היועץ המשפטי של הכנסת, אייל ינון, סבור כי המצב החוקי הקיים מאפשר טקסי נישואין פרטיים, שלא על ידי מסדר נישואין מורשה מטעם הרבנות הראשית. חוות דעתו בעניין נכללה בדברי פרשנות שהעביר לבג"ץ בעקבות עתירה התובעת הכרה בנישואין פרטיים. את העתירה הגישה עו"ד בתיה כהנא־דרור מטעם ארגון "מבוי סתום" ומטעם זוג שחיתן אשתקד הרב מיכאל אברהם.
כהנא־דרור מבקשת מבג"ץ לבטל את סעיף 7 בחוק הנישואין, המתיר לפתוח בחקירה פלילית נגד רבנים המחתנים שלא דרך הרבנות הראשית לישראל, ומאפשר להאשימם בעבירה שעונשה שנתיים מאסר. את תגובת הכנסת הגישו עו"ד אביטל סומפולינסקי, הממונה על ייצוג הכנסת בערכאות, ועו"ד ניצן פליטמן, עוזרת ליועץ המשפטי לכנסת.
"אין עיגון לכך שיש איסור פלילי על עריכת נישואין פרטיים", כתבו סומפולינסקי ופליטמן לבג"ץ. "פשט לשונו של החוק מלמדת אותנו כי הסעיף מעגן את חובתו של הזוג הנישא ושל עורך הנישואין לדאוג לרישום הנישואין, ובצד חובה זו הוא מעגן את הסנקציה הפלילית. ומכלל הן נשמע לאו: פשט לשונו מלמדת אפוא שאינו מעגן עבירה על עצם עריכת טקס נישואין פרטי אזרחי או דתי, כנטען על ידי העותרים. ובמילים פשוטות, סעיף 7 אינו אוסר על עריכת נישואין פרטיים".
לפני כשבועיים הגיבו גם במשרד המשפטים לעתירה, בהבהרה שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הורה לא לאכוף את הסעיף לעת עתה, וכי במשרד מתקיימת כיום עבודת מטה שתסדיר את האכיפה בתחום הנישואין ה"פרטיים", בראשותו של המשנה ליועמ"ש רז ניזרי.
עו"ד בתיה כהנא־דרור אומרת בעקבות חוות הדעת של הכנסת: "אני רואה בתגובה זו פריצת דרך משמעותית מאוד בהכרה בנישואין מחוץ לרבנות. מובן שאנו נבקש מבית המשפט לתת פסק דין הקובע כי נישואין פרטיים בישראל אינם עבירה על החוק, גם אם הם כדת משה וישראל.
"אני מאמינה שהשלב הבא והמתבקש כדי למנוע פסולי חיתון יהיה הטלת חובת רישום הנישואין הללו על הרשויות. בכך תושלם מהפכת הנישואין בישראל. מדובר בצעד דרמטי ביותר שימנע את הפגיעה המתמשכת באזרחים רבים".
