מחקר חדש של רשת החדשות האמריקנית CNN חושף שסטריאוטיפים אנטישמיים עוד חיים ובועטים באירופה, בזמן שזיכרון השואה מתחיל להתעמעם. על פי סקר מקיף שפורסם היום (ג'), אחד מתוך עשרים תושבי אירופה אף פעם לא שמע על השואה, למעלה מרבע מהם מאמינים שליהודים יש השפעה גדולה מדי על כלכלה ועסקים, וכמעט רבע אמרו שליהודים יש השפעה רבה על מלחמות ואי-סדר בכול העולם.
עוד חשף הסקר שעשרים אחוז מהתושבים חושבים שליהודים יש השפעה גדולה מדי בתקשורת, ואותה הכמות ענו תשובה זהה לגבי פוליטיקה. לגבי השואה, שליש מהנסקרים אמרו שהם יודעים מעט מאוד או לא יודעים שום דבר כלל על הרצח ההמוני של שישה מיליון יהודים בידי הנאצים ועוזריהם במהלך במלחמת העולם השנייה.
בסקר השתתפו כ-7,000 תושבים אירופאים מאוסטריה, צרפת, גרמניה, בריטניה, הונגריה, פולין ושבדיה. הוא התבצע לפני רצח 11 היהודים בבית הכנסת בפיטסבורג, וגילה נתונים מורכבים, נוגדים ובעיקר מטרידים בנוגע ליחס ליהודים ביבשת.
בעקבות הסקר, רואיין ב-CNN הרב מייקל שודריך, רבה הראשי של פולין. לטענתו, הממצאים לא מראים שהאנטישמיות חוזרת, אלא שהיא אף פעם לא נעלמה. "תמיד יהיו אנשים שרוכשים תחושות אנטישמיות. אני לא יודע האם המספר הזה גדל, אך המצב החדש כיום הוא שהם מרגישים בטוחים יותר לבטא את תחושותיהם בקול".
כאמור, כ-1 מ-20 תושבים במדינות בהן בוצע הסקר אף פעם לא שמעו על השואה, למרות קרבתה היחסית מבחינה היסטורית והעובדה שישנם עשרות אלפי ניצולים שעוד חיים כיום. אי-הידיעה בנושא חמורה במיוחד בקרב צעירים צרפתים: 1 מ-5 צרפתים מגיל 18 עד 34 אמרו שאף פעם לא שמעו על השואה.
באוסטריה, ארץ מולדתו של היטלר, 12 אחוז מהצעירים לא שמעו על השואה. אוסטריה אף הייתה בעלת האחוז הגבוה ביותר של נסקרים שידעו "רק מעט" על השואה: 4 מ-10 נסקרים השיבו כך. לאורך כל אירופה, חצי מהנסקרים השיבו שהם יודעים "די הרבה" על השואה, בזמן שרק כ-1 מתוך 5 אמרו שהם יודעים "הרבה" על הנושא.
לעומת זאת, האירופאים גם מאמינים שחשוב לשמר את זיכרון השואה. שני שליש מהנסקרים אמרו שציון השואה יעזור להבטיח שפשעים כאלו לא יתרחשו שוב בעתיד. המספר הזה עולה ל-80 אחוזים בפולין, בה הנאצים הקימו את מחנה ההשמדה אושוויץ. בנוסף, חצי מהאירופאים אמרו שציון השואה עוזר היום במלחמה באנטישמיות.
אך באותו הזמן, שליש מהאירופאים אמרו שהיהודים משתמשים בשואה כדי לקדם את העמדות והמטרות שלהם. אותו המספר התנגדו, וכמעט לשליש לא הייתה דעה בנושא.
בנלווה לסקר, ב-CNN תיארו את המצב בגרמניה, שם למרות אחריותם לשואה והעובדה שהתבטאויות אנטישמיות אסורות על פי חוק – התקיימה הפגנה בת אלפי משתתפים בברלין, במהלכה הונפה מועל יד, תנועה שהעונש על שימוש בה הוא שלוש שנות מאסר, ונקראו קריאות אנטישמיות. רשת החדשות מייחסת את עליית הימין הקיצוני לכמעט מיליון וחצי מהגרים שהורשו להיכנס למדינה, וכך, למרות שהקיצונים התחזקו על גב נושא אחר, דעותיהם בעניין יהודים באות גם הן לידי ביטוי.
בצרפת תוארה "אנטישמיות חדשה" שצומחת מגידול האוכלוסייה המוסלמית במדינה, וצוטטו יהודים, שסירבו להצטלם, שסיפרו שהם עוזבים את השכונות המעורבות בהן התגוררו בעבר ועוברים לדור באזורים יהודיים בהגדרה, מהלך מדאיג עבור הממשלה הצרפתית, שדוגלת באיחוד כפתרון לבעיה.
דעות הנסקרים הפכו לחדות יותר כאשר הדיון עבר לעסוק בקשר בין השואה, ישראל, יהדות ואנטישמיות.
רוב קטן של הנסקרים – 54 אחוז – אמרו שלישראל יש זכות להתקיים כמדינה יהודית, והמספר הזה עלה לשני שליש בפולין. שלשי מהנסקרים השיבו שביקורת כלפי ישראל מונעת בדרך כלל מאנטישמיות, כאשר רק 1 מ-5 אמרו שהיא לא.
