השמועות השקריות בוואטסאפ וברשתות החברתיות, שנפוצו לפני כשלושה שבועות בעת היתקלות כוחות צה"ל ברצועת עזה, דיווחו על חייל ישראלי שנחטף בידי מחבלי חמאס במהלך הפעולה. כעת מתברר שהשמועות עשו את דרכן עד לקציני צה"ל העוסקים בענייני נעדרים, ואלו שקלו בעקבות זאת להקפיץ לשטח כוחות רלוונטיים.
ביום ראשון, 11 בנובמבר, החלו להגיע הדיווחים מכיוון עזה על חילופי אש בעומק הרצועה בין כוחות מיוחדים של צה"ל ובין מחבלי חמאס. בעוד שבמערכת הביטחון עסקו בחילוץ הכוחות שהסתבכו בלב השטח העוין, נאלצו בצה"ל להתמודד עם בעיה קשה נוספת – שמועות שהופצו וצברו תאוצה ולפיהן, כאמור, חייל צה"ל נחטף במהלך הפעולה ברצועה. כשהגיעו הפרטים לידיעתו של קצין בכיר המוסמך על ענייני שבויים ונעדרים בחירום, הוא יצר קשר עם הממונים עליו ואמר שהוא שוקל להקפיץ את יחידות החירום לגזרת עזה. הממונים הורו לו להמתין, שכן לא היה כל דיווח מבוסס על חטיפה, ואכן כוחות לא הוקפצו. האירוע הסתיים בחילוץ מורכב אך מוצלח של הלוחמים, ובהם הרוג ופצוע, בחזרה לשטחנו.
בצה"ל הבינו את חשיבות הפרכת השמועות, ודובר צה"ל תא"ל רונן מנליס דאג להדגיש שאין כל חטוף ישראלי ברצועת עזה. עם זאת, במקרה הזה יש כדי להציג את חומרתן של השמועות המועברות ברשתות החברתיות, וההשלכות שעלולות להיות להן.
במבצע צוק איתן הועברו ברשתות רשימות של שמות חללים לכאורה לאחר אסון הנגמ"ש בשג'אעייה. כמה משפחות גילו כך שבניהן נהרגו בתקרית, ומנגד כמה משפחות סבלו משעות של חרדה לאחר שגילו את שמות בניהן בהודעה בטרם התברר להן שהבנים בריאים ושלמים. גם במהלך מבצע שובו אחים הופצו כמה פעמים הודעות שקריות בשם דובר צה"ל לכאורה, שלפיהן שלושת הנערים הנעדרים אייל יפרח, גיל־עד שער ונפתלי פרנקל חולצו במבצע מוצלח. ההודעות חסרות השחר הפיחו תקוות שווא בקרב בני משפחותיהם של הנערים, שהיו אז בגדר נעדרים.
בעקבות האירועים הללו הכינו בצה"ל מסע פרסום נגד הפצת שמועות. מסע הפרסום יופעל בשעת חירום ויופץ בכל אמצעי השידור: אינטרנט, טלוויזיה ורדיו. הוא עתיד לקרוא לנקיטת אחריות ולהימנעות ממסירת הודעות בלתי מבוססות. בין השאר כולל הקמפיין ראיונות עם משפחות שקיבלו את ההודעה השקרית במהלך מבצע צוק איתן וגילו לאחר מכן שבניהן עודם חיים.
