למרות הסער הפוליטי שהמה סביב ולא מעט כיסאות שניצבו ריקים, הצליח נופך קל של חגיגיות לשרות ביום שני על הישיבה המיוחדת בכנסת, זו שנאם בה נשיא צ'כיה מילוש זמאן. המנהיג האירופי, המתנגד לפתרון שתי המדינות, שואף להעביר את שגרירות ארצו לירושלים, ויוצא מגדרו כדי להדגיש את הידידות הקרובה בין צ'כיה לישראל.
ראש הממשלה בירך את האורח בחום. נתניהו הזכיר את הסכם מינכן ואת "הפייסנות האירופית הכוזבת", שהפקירה לפני כ־80 שנה את צ'כוסלובקיה למרמס הנאצים. "אנחנו מכירים את ההיסטוריה הזאת היטב, ואנחנו מכירים אותה גם ביחס להקבלה לישראל", אמר ראש הממשלה. "הניסיון לשלול מאיתנו את קיר המגן של הרי יהודה ושומרון בלב מולדתנו ההיסטורית ישאיר את מדינתנו בלא הגנה, ויאפשר לכוחות האסלאם הרדיקלי לאיים על כל המזרח התיכון. גם במקרה שלנו יש מי שרוצה לקנות שקט, שקט זמני אם בכלל, במחיר פיוסם של משטרי עריצות תוקפניים – ובראש ובראשונה המשטר הרודני באיראן. הם אולי לא הפנימו את לקחי ההיסטוריה, אבל אנחנו הפנמנו אותם היטב.
"יחסינו עם מדינות העולם בפריחה חסרת תקדים. ידידים נאמנים כמוך אינם שותקים. הם מפיצים בלא חשש את בשורת האמת", קבע נתניהו, והתכוון לראש החץ שבו ניצבת ישראל במאבק באסלאם הקיצוני. "לצערי, יש עדיין מי שמותחים ביקורת אוטומטית דווקא על ישראל – כשהיא מבקשת להתגונן מפני אויבינו המשותפים. זוהי צביעות שאין כדוגמתה. האסלאם הרדיקלי מבקע מדינות, טובח במאות אלפים, ומניס מיליוני פליטים מהמזרח התיכון. במקום לגנות את הקנאים צמאי הדם, מועצת זכויות האדם של האו"ם בוחרת פעם אחר פעם לגנות דווקא את ישראל – הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".
נתניהו המשיך ומנה חלק מהפגישות והביקורים שנערכו בעת האחרונה. "צ'כיה, בנשיאותך, נמנית עם קבוצת וישגרד, שיחסינו עימה מתהדקים. (גם) קשרינו עם המדינות המתונות בעולם הערבי והמוסלמי הופכים קרובים יותר ויותר. הדבר נעשה לא רק בסתר אלא גם בגלוי. כפי שמעידים ביקורי האחרון בעומאן, וביקורו בישראל של נשיא צ'אד. פה לדעתי טמונה תקווה גדולה לעתיד, ותקווה גדולה לשלום", אמר ראש הממשלה, וחזר על הקו המנחה אותו במדיניות יחסי החוץ – ישראל מוערכת ונחשבת יעד מועדף לקרבה בשל יכולותיה, והנושא הפלסטיני הולך וגולש לו מהשולחן. "במשך השנים רווחה המוסכמה שרק שלום עם הפלסטינים יאפשר התקרבות בין ישראל לעולם הערבי. העובדה שהיחסים שלנו עם מדינות ערב, מדינות בעולם המוסלמי, מתחדשים כשאין תהליך שלום, מצביעה על כך שיחסים המושתתים על נכסיה ועוצמתה של ישראל הם, במידה רבה, חזקים ויציבים יותר".
