדינות הצפופות בעולם, המדינה היחידה של העם היהודי, המדינה עם הריבוי הטבעי הגבוה ב-OECD ואינה רואה במסמך משהו המתאים למציאות שלה".
שפי פז, שהשתתפה גם היא בדיון תקפה את הדרג הפקידותי שלטענתה פועל על דעת עצמו ומתעלם ממדיניות הממשלה הנבחרת. "יש כאן פקידים שמנהלים מדיניות עצמאית – הרחקה למדינת שלישית נפל, ואז צץ מתווה האו"ם ועכשיו זה. המסמך הזה מוחק את נושא הפליטים לגמרי ומדבר על מהגרים כלכליים, מהגרי אקלים, ומה לא? המסמך מדבר על חינוך מחדש של האוכלוסייה המקומית לקבל את המהגרים ולהשתיק ביקורת תקשורת – זו הצהרת כוונות שכדאי שנקשיב לה. האו"ם מארגן 'הפתעות' בחשאי, וכל בוקר אנו קמים בחשש מה תהיה ההפתעה היום".
יו"ר הוועדה, ח"כ קיש, סיכם את הדיון ואמר: "אני יוצא מהדיון הזה מוטרד מאוד. מקריאה ראשונית ניתן לראות שזה מסמך מטריד, דגל אדום של ממש, אך אף אחד במשרדי הממשלה לא זיהה את זה ולא הניף את הדגל. הגישה למסמך כזה צריכה להיות מחמירה ואסור להקל בו ראש גם אם כתוב שהוא לא מחייב. אתם יושבים בדיונים, וטוב שכך, אבל אף אחד לא מבין שהוא מנוגד למדיניות הבסיסית של ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ומביא המלצה ברורה לדרג המדיני להתנגד. חייבת להיות פה נחרצות, ולא טמינת ראש בחול".
