סגן וממלא מקום יו"ר הסתדרות הציונית העולמית יעקב חגואל שלח בסוף השבוע מכתב חריף לנשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן, בעקבות הפרסום במקור ראשון שלפיו חזונו של המוסד האקדמי הירושלמי הוא לימודים בשפה האנגלית. "לא יעלה על הדעת שהאוניברסיטה, שעלתה כהצעה כבר בקונגרס הציוני הראשון בבאזל (1897) וראתה אור דרך החלטה של ההסתדרות הציונית, תבחר לזנוח את שפת הלאום של העם היהודי ומדינת ישראל ותלמד בשפה זרה", כתב חגואל.
–חשיפת מקור ראשון: מדוע האוניברסיטה העברית רוצה להתנתק מהשפה העברית
לדבריו, "העם היהודי חלם במשך 2,000 שנות גלותו לשוב לארצו ולקיים בה את אורח חייו על בסיס מסורת של אלפי שנים. המסורת הזו מושתתת גם על השפה העברית שהיא מקור לתרבותו. מחייה השפה העברית אליעזר בן יהודה היה ודאי מתהפך בקברו לנוכח ההחלטה ההזויה".
חגואל הוסיף כי "בקונגרס הציוני הראשון בבאזל בסוף המאה ה-19 נקבע כי לאוניברסיטה נועד תפקיד מרכזי במעשה הציוני. חיזוק לתפיסה זו ניתן בחוברת 'בית ספר גבוה יהודי'. בשנת 1913 קיבלה ההסתדרות הציונית החלטה על הקמת האוניברסיטה. ערב מלחמת העולם הראשונה נרכשה חלקת הקרקע בהר הצופים בעבור האוניברסיטה, ואולם עקב המלחמה נדחה מעשה ההקמה. חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית היה היושב ראש הראשון של חבר-הנאמנים, המוסד המנהל העליון של האוניברסיטה. אני קורא להנהלת האוניברסיטה הראשונה בארץ ישראל לחזור בה מהחלטה הזויה זו ובכך לחזק את עם ישראל בארץ ובתפוצות".
מכתבו של סגן וממלא מקום יו"ר הסתדרות הציונית העולמית נשלח, כאמור, בעקבות הפרסום בסוף השבוע במוסף יומן של מקור ראשון שבו נחשף כי לפני שבועות אחדים, בישיבת הנהלה מצומצמת שעיקריה הובאו לידיעת מקור ראשון, סומן חזון חדש לאוניברסיטה: שפת ההוראה בלימודים לתואר שני ושלישי תהיה בעתיד הלא רחוק אנגלית, במהלך שישנה את אופיו של המוסד לבלי הכר.
כאמור, עוד רחוקה מאוד הדרך להגשמת החזון. סביר להניח שעוד ייתקל בהתנגדויות רבות, אבל המגמה ברורה: לנתק את האוניברסיטה מהשפה הלאומית של מדינת ישראל ולפעול לבינאום שלה, וזאת מטעמי תקציב ושאיפה לשיפור המעמד האקדמי של המוסד בעולם האקדמי הגלובלי.
"במשך שנים דחפה האוניברסיטה להידוק הקשרים עם מוסדות אקדמיים במערב", מסביר איש הסגל פרופ' מ', שמתנגד לחזון. "היא עודדה חילופי סטודנטים, משלחות אקדמיות והשתתפות בכנסים. כל זה טוב ויפה, אלא שעכשיו הסיפור אחר לגמרי. רק לימודי הבוגר ימשיכו להתנהל בעברית, ואולי גם לימודי תואר שני בתלמוד ובלשון. זו אמנם החלטת הנהלה שלא עברה את אישור הסנאט והמוסדות הרשמיים, אולם היא מסמנת מגמה. הם מנסים לשמור את הנושא על אש קטנה, כי מדובר במהלך דרמטי בעל השלכות אדירות – לא רק על האוניברסיטה העברית אלא גם על אוניברסיטאות אחרות, שלא ירצו 'להישאר מאחור'".
לדבריו, "בטווח הארוך, נטישת העברית תשנה באופן מהותי את תוכניות הלימודים, את אופי הסגל האקדמי ואת אוכלוסיית התלמידים שתגיע לאוניברסיטה. ההבחנה בין תואר ראשון לתארים מתקדמים אינה אפשרית לאורך זמן, כי מדובר באותם מרצים, ואי אפשר באמת לנתק ביניהם. השינוי ייתן עדיפות אדירה לקליטה ולקידום של חברי סגל מחו"ל על פני חברי סגל ישראלים".
פרופ' כ' נחרץ עוד יותר: "הנושא הזה דובר בעבר ועלה לדיונים אולם נדחה, ולפני כמה ימים שמעתי שהוא עולה שוב על הפרק. צעד כזה יוביל לכך שהמרצים והסטודנטים יפסיקו לשרת את החברה פה, ויהיו עם הפנים לחוץ".
תגובת האוניברסיטה העברית: "הנהלת האוניברסיטה העברית לא הכריעה בנושא. האוניברסיטה שואפת שהתוכניות המחקריות לתואר מוסמך במדעים הניסויים יהיו בשפה האנגלית, אך טרם התקבלה החלטה גורפת. הגידול במספר הסטודנטים הבינלאומיים וחשיבות הלמידה והמחקר בשפה האנגלית, המגדילים את אפשרויות הקידום בעולם המדעי, מעלים את הצורך בתוכניות מחקר בשפה האנגלית. שאר תוכניות המוסמך ימשיכו כנראה להיות מוצעות גם בעברית, לצד פיתוח תוכניות נוספות בשפה האנגלית".
