"תיכנסו, יש הצבעה", הפצירה ביום רביעי השבוע מרכזת סיעת הליכוד בחברי הכנסת, שניסו להשלים ארוחת צהריים חפוזה בין הצבעה להצבעה. "נו קדימה, נשארו לנו עוד שבועיים כאלה", היא ניסתה להמריץ שר סורר. "למה רק שבועיים"? הוא שאל ברצינות. "כי אתם לא תחזיקו מעמד הרבה יותר מזה", היא משיבה לו, כאחת שיודעת על מה היא מדברת. בסבב ההצבעות הבא, כאשר היא רצה שוב לאסוף את חברי הכנסת, היא נתקלה בשר אלקין שהרגיע אותה בחיוך: "תסתכלי על המסך, זה יובל (שטייניץ; שא"כ), יש לנו זמן גם לקינוח".
בשבוע שעבר הזהירו כמה שרים שקואליציה צרה של 61 חברי כנסת לא תוכל לשרוד לאורך זמן. השבוע זה כבר הפך לעובדה מוגמרת, אחרי שבנט הפך את הצהרת ההתפטרות שלו להצהרת הישארות בלחץ הרבנים והבייס הפוליטי הסרוג שלו, שנכנעו ולא בפעם הראשונה לתכתיבי נתניהו. הצבעה אחת על חוק לא מעניין במיוחד, שעסק בהליכים בירוקרטיים בבנייה, הבהירה את תמונת המצב שצפויה לשרור במליאה בחודשים הקרובים. ההצעה נפלה בתרגיל של ח"כ יואל חסון, מרַכז האופוזיציה, כבר ביום שני. חסון החזיק את חברי האופוזיציה מחוץ למליאה, הבטיח לח"כ יואב קיש שאין להם התנגדות לחוק, ורגע לאחר מכן נכנסו כולם והצביעו נגדו. "אתה שקרן", הטיח בו קיש. "זו רק ההתחלה", הבטיח לו חסון.
ביום שלישי, יו"ר הקואליציה ח"כ דודי אמסלם כבר לא לקח סיכונים. לאחר שחסון הודיע על עוצר יציאות מהארץ ומדיניות אפס קיזוזים באופוזיציה, הודיע גם יו"ר הקואליציה על גזירות דומות. כאשר סיעות האופוזיציה נוכחו לראות כי הקואליציה מחזיקה ברוב דחוק של 60 מול 58, הן משכו את ההצעות מסדר היום. אילו הן היו מועלות להצבעה ונופלות, על פי התקנון האופוזיציה הייתה נאלצת להסתדר בלעדיהן למשך חצי שנה נוספת.
הלו"ז של חברי הכנסת והשרים השבוע היה לחוץ במיוחד. האזור היחיד שאליו הורשו להתרחק לזמן ממושך היה המזנון הבשרי, שם הם קיימו פגישות בין ביס לביס. אפילו ראש הממשלה פעל בהתאם לכללים החדשים, וזכה לזמן איכות נדיר עם חברי הכנסת. הפעם האחרונה שבה נראה מחזה כזה הייתה בכנס החורף שעבר, כאשר ההצבעות על חוקי דת ומדינה יצרו מתח פוליטי דומה.
בזמן שהשרים סביבו קדחו באדיקות בטלפון הנייד שלהם בשעות שבהן רותקו למליאה, ראש הממשלה הסתפק בספר, דף ועט. מדי פעם הוא נצפה מחליף בדיחות עם ח"כ אחמד טיבי שישב מאחוריו. בכלל נראה שטיבי נמצא ביחסים טובים עם ראש הממשלה הימני שגונז את חלום שתי המדינות. מנפלאות המליאה.
נתניהו, שכתוצאה מהמצב החדש מחזיק בידיו כמה תיקים נחשקים במיוחד – נוסף על אלה שהחזיק עד כה – זכה לשיחות חטופות גם בנושא הזה. ח"כ ציפי חוטובלי ניצלה את אחת ההזדמנויות והביעה התעניינות בתיק העלייה והקליטה, שבו החזיקה עד כה סופה לנדבר מישראל ביתנו. אחרי שהשיב ריקם את משאלתו של נפתלי בנט להתמנות לשר הביטחון, מינוי שרה דתייה במשרד אחר עשוי להיות נחמה קטנה עבור ציבור מצביעי הבית היהודי.
