התמונות של נשיא צ'אד לוחץ ידיים לראש הממשלה בנימין נתניהו הכניסו את העולם הערבי לחרדה. הטאבו ביחסים בין ישראל למדינות ערב נשבר. עוד ועוד מדינות מוסלמיות חוצות את הקווים ונעות לכיוונה של ישראל. מדינות אפריקה, שרובן מוסלמיות, נחשבו עד לא מזמן תומכות שבויות של הסוגיה הפלסטינית. בשנים האחרונות ישראל נכנסה לעובי הקורה והצליחה לשנות את מאזן הכוחות לעיני מדינות ערב המשתאות.
ישראל מספקת למדינות אפריקה הרבה יותר מאשר ביטחון ונשק, היא משיקה תוכניות סיוע לאוכלוסיות החלשות ביבשת בתחומים שונים, מסיוע בניצול אפשרויות הדיג ועד לתחומי התקשורת והחינוך. בשנים האחרונות נכנסה ישראל לשווקים האפריקניים והצליחה לשנות את ההתייחסות מרתיעה ושנאה לתמיכה ואהדה. מתוך 55 מדינות באפריקה רק 11 נמנעות מקיום יחסים תקניים עם ישראל.
לפעילות הישראלית במדינות אפריקה מצטרפת גם פעילות של חברות ואנשי עסקים במדינות המפרץ. על פי דיווחים בינלאומיים, נוסף על הסכמי השלום עם ירדן ומצרים, ישראל הרשמית מנהלת יחסים מתחת לפני השטח גם עם ערב הסעודית, היחסים עם קטאר ומדינות נוספות כבר אינם חסויים. ביקוריהם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ בסולטנות עומאן, היו אחד המהלכים של חיזוק היחסים בין מדינות המפרץ לישראל, ואחד השיאים בשבירת הטאבו הערבי נגד ישראל היה השמעת ההמנון הלאומי בתחרות הג'ודו באבו־דאבי לפני כחודש.
על השולחן מונחות כמה תוכניות שעתידות לפתוח את מדינות המפרץ אל העולם, שישראל עומדת בבסיסן. בין התוכניות הללו נמנה מיזם "מסילות השלום" של שר התחבורה והמודיעין ישראל כ"ץ, שמטרתו לחבר את הנמלים בחופי ישראל אל הים הערבי ברשת רכבות. אפיק פעולה כזה יהפוך את האיום האיראני לסגור את מצרי הורמוז ובאב אל־מנדב ללא רלוונטי. גם בפרויקט צינור הגז הישראלי שיוביל גז טבעי לאירופה מעורבות על פי דיווחים שונים חברות ממדינות המפרץ.
לציר הערבי המנהל שיח עם ישראל צפויות להצטרף סודן ובחריין, ומעבר לעניין הכלכלי שמשחק תפקיד משמעותי ברצון של מדינות ערב ליצור קשרים עם ישראל, נמצא כמובן האיום האיראני. החשש הזה נותן משקל משמעותי לרצונן של מדינות ערב הסוניות לחזק את הקשרים עם הממשל האמריקני ועם מדינת האחות במזרח התיכון, ישראל.

איראן מזהה את פרץ נרמול היחסים עם ישראל ומנסה לשמר את ציר ההתנגדות. השבוע התקיימה הוועידה האסלאמית בטהרן תחת הכותרת "מלחמה בנורמליזציה עם ישראל". בנאום הפתיחה שלו כינה הנשיא האיראני חסן רוחאני את ישראל "סרטן ממאיר", וציין כי המחיר של מלחמת העולם השנייה היה התפשטות הסרטן במזרח התיכון.
גם ראש ממשלת עיראק לשעבר, נורי אל־מאלכי השיעי, דיבר על שבירת החרם הערבי, ואמר כי "פשעי נרמול היחסים הדיפלומטיים, המדיניים, התרבותיים והכלכליים עם האויב הציוני והביקורים ההדדיים של בכירים ציוניים ובכירים ערבים, מאפשרת את הפצת הסרטן הזה".