שליש מהמשיבים ל-CNN סברו שישראל משתמשת בשואה כדי להצדיק את הפעולות שלה, ובפולין חצי מהנסקרים הסכימו. רק 1 מ-5 חלקו על האמירה הזו. כ-33 אחוז מהנסקרים ענו שלדעתם ישראל משתמשת בהאשמות באנטישמיות על מנת לסתום את פיות מבקריה, ורק 1 מ-10 חלקו על כך. בנוסף, שליש מהנסקרים אמרו שאזכור השואה מסיח את העיסוק מזוועות אחרות המרחשות בימים אלו, כאשר המספר היה מעל הממוצע בגרמניה, אוסטריה, פולין והונגריה.
אמנם רבים מהמשתתפים חשבו שהאנטישמיות היא בעיה גדלה במדינות שלהם – עד כדי כך ש-40 אחוז אמרו שיהודים נמצאים בסיכון מפני אלימות גזענית, וחצי ציינו שהממשלות שלהם צריכות לעשות יותר כדי להיאבק בתופעה.
מיעוטים משמעותיים האשימו את ישראל והיהודים בעצמם באנטישמיות. למעלה מרבע מהנסקרים (28 אחוז) אמרו שרוב האנטישמיות במדינתם באה כתגובה למעשיה של מדינת ישראל, וכמעט 20 אחוז סברו שהאנטישמיות באה כתגובה לפעילות היומיומית של העם היהודי.
ב-CNN הרחיבו על המצב בו האנטישמיות מקושרת לתחושות אנטי-ישראליות, והביאו את דעותיהם של יהודים לכל אורך היבשת, שביטאו שוב ושוב את חששם מפני עליית האנטישמיות משמאל, שמבקר בבוטות את ישראל והחלטותיה.
מעט מאוד אנשים סיפרו כי יש להם דעה שלילית לגבי יהודים. בכול שבע המדינות בהן התרחש הסקר, רק 1 מ-10 השיבו כך – אך המספר כן גדל ל-15 אחוז בפולין ו-19 אחוז בהונגריה. בכל מדינה חוץ מהונגריה, מספר משמעותי של נסקרים אמרו שיש להם יחס יותר חיובי מאשר שלילי כלפי יהודים. (בהונגריה, היחס החיובי גבר על השלילי בפער של שני אחוזים, כאשר השאר לא הביעו דעה חיובית או שלילית).
הסקר גם שיקף את דעתם של אירופאים כלפי מיעוטים אחרים. בזמן שרק 10 אחוזים מהמשתתפים אמרו שיש להם יחס שלילי ליהודים, 16 אחוז השיבו כך לגבי להט"בים, 36 אחוז השיבו שיש להם דעה שלילית כלפי מהגרים, 37 אחוז לגבי מוסלמים ו-39 אחוז כלפי צוענים.
הנתונים הללו משקפים בצורה ברורה את עליית הפוליטיקה הפופוליסטית – משמאל ומימין – ביבשת, שההתנגדות לזרים וההתמקדות בתחושות נציונליסטיות הן חלק אינטגרלי בה. ישנן דוגמאות רבות לתופעה, ביניהן הפופולריות של ג'רמי קורבין בבריטניה, התעצמותה של מפלגת הימין הפופוליסטית AfD בגרמניה, ואחרים.
האמונה שהיהודים מחזיקים בכוח בינלאומי גדול באה בד-בבד עם הערכות מוגזמות לחלוטין בנוגע למספר היהודים בעולם. כשני שליש מהנשאלים שיערו שמספר גבוה בהרבה ממה שמראה המציאות, ופלח דומה טעו לגבי מספר היהודים במדינה שלהם. רבע מההונגרים העריכו ש-20 אחוז מאוכלוסיית העולם היא יהודית, וחמישית מהבריטים והפולנים השיבו כך. הם טעו בגדול. לפי מכון המחקר "פיו", יהודים מרכיבים רק כ-0.2 אחוז מאוכלוסיית העולם.
4 מ-10 מהמשיבים לסקר חשבו שבמדינות שלהם קיימת אוכלוסייה יהודית בת 10-3 אחוזים מכלל התושבים. למעשה, ישראל היא המדינה היחידה בה אחוז היהודים באוכלוסייה גבוה מ-2 אחוזים. הערכות היתר באו בזמן שהרוב או כמעט הרוב בכול מדינה שנסקרה אמרו שלמיטב ידיעתם הם אף פעם לא פגשו יהודי. שני שליש מהגרמנים, האוסטרים והפולנים אמרו שמעולם לא הייתה להם אינטראקציה חברתית עם יהודי, וכמותם גם חצי מאוכלוסיית בריטניה, צרפת, הונגריה ושבדיה.
שר החינוך והתפוצות, נפתלי בנט, התראיין ל-CNN והגיב לסקר: "אנחנו תמיד ידענו שעבור רבים אנטי-ישראליות הינה ההמשך הטבעי של תחושות אנטישמיות. לעובדה הזו יש השפעה גם על ההתייחסות שלנו להיסטוריה וגם לאירועים בהווה. מה שברור הוא שזה לא מספיק שאנשים ידעו על השואה, עליהם גם להבין את המסקנות שעולות ממנה. אותם סטריאוטיפים ואותן האשמות שאנחנו שומעים כיום היוו את הדלק שהניע את מחנות ההשמדה".
