קוצר ראייה הוא ליקוי הראייה הנפוץ ביותר בקרב ילדים ברחבי העולם ובישראל בפרט, אך בסין המצב חמור יותר בהרבה משאר העולם. לפי ארגון הבריאות העולמי, 600 מיליון סינים, כחצי מהאוכלוסייה, זקוקים למשקפיים, ובכללם 70 אחוזים מתלמידי התיכון והמכללות ו־40 אחוזים מתלמידי בית ספר יסודי. במדינות אחרות במזרח אסיה הנתונים קשים עוד יותר: כ־90 אחוזים מהצעירים במדינות מסוימות שם זקוקים למשקפיים, ובעיר סיאול שבדרום קוריאה המספר עולה ל־96 אחוז.
כעת, מודל בינה מלאכותית חדש שפותח בסין בעזרת מיליוני רשומות ראייה יוכל לעזור לחזות אם ילדים יזדקקו למשקפיים בעתיד. המחקר, שפורסם בכתב העת הבינלאומי PLOS Medicine, נערך בהנחה שאם אפשר לחזות קוצר ראייה, יוכלו רופאים להתערב בטיפולים מתאימים כבר בגיל צעיר מאוד, ולמנוע את החמרתה לרמה של דיופטר ("מספר") 6 ומעלה.
החוקרים, מאוניברסיטת סון יאט־סן, ליקטו 1.25 מיליוני רשומות ראייה במשך שלוש שנים, וגילו שקוצר ראייה בדרך כלל מתחיל להתבטא בסביבות גיל 7, ומתפתח במהירות עד גיל 10. החוקרים השתמשו בגיל ובהתקדמות השנתית של הליקוי כמשתנים עיקריים כדי לפתח אלגוריתם שחוזה את רמת קוצר הראייה בעשור הראשון של החיים, ואת הסיכוי להחמרה לרמת דיופטר גבוהה עד גיל 18.
דיוק האבחנה של האלגוריתם עמד על 90 אחוז ב־3 שנים ו־80 אחוז ב־10 שנים. המודל יכול לנבא ליקוי ראייה חמור שמונה שנים לפני החמרת המצב, וכך מספק בסיס מדעי להתערבות. מודל החיזוי אמור לעבור בקרוב לשימוש קליני.
בישראל, קוצר הראייה בקרב ילדים נחשב בשנים האחרונות ל"מכת דור המסכים". רופאי העיניים לילדים מתמודדים עם זרם הולך וגובר של מטופלים, וההמתנה בתור אצל מומחים יכולה להימשך חודשים רבים, ולעיתים גם שנה או יותר. מסקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם בחודש יוני עולה כי גם בקרב מבוגרים, רוב הישראלים מרכיבים משקפיים בשל לקות ראייה. לפי הסקר, 55 אחוזים מבני 20 ומעלה (כ־3 מיליוני בני אדם) מרכיבים משקפיים או עדשות מגע (כולל משקפי קריאה).
גם בקרב מתגייסים לצה"ל עלתה שכיחות קוצר הראייה בין השנים 1999־2002 בשיעור של 40 אחוז. שיעור לקויי הראייה בקרב תלמידי ישיבה גבוהים בהרבה מאצל חילונים: בקרב המועמדים לגיוס, 82 אחוזים מהחרדים סובלים קוצר ראייה לעומת 29.7 אחוזים מהחילונים. מומחים מעריכים שעד 2050 קוצר ראייה יהיה שכיח אצל יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם ובעולם יהיו 5 מיליארד אנשים עם קשיי ראייה, לעומת 1.9 מיליארד ב־2010. כל אדם עשירי יסבול מקוצר ראייה חמור, המעלה באופן ניכר את הסיכון לסיבוכים ולמחלות עיניים.
מחקרים רבים בישראל ובעולם בוחנים דרכים להתמודד עם מגפת קוצר הראייה ולעצור אותה, בעיקר בשלביה הראשוניים. "מחקרים בכל העולם מראים בעשור האחרון השפעה של קוצר ראייה על בריאות העין, כולל סיכון לאובדן ראייה כתוצאה ממחלות עיניים בעתיד", מסבירה אורטל סבג, אופטומטריסטית ומנהלת חטיבת המחקר של חברת "קופרוויז'ן". "הגיל שבו קוצר הראייה מופיע נעשה צעיר יותר, וקוצר הראייה נעשה חמור יותר".
לשם עצירת התפתחות קוצר הראייה בקרב ילדים, אופטומטריסטים מנחים להימנע מצפייה במסכים קטנים, כמו של טלפונים סלולריים ומכשירי טאבלט. כמו כן, מחקרים גילו שילדי בית ספר ששהו בחוץ 40 דקות יותר מילדים אחרים נהנו מירידה של 9 אחוזים בשכיחות קוצר הראייה. במקרים מסוימים של עלייה שכיחה וגבוהה בדיופטר אצל ילדים, אפשר לטפל בהם באמצעות טיפות אטרופין במינון נמוך, שעשויות למתן את התופעה. פיתוח נוסף הוא עדשות מגע טיפוליות שמיועדות במיוחד לילדים, ושמטרתן להאט את התקדמות קוצר הראייה. לדברי סבג, שהחברה שלה משווקת עדשות מגע המותאמות לילדים מגיל שבע, העדשות גם מתקנות את ליקוי הראייה כמו כל משקפיים, אך גם מונעות את המשך עליית המספר. "העדשות נמצאות במחקר כבר שנה חמישית, והצלחנו להוכיח שגם אחרי שלוש שנים נשמרת ההאטה בעליית המספר. האפקט נשמר".
לטענתה, ילדים מסתגלים לשימוש בעדשות המיוחדות בתוך כשבוע. הטיפולים החדשניים במאבק בקוצר הראייה אינם מסובסדים בסל הבריאות ועלותם יקרה יחסית. מחיר העדשות לשנה עומד על כ־4,800 שקלים, והטיפול בטיפות אטרופין לילדים עולה כ־1,450 שקלים לשנה.