"אנחנו נמצאים בשנים מעצבות מבחינת יחסי החוץ של ישראל", אמרה השבוע סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי. ואמנם, שני הביקורים המדיניים כאן השבוע, זה הידוע מראש של נשיא צ'כיה מילוש זמאן, וזה של נשיא צ'אד אידריס דבי איטנו, שפורסם רק זמן קצר לפני נחיתתו בארץ, מאפיינים במידה רבה שניים מהכיוונים הגיאוגרפיים שיחסי החוץ הפורחים של ישראל שואפים אליהם – מזרח אירופה ואפריקה.
לכך יש להוסיף את סין, שסגן הנשיא שלה ביקר כאן רק לפני חודש, הודו, מדינות מפתח באמריקה הלטינית דוגמת ניקרגואה שהיחסים הרשמיים עימה חודשו לפני פחות משנתיים, וכמובן הלבלוב החדש ביחסים עם מדינות המפרץ – שרובן ככולן נמצאות כיום בשלב כזה או אחר של קשרים עם ישראל, כולל קטאר, שמערכת היחסים החשאית שישראל מנהלת עימה הניבה כבר, כידוע, משלוח ראשון ושנוי במחלוקת של מזוודות ובהן 15 מיליון דולרים אל תוך רצועת עזה.
אבן הבוחן הנוכחית ליחסי החוץ הללו היא מי לצד איראן ומי לצד סעודיה, ארה"ב וישראל, וזאת לאור מערכת היחסים שנרקמת בין ירושלים לריאד. או כפי שהגדיר את היחסים גורם מדיני בכיר: "מדינה סופר־חשובה במרחב, שלישראל יש עניין גדול מאוד להבטיח את היציבות בה".
אמנם נשיא צ'אד אמר כאן בתחילת השבוע כי "חידוש היחסים הדיפלומטיים, שהוא דבר שאני רוצה בו מאוד, לא יכול להעלים את הבעיה הפלסטינית", אבל ביום שלישי כבר בישרה לשכת ראש הממשלה כי ביקור גומלין של נתניהו אצלו במרכז אפריקה ייערך בקרוב, ואז יוכרז, לפי הלשכה, גם חידוש רשמי של היחסים בין שתי המדינות. כך שנראה כי נתניהו צודק, והאינטרסים המשותפים גוברים על מס השפתיים לפלסטינים.
גאוגרפיה פוליטית:
לאט אבל בטוח
חשוב לציין: עם צ'אד וגם עם עומאן היו לישראל יחסים רשמיים בעבר, והם נותקו במהלך השנים והתהפוכות במזרח התיכון וטרם חודשו. בפועל, מתחת לפני השטח, הם נשמרו בקילוח דק, כזה שזרם גם בגלל ידע ישראלי על התפלת מים, שהיה חיוני בעומאן המדברית. כך למשל ביקר שמעון פרס בעומאן בשנות ה־90, בעת שכיהן כשר החוץ. "קשר פריך", הגדיר לאחרונה גורם מדיני את היחסים שהיו עם הסולטנות הקטנה, הלחוצה בין איראן וסעודיה, "שהתפורר בשנת 2000".
הקשרים עם עומאן התחדשו באופן פעיל לפני כשנה וחצי, וקיבלו פומבי בביקור המצולם של ראש הממשלה ורעייתו לפני כחודש, שבו נכחו גם ראש המוסד יוסי כהן, ראש המל"ל מאיר בן־שבת ומנכ"ל משרד החוץ יובל רותם. מסיבות ביטחוניות, תמונות הביקור פורסמו רק כאשר המשלחת הייתה כבר בדרכה חזרה ארצה. גורם מדיני אמר לאחר הביקור בעומאן כי ישראל לא לחצה על הסולטן קאבוס להקים נציגות רשמית של ישראל בארצו, וכי הסולטן מצידו מעריך את האיטיות השקולה שבה הדברים מתנהלים. "יש רגישות פנים־ערבית ואנחנו יודעים להיות זהירים", אמר הגורם המדיני.
