ועדת חינוך של הכנסת תתכנס ביום שני הקרוב בשעה 12:00 לדיון על כוונת הנהלת האוניברסיטה העברית בירושלים להפוך את שפת ההוראה בלימודים לתואר שני ושלישי לאנגלית, ולהביא למעשה לשינוי אופיו של המוסד לבלי הכר, כפי שנחשף בסוף השבוע במקור ראשון. "הוועדה תקיים ישיבה בעניין שאליה יוזמנו נציגי האוניברסיטה העברית שיתבקשו להתייחס לטענות שעלו בכתבה", אמר לאתר מקור ראשון יו"ר ועדת החינוך ח"כ יעקב מרגי.
–חשיפת מקור ראשון: מדוע האוניברסיטה העברית רוצה להתנתק מהשפה העברית
לדברי יו"ר ועדת החינוך הוא רואה חשיבות גדולה בדיון בשל החשש שאם החזון יתגשם הוא יפגע בסטודנטים רבים. "אני חושש שהתוכנית עלולה להדיר אוכלוסיות שלמות מקבלת תואר שני במדעים", אמר מרגי והוסיף כי "אלו שכבר יעשו אותה ינטשו להמשך לימודים בחו"ל".
מוקדם יותר היום התקיים דיון חירום באקדמיה ללשון עברית שדנה גם היא בחזון שמבקשים להחיל באוניברסיטה העברית. במהלך הדיון יצאה קריאה של מטעם האקדמיה ללשון עברית "להימנע מפגיעה בלשום העברית ולקיים את ההוראה לכל התארים בעברית". באקדמיה ללשון העברית אמרו עוד כי "אין בקריאה זו כדי למנוע לימוד מוגבר של הלשון האנגלית לתלמידים מתקדמים לשם הכשרתם ועידוד שילובם בעולם המחקר הבינלאומי".
בסוף השבוע פורסם במוסף יומן של מקור ראשון כי לפני שבועות אחדים, בישיבת הנהלה מצומצמת שעיקריה הובאו לידיעת מקור ראשון, סומן חזון חדש לאוניברסיטה: שפת ההוראה בלימודים לתואר שני ושלישי תהיה בעתיד הלא רחוק אנגלית, במהלך שישנה את אופיו של המוסד לבלי הכר.
כאמור, עוד רחוקה מאוד הדרך להגשמת החזון. סביר להניח שעוד ייתקל בהתנגדויות רבות, אבל המגמה ברורה: לנתק את האוניברסיטה מהשפה הלאומית של מדינת ישראל ולפעול לבינאום שלה, וזאת מטעמי תקציב ושאיפה לשיפור המעמד האקדמי של המוסד בעולם האקדמי הגלובלי.
"במשך שנים דחפה האוניברסיטה להידוק הקשרים עם מוסדות אקדמיים במערב", מסביר איש הסגל פרופ' מ', שמתנגד לחזון. "היא עודדה חילופי סטודנטים, משלחות אקדמיות והשתתפות בכנסים. כל זה טוב ויפה, אלא שעכשיו הסיפור אחר לגמרי. רק לימודי הבוגר ימשיכו להתנהל בעברית, ואולי גם לימודי תואר שני בתלמוד ובלשון. זו אמנם החלטת הנהלה שלא עברה את אישור הסנאט והמוסדות הרשמיים, אולם היא מסמנת מגמה. הם מנסים לשמור את הנושא על אש קטנה, כי מדובר במהלך דרמטי בעל השלכות אדירות – לא רק על האוניברסיטה העברית אלא גם על אוניברסיטאות אחרות, שלא ירצו 'להישאר מאחור'".
לדבריו, "בטווח הארוך, נטישת העברית תשנה באופן מהותי את תוכניות הלימודים, את אופי הסגל האקדמי ואת אוכלוסיית התלמידים שתגיע לאוניברסיטה. ההבחנה בין תואר ראשון לתארים מתקדמים אינה אפשרית לאורך זמן, כי מדובר באותם מרצים, ואי אפשר באמת לנתק ביניהם. השינוי ייתן עדיפות אדירה לקליטה ולקידום של חברי סגל מחו"ל על פני חברי סגל ישראלים".
פרופ' כ' נחרץ עוד יותר: "הנושא הזה דובר בעבר ועלה לדיונים אולם נדחה, ולפני כמה ימים שמעתי שהוא עולה שוב על הפרק. צעד כזה יוביל לכך שהמרצים והסטודנטים יפסיקו לשרת את החברה פה, ויהיו עם הפנים לחוץ".
תגובת האוניברסיטה העברית: "הנהלת האוניברסיטה העברית לא הכריעה בנושא. האוניברסיטה שואפת שהתוכניות המחקריות לתואר מוסמך במדעים הניסויים יהיו בשפה האנגלית, אך טרם התקבלה החלטה גורפת. הגידול במספר הסטודנטים הבינלאומיים וחשיבות הלמידה והמחקר בשפה האנגלית, המגדילים את אפשרויות הקידום בעולם המדעי, מעלים את הצורך בתוכניות מחקר בשפה האנגלית. שאר תוכניות המוסמך ימשיכו כנראה להיות מוצעות גם בעברית, לצד פיתוח תוכניות נוספות בשפה האנגלית".
