כל הנוכחים במסיבת העיתונאים שערכה בשבוע שעבר ראש העיר הנכנסת בבית־שמש, עליזה בלוך, נאלצו להתייצב בקופות החולים יום לאחר מכן ולהתחסן מפני חצבת. הסיבה: במקום נכחה תינוקת של אחת מעובדות הלשכה, והתברר שהיא חלתה במחלה. בהתייעצות עם משרד הבריאות הודיעה העירייה שכל הנוכחים בקומה יידרשו לקבל חיסון. גם בלוך עצמה הודיעה שתלך להתחסן היום (א').
ד"ר מנחם חיים ברייר, סגן מנהל בית החולים מעייני הישועה בבני־ברק והאחראי על אתיקה, רפואה והלכה וקדושת החיים בבית החולים, מודאג מאוד מהתפשטות המחלה בישראל. מחלת החצבת יוצרת מצבים מורכבים גם בבית החולים שהוא עובד בו. בשבוע שעבר נכנס ילד חולה חצבת למתחם היולדות בבית החולים, וגרם לבהלה. כבר שבועיים אוסר בית החולים על כניסת ילדים למחלקות היולדות, אך הילד עקף עם אביו את המאבטחים, ונכנס אל המחלקה. 50 התינוקות ואמותיהם קיבלו טיפול מונע, מחשש להידבקות. "צריך להבין שזו שעת חירום", אומר ברייר. במבט על נתוני החצבת מהשנה שעברה לעומת מה שמתחולל בשבועות האחרונים, נראה שהקפיצה במספר החולים מגיעה לכדי מאות אחוזים. רבים מהלוקים במחלה הם מהמגזר החרדי, ולכן יזם ד"ר ברייר הוצאת מכתב מרבנים, דעת תורה, הקורא לציבור החרדי להתחסן.
והרבנים, מגדולי הפוסקים בציבור החרדי, התגייסו. "לא היו להם התלבטויות", אומר ברייר. "הם נרתמו מיד, ולרוב זה לא פשוט כי לא תמיד יש הסכמות, אבל המציאות זועקת. הם מדברים על שפיכות דמים ו'חב לאחרינא' – גרימת נזק לאחרים – ומבינים שמדובר בשעת חירום".
פסק ההלכה עמוס במילים חריפות. הרבנים קוראים בו לציבור להתחסן מפני "המגפה", כפי שהם מכנים את החצבת, וקובעים שמי שאינו מתחסן עובר על איסור "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", וכן שהוא "שופך דמים". "חייב כל אב לחסן בנו ובתו מיד, שהמגפה מתפשט רחמנא לצלן, ואין האב בעלים למנוע מהם חיסון, ובפרט שחב לאחרינא", כתב הרב משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית בירושלים. על דעת התורה הזאת חתומים חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל הרב יצחק זילברשטיין, חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס הרב שמעון בעדני, וחברי בד"ץ הרב שריאל רוזנברג, רבי משה שאול קליין ורבי מנחם מנדל לובין.
ברייר מסביר שתופעת האי התחסנות נפוצה בקרב אנשים שהושפעו מתפיסות טבעוניות המזלזלות ברפואה הקונבנציונלית. "מי שדוגלים ברפואה טבעית חותרים להחזירנו אחורה, לתקופת טרום עידן החיסון, עם תחלואה עצומה ותמותה גבוהה ממחלות זיהומיות", הוא מצטט מ"רופאים בני סמכא ברפואה הציבורית", לדבריו, "כמו פרופ' שי אשכנזי וד"ר צחי גרוסמן, ראשי האיגוד הישראלי לרפואת ילדים. ברשתות אנשים כותבים שטויות והבלים בענייני פיקוח נפש, דברים ללא בסיס, הפחדות ללא הפסק של הציבור. ניסו לקשר בין חיסונים לאוטיזם, ואנשים אמרו לעצמם: למה לי להתחסן?
"הדברים נופחו מעל לכל פרופורציה. חצבת זו לא מחלה תמימה, אנשים מתים ממנה. בשנת 1900 תוחלת החיים של אדם ממוצע עמדה על גיל 49. היום תוחלת החיים עומדת סביב גיל ה־80. בין הסיבות נמצאת הכנסת החיסונים לסל הטיפולים, וכן האנטיביוטיקה, ההיגיינה והטכנולוגיה המתקדמת. אנשים אינם מבינים שאם נפסיק את החיסונים נביא לקיצור תוחלת החיים. מספר האשפוזים בבתי החולים עולה באופן דרסטי, והעומס במסדרונות בתי החולים פוגע קשות במערכת הרפואה, ברופאים ובאחיות המותשים והשחוקים, בחולים. זה עולה ביוקר".
הציבור החרדי נפגע יותר מהחצבת, לדברי ברייר, בעיקר בגלל חוסר מודעות לצורך להתחסן במהירות, ובגלל עומס בטיפות חלב. "יותר מזה שחלקים מהציבור החרדי לא רוצים להתחסן, הם מאחרים להתחסן. במשפחות ברוכות ילדים, רבים מתקשים להגיע לטיפת חלב בשעות הבוקר. הרשויות והרגלטורים חייבים להתאים את פעילותם לצרכים של האוכלוסייה. אבל מי שבאופן עקרוני לא מתחסן צריך לדעת שהוא מורד בגדולי ישראל. הדברים היום ברורים מאוד: מי שלא מתחסן לא רק פוגע בעצמו, הוא פוגע באחרים. גדולי הרבנים קבעו שהם בגדר שופכי דמים".