בכירים בליכוד אמרו השבוע כי טוב יעשה נתניהו אם יפקיד את תיק החוץ בידיו של ישראל כ"ץ, בהתאם להבטחה שהוא מחזיק בידיו. מילוי הבטחות הוא אכן הצד הפחות חזק של נתניהו, אך בקרוב עשוי ראש הממשלה להזדקק לכ"ץ בכובעו כיו"ר מזכירות הליכוד, וכמי שימלא תפקיד מרכזי בפריימריז ובקביעת הרשימה והשריונים השונים. תיק החוץ עשוי להיות צעד בונה אמון, אמרו בליכוד. לשאלתי את השר כ"ץ אם אפשר לברך אותו על המינוי העתידי, הוא השיב כי "יש רק אדם אחד שמחזיק במידע ובהחלטות האלה". אם כ"ץ ישודרג לחוץ הוא יפנה את תיק התחבורה, וראש הממשלה ייכנס לסחרור של משחק כיסאות כאשר הקואליציה שצריכה לאשר את המינויים החדשים רעועה במיוחד.
גם מעמדו של נתניהו כשר מחליף במשרד הביטחון תקף לשלושה חודשים בלבד מיום כניסתו לתפקיד. אם הממשלה תלך אז לבחירות, יהיה בלתי־אפשרי לאשר את מינויו באין כנסת. בשונה ממשרדים אחרים, משרד הביטחון אינו יכול להתנהל ללא שר, שכן הדרג הצבאי אינו כפוף למנכ"ל. כדי לאשר את המינויים השונים ואת שלו עצמו, על נתניהו להביא אותם בהקדם לכנסת, כל עוד הקואליציה מחזיקה מעמד. כמה שיותר מוקדם, יותר טוב. בינתיים, המהלך הגלוי הראשון שנתניהו יבצע כשר ביטחון הוא הבאת מועמדותו של אלוף אביב כוכבי לרמטכ"ל, לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב.
שכנות עוינת
מי שנראה שמח במיוחד השבוע היה דווקא שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן. יו"ר ישראל ביתנו נראה כאילו ירד מכתפיו משקל שיא. הוא פיזר חיוכים לכל עבר, אך במקרה שלו היה קשה לומר שהוא מתלוצץ עם שכניו. מקומו החדש בספסלי האופוזיציה נקבע על יד לא אחר מח"כ איימן עודה, יו"ר הרשימה המשותפת. במהלך אחת ההצבעות צילם עודה סלפי מאולתר שלו ושל ליברמן, וצייץ בהומור: "שוקל התפטרות מהאופוזיציה". הציוץ המשעשע של שכנו לספסל פחות הצחיק את שר הביטחון לשעבר, שמיהר לבקש מח"כ לנדבר להחליף איתו מקום.
בחזרה למאמצי ההישרדות של הקואליציה. אם מאמצי האופוזיציה להביך אותה יימשכו, שר הביטחון, כלומר ראש הממשלה, ועימו יתר השרים, יידרשו לעצור את עבודתם במשרדים בכל שני ורביעי. מי שדיבר על כך שניתן לשתק את עבודת הכנסת כדי להבטיח שהממשלה תוכל למלא את ימיה, לא טרח אולי להביא בחשבון שגם השרים ייאלצו לוותר על ימי עבודה כדי לשמור על הרוב הקטן שהקואליציה נהנית ממנו.
שניים שנראו צמודים במיוחד בשבועיים האחרונים והרבו להסתודד במליאה, הם זאב אלקין ובנימין נתניהו. לאחר אחת מישיבות הקבינט האחרונות, אמר לו נתניהו: "לא כל־כך נעים להגיד, אבל אני שמח שלא נבחרת". לאחר המרוץ החבוט שלו לעיריית ירושלים, נראה ששר ירושלים חזר למקומו הטבעי בממשלה ובכנסת. נתניהו יסתייע מן הסתם בכישוריו בניהול הקואליציה ומול רוסיה, שתי בעיות שצפויות לאתגר אותו בחודשים הקרובים.
"השבת תנצח אתכם", צעק ח"כ גפני לעבר נציגי האופוזיציה שהצביעו ביום רביעי בעד חוק תחבורה ציבורית בשבת של ח"כ יעל גרמן. "רק זה מה שמפריע לכם? הייתם בממשלה, למה לא עשיתם את זה אז?". במרחק כמה מושבים ממנו ישבה ח"כ רחל עזריה מכולנו, שתמכה בהצעת החוק והיוותה דוגמה לח"כים הסוררים שראש מפלגתה כחלון דיבר עליהם רק בשבוע שעבר.
בהצבעה הבאה, על חוק של ח"כ עליזה לביא להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית על רצח נשים, כבר ביקשה עזריה לעזוב. היא נתקלה בשתיים ממרכזות ההצבעות, שניסו לבלום אותה. לאחר קרב צעקות קצר הם הניחו לה לצאת. בכולנו אמרו כי אין להם מנופי לחץ על הח"כים, ולכן בהצבעות על חוקים חברתיים מהותיים צפויה הקואליציה להמשיך ולנחול הברזות של הדקה התשעים. על זה בדיוק בונים באופוזיציה. שחיקה מתמדת.
