הדרמה השבועית מבית היוצר של ההצבעה על חוק המרכולים שככה הבוקר (יום א') עוד לפני שהספיקה לתפוס תאוצה. ח"כ שרן השכל (הליכוד) הודיעה ב"שבתרבות" שתצביע נגד החוק – יו"ר הקואליציה ח"כ דודי אמסלם עתר – הכותרות רעשו – והח"כית הצעירה התרככה והבהירה שתימנע. סוף הסיפור.
כבר חודש שחוק המרכולים מבית מדרשו של השר אריה דרעי מערער את יציבות הקואליציה בכל פעם שהוא מגיע למליאה. אם יו"ר הקואליציה לשעבר ביטן תמרן, הבטיח הבטחות והצליח להעביר את החוק בקריאה טרומית וראשונה, בא היו"ר הנכנס אמסלם ואמר 'די'. נמאסו עליו המשחקים הפנימיים והסחטנות של חברי הקואליציה שמבינים שאם החוק הזה נופל, נופלת גם הממשלה.
אמסלם, שגם נפגש עם ח"כ השכל מספר פעמים בשבועיים האחרונים והסביר לה את שורת הרווח מול ההפסד ולא הצליח לשכנע אותה, בחר דווקא בה כדי ללמד את הקואליציה כולה שיעור בנאמנות. הוא הצטרף לעתירה שהוגשה בשם הליכוד ובגיבוי ראש הממשלה בבקשה לפסול את חברותה במפלגה ועורר מתנגדים מבית (הח"כים הנגבי, גמליאל והליכודניקים החדשים והליברלים בליכוד, שא"כ) וכמובן מחוץ. אבל המטרה הושגה במהירות שיא, חברת הכנסת השכל הודיעה שהיא בכלל התכוונה להימנע.
יו"ר הקואליציה ספג נזק תדמיתי. העתירה משמשת לטענת מתנגדיו כדוגמה נוספת לסגנון הכוחני שבחר בו לעומת זה של קודמו בתפקיד שהשכין שלום בין שמאל לימין בהרבה חן. אך אם צריך לבחון את המהלך אובייקטיבית – מדובר בהצלחה. היו"ר הנכנס הצליח להרים את האצבע של השכל מלוח ההצבעות ולהציל את הממשלה. הוא זיהה את המרדנות כבר בהצבעה על חוק המרכולים בקריאה ראשונה, כשאז, למרות הסיכומים עמה, היא לא נכחה במליאה. מבחינתו, אם הוא לא מצליח לעשות סדר בסיעה שלו, כיצד יוכל לבוא בדרישות לחברי כנסת אחרים?
גם ח"כ טלי פלוסקוב מסיעת 'כולנו', שהודיעה בשבוע שעבר שתתנגד לחוק, קיבלה אישור רק להימנע בהצבעה. בליכוד מגלים הבנה למצבה אל מול קהל המצביעים שלה – העולים החדשים – ועל כן לא מנהלים מולה מלחמות בווליום גבוה, אבל בשיחה עם יו"ר המפלגה שלה, משה כחלון וכן אתה, כבר תואם שהחריג היחיד שיתאפשר בהצבעה הגורלית הוא הימנעות.
בינתיים, כבר שלושה שבועות מסתובבים שרים וחברי כנסת בליכוד בפנים נפולות לקראת ההצבעות על חוק המרכולים. הם טוענים שאין בו כלום, אבל לא אוהבים את ההתעסקות בו ובטוחים שהוא מבריח מצביעים היישר לזרועותיו הפתוחות של יו"ר עתיד יאיר לפיד. בקיצור, גול עצמי. גם בראיונות אמרו השרים גילה גמליאל ואופיר אקוניס שהם מתנגדים לחוק, אך יפעלו בהתאם למשמעת הקואליציונית. השניים, בניגוד להשכל, כנראה עיינו בהסכמים הקואליציוניים עליהם חתומה המפלגה שבה הם יושבים.
"אי אפשר לשחק בנדמה לי, אי העברת החוק תמיט אסון על הממשלה", אמרו בסביבתו של אמסלם ל'מקור ראשון'. "כל פעם יש לה (ח"כ השכל, שא"כ) תירוץ אחר, פעם הליך רפואי ופעם היא נרדמה בזמן ההצבעה. גם אנחנו לא אוהבים את החוק, אבל יש הסכמים. היא מביכה את הליכוד במקום לפעול בפנים. המטרה של דודי היא אחת – לעצור את הסחף הזה שכל אחד עושה מה שבא לו".
המבחן של אמסלם
ויש מניע נוסף לפעולה החריגה של אמסלם. ביום רביעי האחרון הגיע ראש הממשלה לשיחת פיוס עם היו"ר החדש של הקואליציה שהרגיש כי נתניהו מושך בחוטים מאחורי גבו בכל הנוגע לגיוס רוב ולדחיית הצבעות. אמסלם הרגיש כי ראש הממשלה לא סומך עליו ונפגע מאוד. נתניהו הובהל לפגישה בארבע עיניים עם היו"ר הטרי והצליח לפייס אותו, אבל אמסלם הרגיש שחובת ההוכחה עליו ומכאן מפגן הכוח שפתח את השבוע.
השבוע צריכה הקואליציה לאשר גם את חוק המרכולים של דרעי וגם את חוק עונש מוות למחבלים של ליברמן. חוק המרכולים לא מבשר על הישג לקהל המצביעים של ש"ס, כי הוא למעשה משמר את המצב הנהוג כיום. מה שפתוח נשאר פתוח ומה שלא יובא להכרעת שר הפנים. אבל מה יקרה ביום שזה יהיה שר ללא תחושת מחויבות למסורת ישראל? העיקר שהתקשורת החרדית תפאר.
חוק עונש מוות למחבלים הוא ניסיון של ליברמן לפייס את בוחריו, אחרי שחוק המרכולים עבר במשמרת שלו (רק הנראות כאמור). החוק צפוי ליפול בבג"ץ יום אחרי כניסתו לספר החוקים של מדינת ישראל אבל המשחק פה כאמור הוא הנראות. הקואליציה תצטרך להעביר את שני החוקים השנויים במחלוקת כדי להוכיח שהיא עדיין מצליחה לתפקד. אמסלם יצטרך לגרום לזה לקרות כדי להוכיח לנתניהו שבחר נכון.