הקשרים המתפתחים בין ישראל, מדינות ערב ומדינות אפריקה המוסלמיות, דוחקים את הסוגיה הפלסטינית לקרן זווית, והופכים אותה לשולית ביחס להתפתחויות במזרח התיכון. ניפוץ החרם הערבי כלפי ישראל בא לידי ביטוי בשקט היחסי שנשמר אחרי העברת השגרירות האמריקנית לירושלים באביב, וההכרזה עליה כבירת ישראל.
בכיר חמאס אסמאעיל הנייה שיגר מסר משלו למשתתפי הוועידה בשיחת וידאו מעזה. הוא דיבר על הסיוע האיראני לעם הפלסטיני ולארגוני ההתקוממות ברצועה, ואמר כי איראן היא התשובה לפעולותיה של ארה"ב. "הממשל האמריקני מנסה להשפיע על האזור. איראן מכשילה את הצעדים האלו ומחזקת את ההתנגדות על אדמת פלסטין ואדמת עזה".
כדי למצוא מכנה משותף לכוחות המוסלמיים כולם ולעורר באמצעותו התנגדות ליחסים נורמליים עם ישראל, שלף השייח' נעים קאסם, סגן מזכ"ל חיזבאללה את השד ששמו ירושלים. "האחדות המוסלמית סביב ירושלים מחייבת שפלסטין תהיה משוחררת מהים עד הנהר, שיהיה חופש לעם הפלסטיני ושהמוסלמים כולם יהיו באחדות עם איראן".
בסיום הוועידה האסלאמית ה־32 בטהרן גובשה הודעת סיכום, ומי שנבחר להקריא אותה היה בכיר חמאס אוסאמה חמדאן. חמדאן קרא להמונים לתמוך בסוגיה הפלסטינית ובמאבק בירושלים: "אחרי שלושה ימים של דיונים סיכמנו כי הנושא הפלסטיני הוא הנושא המרכזי של האומה האסלאמית וכי האויב הראשון הוא הישות הציונית הפושעת, ולכן יש צורך לקיים נגדו את כל דרכי ההתנגדות האפשריות, כי היא הגידול הסרטני שהתפשט בלב האומה הערבית והאסלאמית כדי להחלישה". בתום הוועידה הודיעו האיראנים כי ימשיכו לתמוך ב'צעדות השיבה' בעזה וייתנו תמיכה למשפחות ההרוגים והפצועים בעימותים ליד הגדר.
פגיעת בומרנג
שינוי היחס של מדינות ערב לישראל הוא פרי של מדיניות ממושכת שידעה לנצל את המשבר במדינות האלה לטובתה. היתרונות הטכנולוגיים והכלכליים של ישראל וגם האיום האיראני הבהירו למדינות ערב שמדינת ישראל היא לא פחות מאשר נכס במזרח התיכון. וזה בדיוק מה שמפחיד את משטר האייתוללות.

האור בקצה המנהרה מבחינת טהרן בכל הקשור למאבק בנרמול היחסים עם ישראל הוא פרשת חיסול העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י, שנודע בביקורת שהשמיע על בית המלוכה. יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן סופג ביקורות נוקבות ברחבי העולם, בטענה שהיה מעורב בחיסול. בימים אלה הוא מקיים סדרת פגישות במדינות ערב לקראת השתתפותו בוועידה ה־G20 בארגנטינה בסוף השבוע, בצל הפגנות נרחבות על הפרשה המסתורית. בן לילה הפך בן סלמאן מסמל הדור הצעיר המודרני והמתקדם, לשליט חשוך שפוגע במתנגדי משטר.
התמונות, ההקלטות והתמלילים שטורקיה, יריבתה של סעודיה, הקפידה לטפטף לתקשורת במנות קטנות, גורמים לזעזוע בינלאומי ולמשבר של ממש בין סעודיה למדינות המערב. גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שסימן את ערב הסעודית כציר המרכזי ב"תוכנית המאה" שלו, זז באי־נוחות כשנשאל על מעורבותו של הנסיך הסעודי בפרשייה. בינתיים בוושינגטון מנסים למשוך זמן, בתקווה שהסיפור ילך וידעך. אם חיסול חשוקג'י יצליח לסכל את התוכניות המדיניות הבינלאומיות של טראמפ ואת הקשרים המתהדקים בין מדינות ערב המתונות לישראל, הציר האיראני בהחלט יהיה מרוצה.