בית המשפט המחוזי בירושלים ביטל היום (יום ה') את החלטת בית הדין לעררים שחייב את המדינה להעניק מעמד למבקשי המקלט יוצאי חבל דרפור שבסודן. השופט דראל כתב כי "נוכח המורכבות והייחודיות של ההכרעה נכון היה להורות לשר הפנים להחליט באשר לסעד הזמני שיינתן, ולהימנע ממתן החלטה במקומו".
בין השנים 2013-2015 הגישו מספר מסתננים מדרפור ומסודן, אשר חדרו לשטח ישראל דרך סיני באופן לא חוקי, בקשות למקלט מדיני. מדינת ישראל מתעכבת רבות מלאשר את הבקשה, מאחר שטרם גובשה מדיניות סדורה בנושא. בעקבות כך, הגישו עתירה לבית הדין לעררים נגד המדינה בתביעה לקבל החלטה בעניינם, ובנוסף, כי מתן החלטה יקבלו היתר שהייה זמני.

בית הדין לעררים קיבל את העתירה והכריח את המדינה להעניק למסתננים היתר שהייה והכרה בהם כפליטים. במסגרת ההכרה, זכאים לתעודות זהות, תשלומי ביטוח לאומי, והטבות סוציאליות משמעותיות נוספות. המדינה הגישה ערעור על ההחלטה, אשר הגיעה לפתחו של השופט ארנון דראל מבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהלים.
השופט דראל החליט לקבל את עמדת המדינה ולדחות את פסק הדין של בית הבין לעררים. "אכן, הבקשות למקלט הוגשו לפני מספר שנים, בין השנים 2015-2013 ,ומצופה היה כי תינתן בחלוף פרק זמן כה ארוך החלטה בבקשות בכלל, ובפרט מקום בו המערערת (המדינה- נ"ב) התחייבה לפני בית המשפט העליון בחודש פברואר 2015 להכריע בבקשות בתוך שנה", כתב השופט דראל, אך הסתייג: "אלא שהתמונה מורכבת יותר, שכן המדינה, בדרגיה הבכירים ביותר, מבקשת לגבש מדיניות כוללת כיצד לפעול ביחס למסתננים, מבקשי מקלט ואחרים, נוכח ההשפעות שיש לקליטת מספר כה גדול של מבקשי מקלט בישראל, על כל הכרוך בכך מבחינה מדינית, חברתית כלכלית ותעסוקתית. משמעות הדבר היא כי על הרשות המנהלית, במקרה זה שר הפנים, או מי שהוסמך על ידו, לקבל החלטה כיצד לנהוג במבקשי המקלט בתקופת הביניים עד לסיום הבחינה של הבקשות הפרטניות וקבלת החלטה בה. אמנם בהיעדר החלטה קמה לבית הדין לעררים הסמכות לדון ולהחליט, אלא שלדידי נוכח המורכבות והייחודיות של ההכרעה נכון היה להורות לשר הפנים להחליט באשר לסעד הזמני שיינתן ולהימנע ממתן החלטה במקומו".

השופט דראל חידד והוסיף כי "מובן שאין בכוונתנו להכריע בין השיקולים האלה אלא רק ללמוד מכובד משקלם של השיקולים השונים את ההכרח שהרשות המנהלית תקבל את ההחלטה כיצד לנהוג בתקופת הביניים, עד להכרעה בבקשות הפרטניות ולאחר שהרשות המנהלית תקבל את החלטתה בשאלה זו, ניתן יהיה לבחון אותה בביקורת שיפוטית". לאחר שמנה בפסק הדין את השיקולים השונים והמורכבות ציין כי השופט כי "מובן שאין בדברים אלה כדי לכבול את שיקול דעתו של השר בעת קבלת ההחלטה אלא רק לציין את השיקולים שנראה שיש מקום להידרש להם, נוכח הטענות שהועלו".