היחסים הרשמיים עם צ'אד, המוסלמית ברובה, נותקו לפני 46 שנים, אך במשך השנים ביקרו בה ישראלים וגם עבדו שם. בריאיון שנתן לעיתונאי הוותיק גדעון קוץ מ'מעריב' בשנות ה־90, לא הכחיש נשיא צ'אד את הקשרים המתנהלים. השיחות שהובילו לביקור הפומבי שלו כאן השבוע נמשכו כמה חודשים.
ד"ר דורי גולד, נשיא המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומנכ"ל משרד החוץ לשעבר, ביקר בעצמו בצ'אד לפני שנתיים. "אפשר בהחלט להעריך שמאז הביקור ההיסטורי באוגנדה לציון 40 שנה למבצע החילוץ הישראלי שם (ביקור שכלל גם את קניה, רואנדה ואתיופיה, הכ"ח), יש ניסיון ישראלי אינטנסיבי לשפר את היחסים עם כמה מדינות באפריקה, וזה די מצליח", אמר לנו השבוע גולד מוושינגטון. "יעד רחוק של ישראל הוא לגוון את קשרי החוץ של המדינה, בשאיפה שבסופו של דבר זה יתבטא גם בהצבעות באו"ם".
גולד עצמו ביקר כאמור בצ'אד ב־2016, ונפגש עם הנשיא. לדבריו, אף שמדובר במדינה ענייה מאוד, "צ'אד היא מדינה חשובה באפריקה ומהווה כוח חיובי ומייצב באזור. הביקור של של דבי בישראל השבוע הוא בהחלט ביקור היסטורי, שמייצג את התמורות שקורות בעולם בתקופה האחרונה".
ככלל, זו הפעם הראשונה שנשיא של צ'אד מבקר בישראל. גולד מתאר כי בביקורו שם שאל את עוזרי הנשיא מדוע בעצם ניתקו את היחסים עם ישראל. "הם ענו שבשל הלחץ הגדול מצידו של מועמר קדאפי, שליט לוב בעבר, שגם פלש לצ'אד בזמנו. 'היום אין קדאפי ולכן אתה פה. ניתן להתקדם במערכת היחסים', נאמר לי".
גולד מוסיף כי מדובר במדינה שהתפקיד האזורי שלה באפריקה נמצא בעלייה בשנים האחרונות. "היא מהבודדות שמוכנות לשלוח כוחות לשמירת שלום לחבל דרפור, שהוא מאזורי הסכסוך הבעייתיים באפריקה. בנוסף, מדרום לצ'אד – בשטח שפעם היה קונגו והיום הרפובליקה המרכז־אפריקנית, יש עוד סכסוך בעייתי ביותר עם הרבה אבדות בנפש, וצ'אד תורמת כוחות לייצב את האזור".
מלבד זאת, אומר מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, ישנה המלחמה בטרור. "המוקד של בוקו־חראם, ארגון הטרור הרצחני שמזוהה בדרך כלל כמי שפועל מניגריה, מדרום־מערב לצ'אד, נמצא ביַמת צ'אד (הימה הגדולה שבין צ'אד לניגריה, הכ"ח). מובן שהמלחמה בטרור באפריקה חשובה לכל העולם. אני לא מתכוון להיכנס לשיתוף הפעולה הביטחוני עם צ'אד, וגם לא לביקורת שנמתחה על ציוד צבאי שישראל מוכרת לה, אבל הפוטנציאל לתרום ליציבות של אפריקה הוא עצום". גולד, אגב, מסרב לחלוטין להתייחס לקשרים בין ישראל ומדינות המפרץ, אך בעבר פורסם כי נפגש עם מקורבים לבכירי השלטון בסעודיה.
