ממסמך שהגיש היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, באמצעות מחלקת הבג"צים, עולה כי החלופות שהציע לחוק ההסדרה אינן נותנות מענה כולל לאלפי המבנים הלא מוכרים בהתיישבות היהודית ביו"ש. החלופות הללו, מודה היועץ, דורשות משאבים גדולים לצורך בחינה ממושכת בעבור כל מבנה או שכונה, בהליך שעשוי להימשך שנים ארוכות.
תשובתו של מנדלבליט הוגשה במענה לבקשה של המועצה האזורית מטה בנימין, אחת המשיבות לעתירה נגד החוק להסדרת ההתיישבות ביו"ש. לאחר שהוגשה העתירה הוציא השופט ניל הנדל לבקשת היועמ"ש צו ביניים המקפיא את יישום החוק, שעבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. המועצה, באמצעות בא כוחה עו"ד שמחה רוטמן, ביקשה לבטל את צו הביניים בשל הימשכות ההליכים, ולכל הפחות לבטלו ביחס ליישובים מצפה־כרמים וחרשה, ובכך לאפשר סוף־סוף את קידום התב"ע של שני היישובים.
הייחודיות של היישובים האלו בכך שהם מיועדים להסדרה בכל תרחיש שהוא, ומעמדם כבר אינו שנוי במחלוקת: מבחינת הפרקליטות, אין אפשרות מעשית שהזכויות בקרקעותיהם יועברו לידי תובעים פלסטינים.
עניינו של מצפה־כרמים נדון בתובענה אזרחית שהגישו תושביו בשנת 2013 לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובה טענו כי יש להקנות להם את הזכויות בקרקע מכוח תקנת השוק. השופט ארנון דראל קיבל את התובענה, ולמעשה סלל את הדרך להסדרה תכנונית של היישוב.
עו"ד רוטמן טוען בבקשתו שיישום חוק ההסדרה במצפה־כרמים יקצר את משך הזמן ליישום מסקנות בית המשפט, יחסוך עינוי דין מהתושבים, יאפשר הסדרה ותכנון של היישוב אחרי שנים של המתנה, ואף יגדיל את גובה הפיצוי שיינתן לפלסטינים הטוענים לבעלות על הקרקע.
היישוב חרשה, לעומת זאת, אינו מוסדר, בשל מחלוקת על זכויות הקניין בקרקעות שכביש הגישה ליישוב נסלל עליהן. רוטמן מפנה לדברי היועמ"ש מנובמבר 2017, שלפיהם "אין מניעה משפטית עקרונית בהסדרת דרך הגישה ליישוב באמצעות הפקעה לצורכי ציבור". גם כאן, יישומו של חוק ההסדרה יקצר תהליכים, ימנע עינוי דין, יאפשר לקדם תב"ע ליישוב, ויביע לתוצאה משפטית שאין עליה מחלוקת.
הבקשה שהגישה מועצת מטה בנימין הועברה לצדדים בתיק לשם מתן תגובה. הממשלה הגיבה באמצעות בא כוחה עו"ד הראל ארנון: הוא כתב שאכן אין חלופות הנותנות מענה לסוגיית ההסדרה, שהוגדרה גם על ידי היועץ המשפטי לממשלה כ"תכלית ראויה". ארנון הוסיף שהחלופות שהציעו היועמ"ש לחוק ההסדרה "אינן מסוגלות להסדיר את מרבית המקרים שהחוק מבקש להסדיר, ואינן מיושמות גם במקרים המועטים שבהם אפשר להסדיר לכאורה שלא באמצעות החוק".
מי שהפתיע היה היועמ"ש מנדלבליט עצמו. בתשובה שהגישו ענר הלמן ויונתן ברמן ממחלקת הבג"צים נרמז כי המתנחלים צריכים להודות על הקפאת החוק, שכן זו כוללת הקפאת "צווי הריסה תכנוניים" שהוצאו נגד מבנים ביישובים יהודיים לא מוכרים. עוד נכתב בתגובה שלמרות הזמן הממושך שחלף מאז הוצאת הצו על תנאי, עוד ארוכה הדרך להשלמת "הנסיבות הקונקרטיות והשאלות המשפטיות" שיש לבחון בכל מקרה ומקרה בנפרד, ולדעת היועץ "אין מקום לדלג על הבחינה הנדרשת".
