"האקדמיה ללשון העברית קוראת להנהגת האוניברסיטה העברית להימנע מפגיעה בלשון העברית ולקיים את ההוראה לכל התארים בעברית" – זו ההודעה שהוציאו היום (יום ד') חברי האקדמיה ללשון עברית בתום דיון דחוף שנקבע בעקבות חשיפת מקור ראשון על כוונתה של האוניברסיטה העברית לשנות את שפת ההוראה בתארים המתקדמים לאנגלית.
–חשיפת מקור ראשון: מדוע האוניברסיטה העברית רוצה להתנתק מהשפה העברית
למרות שהיה מדובר בכינוס חירום ובהתרעה קצרה – הגיעו רוב חברי האקדמיה ללשון לדיון. רוב הדוברים הדגישו שהם מכירים בחשיבותה של השפה האנגלית בעולם האקדמי ובצורך לפרסם מאמרים ומחקרים באנגלית. "עם זה יש לשמור מכל משמר על ההישגים שהשיגה העברית במאה ועשרים השנים האחרונות בכל התחומים וגם בעולם האקדמי", נמסר בהודעת האקדמיה לעברית.
תחילה היה זה נשיא האקדמיה ללשון, פרופ' משה בר אשר, שפתח את הישיבה בהזכירו את כוונתה של האוניברסיטה העברית ללמד בשפה העברית, כפי שהצהיר פרופ' חיים וייצמן בטקס הפתיחה של האוניברסיטה: "אוניברסיטה עברית אנו חונכים ביום הזה; עברית תשלוט בה בכל בתי מדרשיה ומכוניה".
לדברי בר אשר, "היה ברור לכולם שהשם שיינתן לאוניברסיטה כרוך בכוונה שהלימודים יתנהלו בעברית, ואלו מהם ששליטתם בעברית תהיה רופפת יחצצו את שיניהם וילמדו בעברית. כך הצדיקה האוניברסיטה העברית את הרכיב השני בשמה". בשבוע הבא עתיד בר אשר להיפגש עם הנהלת האוניברסיטה העברית, כדי לדון בנושא. לדבריו, היה ניסיון למנוע את כינוס הישיבה. "אמרו לי ש'לא צריך דרמה'. אני אמרתי שלא נלחם, לא בחוקים ולא באמצעים אחרים. אני מאמין בשלב ראשון בשכנוע, אבל מרגיש מוטרד מהתגובה של האקדמיה".
בר אשר התייחס למקומם של האקדמאים בחברה וציין ש"החייאת הדיבור העברי לא הגיעה לשלמותה, אלא שגם משעה שדוברי האנגלית שבחברה החלו לנהל את חייהם בעברית. העובדה שהעילית האינטלקטואלית של החברה לקחה חלק בהחייאת השפה, היא שהכשירה את הדרך להקמת המדינה. את העניין הזה הבין בן גוריון שבתום מלחמת השחרור הגה את הקמת האקדמיה ללשון שתחקור ותכוון את הלשון העברית".
"כשביקשנו לשבת בשלווה קפץ עלינו רוגזם של יושבי פסגת הר הצופים המשתוחחים אפיים ליושבי ניו יורק טיימס. כשקראתי במקור ראשון את הכתבה שהיו בה נתונים רשמיים, חשבתי שמדובר בהצעה ולא בתכנית פעולה, אך ביום ראשון שמעתי ברדיו את פרופסור אורון שגריר – שהבהיר שזו תכנית פעולה, וציין שכל תלמידיו לתואר השני והשלישי כותבים את עבודותיהם באנגלית.
"אין סיבה להכחיד את העברית ולהפוך אותה לשפה נחותה. האקדמיה קוראת לאוניברסיטה העברית לגנוז את התכונית הזו, אנחנו מבקשים לא לפגוע בהוראה בעברית ולצמצמם את העיסוק באנגלית לפרסומים, וכמו כן, לא לפגוע באלו שמפרסמים בעברית. אנחנו לא באים להילחם באנגלית אלא לעמוד על משמר העברית", אמר.
הסופרת גייל הראבן העלתה שלושה טיעונים נגד המעבר להוראה באנגלית: "מחשבה ראשונה -תלמידים שילמדו באנגלית יהפכו להיות עילגים בשתי שפות. מחשבה שניה – מדעי הרוח והחברה עוסקים בבני אדם. אני לא מאמינה שאפשר לומר משהו באספרנטו – הסיכוי שישראלים שיכתבו באנגלית יצליחו להגיד משהו משמעותי נראה לי אפסי, הם רק ימשיכו לדשדש באותה ביצה מושגית ורעיונית". הטיעון השלישי של הראבן נגע להתרחקותה של האקדמיה מהציבור "המעבר לאנגלית משדר שלדברים שאנחנו עוסקים נצרכת שפה מיוחדת שאיננה לשונכם", אמרה והוסיפה "שגם ככה לאקדמיה יש נטייה לפתח לשון מכוערת ובלתי תקשורתית".
חוקרת הלשון יהודית הנשקה התייחסה לפערים החברתיים שמעבר להוראה באנגלית יכול לייצר: "סטודנטים שמגיעים ממשפחות בינוניות ומטה, לרבות סטודנטים ערביים, יתקשו להתקבל כי הסביבה שבה הם גדלו לא תאפשר להם להיות בקיאים ברמה כזו של השפה. הנתק ילך ויגדל". מנגד, העירה כי ייתכן שבמדעים המדויקים יש להבין בין שפת ההוראה לכתיבה מדעית באנגלית. "מכיוון שהמונחים המקצועיים לא מתורגמים, כתיבת עבודה מדעית בשפה העברית, זו משימה קשה ולא נוחה". יוסף עופר, ראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, ציין כי חסרה לו בדיון עמדת אנשי מדעי הטבע. "צריך למצוא בקרב מדעי הטבע מי שיתמוך בעברית, כדי שלא ייווצר מצב שבו אנשי מדעי הרוח ילמדו את אנשי מדעי הטבע איך לחקור
סוגיות נספות שעלו בישיבה: החשש שחוקרים ישראלים ששפת אמם עברית יקופחו אל מול חוקרים זרים, מאחר ששליטתם בשפה האנגלית תהיה טובה יותר; הסכנה ללימודי ההמשך במדעי הרוח החברה והיהדות שגם עכשיו סובלים מירידה משמעותית; החשש שאם אכן תעבור האוני' העברית ללמד באנגלית, האוניברסיטאות האחרות יישרו אתה קו; השאלה כיצד מוציאים את הדיון מכותלי האקדמיה ללשון והופכים אותה לקריאה רחבה יותר "כי אחרת אנחנו מתבצרים בנחלתנו", וכן ויכוח שנסוב סביב סוגיית ערוב הפוליטיקה בנושא – האם תהיה בזה יותר נזק מתועלת.