ציוצים ידידותיים
במסיבת העיתונאים עם אידריס דבי השבוע, רמז נתניהו לקשרים נוספים שעומדים להפוך פומביים בקרוב, ובהמשך אולי אף רשמיים. "ביקרתי באפריקה בשנתיים האחרונות שלוש פעמים, במערב אפריקה ובמזרחה. והנה רמז עבה, אני מקווה לבקר גם במרכז אפריקה. אני מבקש להביא עימי יזמים ישראלים, מומחים ישראלים, חברות ישראליות – כל מה שיכול לדעתי לשפר את חייהם של אזרחי אפריקה. ישראל שבה לאפריקה, ואפריקה שבה לישראל". הוא הוסיף: "בקרוב יהיו ביקורים נוספים במדינות ערב".
ההערכה היא כי המדינה הערבית שראש הממשלה מתכוון אליה היא בחריין. בלשכת נתניהו אמנם מיהרו השבוע להבהיר כי אינם מאשרים את הפרסום, אך שר הכלכלה אלי כהן מתעתד להגיע לכנס בנושא חדשנות שיתקיים בבחריין בשבועות הקרובים, ולהיפגש שם עם מקבילו המקומי. מעניין לציין כי במנאמה בירת בחריין קיים בית כנסת שנוסד בידי יהודים שהגיעו לשם מעיראק, בסוף המאה ה־19.
איתות נוסף להתחממות היחסים מגיע בדמות ציוציו של שר החוץ של בחריין, חאליד אל־חליפה, שלא מהסס לשבח בטוויטר את נתניהו. לפני כשלושה שבועות ציטט חליפה ידיעה של כתבת הג'רוזלם פוסט בנושא רצח העיתונאי הסעודי חשוקג'י, וכתב כי נתניהו מביע עמדה ברורה על חשיבות היציבות באזור וחלקה של סעודיה ביציבות זו.
המדינות האפריקניות שעליהן דיבר נתניהו כיעדים נוספים הן ככל הנראה שכנותיה של צ'אד: ממזרח – סודן, וממערב – ניז'ר ומאלי. סודן הייתה בעבר בת ברית קרובה של איראן, ולפי פרסומים זרים, ב־2009 ישראל אף תקפה בשטחה שיירת משאיות שנשאה אמצעי לחימה איראניים. לפני כשלוש שנים ניתקה סודן את יחסיה הדיפלומטיים עם איראן, ועברה לצידה של סעודיה בסכסוך ביניהן. מאז סייעה ישראל לסודן, בין השאר באמצעות שיחות שכנוע שקיימה עם גורמים בארה"ב ומדינות אירופיות כדי לעודד אותן לסייע כלכלית לסודן. עם נשיא מאלי נפגש נתניהו לפני כשנה וחצי, בשעה שהשניים השתתפו בפורום בינלאומי. גורם מדיני אישר השבוע כי יש כוונה לאפשר טיסות אזרחיות מעל האזור המדובר במרכז אפריקה, כך שיגיעו בזמן קצר משמעותית אל דרום אמריקה ומרכזה.
ובחזרה לאורח השני והמכובד שביקר כאן השבוע. ביום שלישי חנכו ראש הממשלה נתניהו ונשיא צ'כיה זמאן את "בית צ'כיה" בסינמטק ירושלים – מוסד תרבותי, מסחרי ותיירותי בחסות השגרירות הצ'כית שיפעל בבירה. אם היה הדבר תלוי בזמאן, הייתה השגרירות עוברת כבר באופן רשמי וברור לירושלים, כפי שהוא שב ואמר השבוע. "אני לא דיקטטור", התבדח בתחילת השבוע בכנסת, כשהוא מתכוון לכך שהמעבר אינו מתרחש בשל התנגדות הממשלה הצ'כית, שמעדיפה לא להתעמת עם האיחוד האירופי בנושא.
"אני מאמין כי ביקורי הרביעי בישראל כבר יהיה לכבוד פתיחת השגרירות הצ'כית בירושלים, וגם אולי פתיחה של איזו מסעדה צ'כית נחמדה, עם בירה צ'כית טובה", הוסיף בחיוך.
